תוכן
בגיל שנתיים הילדים שלנו כבר מתקשרים עם דמויות במחשב, ובגילאי הגן הם נחשפים לנפלאותיו ומבלים שעות מול המסך. תחילה הם עושים זאת באמצעות משחקים נבחרים על גבי דיסקים שאנו קונים להם, ובהמשך לומדים לגלוש ועוברים למשחקים ברשת. נדמה שאנחנו לא מספיקים למצמץ, והם כבר שולטים ברזי תוכנות המסר המיידיות המקוונות כמו מסנג'ר ואיי-סי-קיו, ובהגיעם לכיתה א' הם כבר מוכתרים על ידנו כ"גאוני מחשבים". הנגישות לעולם האינטרנט גבוהה מאוד, הן באמצעות המחשבים בכיתות הלימוד ובמעבדות בבתי-הספר והן באמצעות מחשבים אצל חברים.
עולם האינטרנט, על כל השפע והטוב שהוא טומן בחובו, צופן גם בעיות, איתן אנו מחויבים להתמודד. ילדינו נחשפים בין היתר לאתרים פורנוגרפיים, למשחקים אלימים, לתמונות בעייתיות ולמידע שאינו מתאים לגילם. גלישה באינטרנט יכולה להביא להיכרות עם מטרידים ופדופילים, חלקם מנסים לשכנע את הילדים להיפגש עמם ואף מצליחים. אז מה עושים?
עניין של אמון
ברוב המקרים החשיפה לתכנים בעייתיים מסוג זה אינה מתוכננת. הילדים גולשים באתרי משחקים ונחשפים לפופ-אפים (פרסומות קופצות, המשתלטות על המסך) של אתרים פורנוגרפיים. "בעידן האינטרנט תפקיד ההורים כמספקי-מידע ירד, ואילו תפקידם כמתווכים עלה באופן משמעותי", אומרת עדי רוט-אסף, פסיכולוגית חינוכית. "הילדים משיגים את רוב המידע מהאינטרנט, כולל מידע בעייתי המסקרן אותם, וגם מידע שמזדמן להם בלי כוונה. כהורים, עלינו לבדוק עבור הילד את המידע – החל ממידע שנתקל בו באקראי וכלה במידע שהוא מחפש למטרה מסוימת.
"כמו כן, במקרים רבים ילדים מכינים עבודות ושיעורי בית באמצעות מידע שהם שואבים מהאינטרנט בלבד. הם אינם מצליבים את המידע עם מקורות אחרים ולרוב אף אינם טורחים לקרוא אותו. תפקידנו כהורים הוא לתווך עבורם, לעזור להם להצליב את המידע ולשאול שאלות על העבודה".
מה אומרים לילדים שגלשו לאתרים פורנוגרפיים או נחשפו לאתרים הכוללים התבטאויות של אלימות?
"השיחה עם הילד על הנושא חשובה מאוד. כדאי להסביר לו מה בעייתי באתר הספציפי ובדומים לו, ולהציב לו קריטריונים לגלישה מותרת. לדוגמה: משחקים עם אלימות – אסור. אתרים ובהם תמונות עירום – אסור. אולם, מעבר לאיסורים חשוב להסביר לילד את מהות האיסור, ולהדגיש כי אתרים אלו חושפים אותו למידע מעוות ולא מציאותי. אפשר לבקש ממנו באופן מפורש לא לגלוש באתרים מסוימים".
לדברי רוט-אסף, "הורים יכולים לנקוט אמצעי בטיחות להגבלת הגלישה של ילדיהם בדמות הרשאות מחשב, תוכנות ייעודיות לחסימת אתרים ועוד, אולם חשוב לזכור שאם הילדים ירצו – הם ימצאו דרכים לעקוף את ההגבלות. לכן עלינו לבנות אמון, לחשוב יחד עם הילד מה מותר ומה אסור ולהסביר לו מה עומד מאחורי השיפוט שלנו".
האיש הזר נמצא בסלון שלכם
"רשת האינטרנט צריכה להיות אחת הדאגות העיקריות של ההורים כיום", אומר זוהר גורן-אהרון, עובד סוציאלי קליני ופסיכותרפיסט ב"אל"י" – אגודה להגנת הילד. "בדיוק כמו שפעם נהגו להזהיר את הילדים לא לקחת סוכרייה מאיש זר ברחוב, הפעם צריך להזהיר מהאיש הנמצא בסייבר ספייס, במחשבו של הילד. נתקלתי לא אחת במקרים של פגיעות פדופילים בילדים, אותם הכירו דרך הרשת והצליחו להביא אותם למפגש עמם. ההורים חייבים להיות בתמונה, לבדוק עם מי הילד מדבר ולוודא שאינו מוסר פרטים אישיים. מבדיקה שערכנו גילינו כי ילדים מוסרים למי שמתעניין את שמם, את מספר טלפון ואת שעות חזרתם מבית הספר. חשוב להסביר להם שזה מסוכן".
כללי בטיחות לילדים:
1. אסור למסור פרטים אישיים ומזהים.
2. אפשר לבחור בשם או בכינוי שאוהבים, אבל לא כל כינוי מתאים.
3. מותר לדבר בפורומים השונים, אולם אם אתם מקבלים הצעה חשודה, חשוב לעדכן מייד את ההורים. דוגמאות להצעות: "בוא ניפגש", "תשלח לי תמונה שלך", "תעשה את זה".
4. לעולם לא לקבוע מפגש פנים-אל-פנים עם גולש אחר ללא רשות מההורים. אם נקבעה פגישה, יש לקיים אותה במקום ציבורי ולהגיע אליה עם ההורה.
5. לעולם אין להגיב להודעות בעלי תוכן גס, תוקפני, מאיים או כזה הגורם לכם לחוש שלא בנוח. אם אתם מקבלים הודעה מטרידה – ספרו מיד להורים. על ההורה להעביר עותק של אותה הודעה אל ספק השירות ולבקש ממנו סיוע.
גורן-אהרון מסביר כי באגודה מזהים שלושה סוגי פגיעה עיקריים בילדים גולשים:
1. חשיפה לתכנים בלתי ראויים: "אנו מטפלים בילדים, אשר בעקבות חשיפה למידע בעייתי כמו זה הקיים באתרים פורנוגרפיים, שטופים במחשבות אובססיביות על מין. הם עלולים לגלות התעסקות אינטנסיבית מדי במין, הן מבחינת מלל והן מבחינת נגיעות בעצמם ובאחרים. חשוב לעזור להם להתמודד עם החרדות הגדולות המגיעות עם המידע. זוהי פגיעה נפשית הפוגמת באיכות החיים של כל ילד, וכהורים, עלינו לשים לב שאינם סובלים משינוי במצב הרוח, שאין הם מפוחדים, עצובים או מוטרדים, ושאינם מאבדים עניין בסביבה".
2. עידוד לגרימת נזקים באמצעות פורומים: "חשוב לדעת שמבוגרים רבים מחפשים בקביעות פורומים של ילדים. הם נכנסים לרשת במסווה של ילד ומעודדים ילדים לבצע מעשים פוגעים. רק לאחרונה טיפלנו במשפחה שבה האח בן ה-6 פגע באחותו בת ה-4 בעקבות מסע שכנוע של פדופיל דרך אחד הפורומים".
3. פגיעה ישירה: "ילדים מגישים את עצמם לפדופילים על מגש של כסף. הם מעלים לרשת את כל הפרטים האישיים שלהם, כולל כתובת, טלפון והשעות בהן ההורים אינם נמצאים בבית. הפדופיל הופך לחבר הכי טוב של הילד, ולאחר שרכש את אמונו, קובע איתו פגישה, בה הוא מנסה לבצע את זממו".
"אנו מציעים להורים לספר לילדים שהאינטרנט הוא כמו ים גדול, בו יש כרישים ומדוזות שיכולים לפגוע, וכדי ליהנות מהים צריך לשמור על כללי בטיחות", מבהיר גורן-אהרון ומוסיף: "ישנם הורים שלא מעוניינים להפחיד את הילד, ולדעתי זו טעות. חשוב לספר לו שיש ילדים שנפגעים מגלישה לא זהירה באינטרנט ושגם הוא, כמו כולם, נמצא בסיכון".
"עד לפני כמה שנים היה קיים נתק בין הורים לילדים בכל הקשור לשימוש בדואר האלקטרוני", טוען ד"ר אלון הסגל, מתנדב בעמותת אשנ"ב – אנשים למען שימוש נבון באינטרנט. "היישום המרכזי, בו השתמשו ההורים, היה הדואר האלקטרוני, ואילו ילדים בני 6 כבר תקשרו בצורה חופשית בתוכנות המסרים המיידיים. אלו שני עולמות שונים".
"אשנ"ב" היא עמותה התנדבותית אשר שמה לה למטרה להגביר את מודעות הציבור להשפעות החיוביות והשליליות שיש לשימוש ברשת האינטרנט על החברה. העמותה הוקמה בשנת 1999 כמפעל הנצחה לחייל ערן אדרת ז"ל, אשר שלח יד בנפשו. רק לאחר מותו התברר לד"ר אבשלום אדרת, אביו של ערן, כי אנשים ציניים וחסרי לב, איתם התכתב בנו בפורומים ובצ'טים, עודדו אותו למעשה הנורא.
ביוני הקרוב תערוך עמותת אשנ"ב כנס גדול להורים. "המטרה שלנו היא לחבר את ההורים לגלישת הילדים", מסביר ד"ר הסגל. "אנו מעודדים את ההורים להיות חלק מעולמו של הילד ולא לפחד להתמודד. הורים אינם קולטים שעולם האינטרנט הופך להיות עולם וירטואלי המשתלט על כל תחומי החיים, וכי הילדים לומדים בעזרתו על העולם ועל הסביבה. אנו, בעמותה, מנסים לחבר את ההורה לעולמו של הילד. על ההורה להבין לאילו סוגים של אתרים הילד בוחר להיכנס ובמקביל לנהל איתו שיחות, להקשיב, לתחקר ולשאול אותו כל הזמן 'איך היה? מה למדת? בוא תראה לי מה אתה עשית היום באתר'. עד גיל 11 אין לילדים בעיה להראות ולשתף, ולכן מומלץ לנצל את הזמן הזה לבניית עקרונות גלישה משפחתיים".
ביבליוגרפיה
