קודם נתחיל עם ההגדרה של מהו חרם: חרם הוא מצב שבו קבוצה של ילדים מחליטה לנתק קשר עם ילד או ילדה בצורה מאורגנת.
ברוב המקרים המניע המרכזי לחרם הוא הרצון של מארגן החרם להראות את כוחו, למשל, כמעשה נקמנות "עשית לי משהו, עכשיו אגייס את כל החברים נגדך". או במטרה לשמור על הפופולאריות שלו. ברוב המקרים הסיבה ה"רשמית" לחרם היא לא בהכרח משהו הגיוני, להפך ברוב המקרים הסיבה היא משהו קטן ולא חשוב.
חרם בדרך כלל מאורגן על ידי ה"מקובלים" בקבוצה כדרך לשמור על המעמד הגבוה שלהם בקבוצה, שלא כמו הצקות פיסיות הנעשות בדרך כלל על ידי הבריון הכיתתי. החרם עשוי להיות מלווה בשמועות, בהצקות, בסחיטות ואף באלימות פיסית. ככל שהקבוצה סגורה ומלוכדת יותר, כך כוחו של החרם גדול יותר.
פעמים רבות, החרם מאורגן על ידי מישהו המבקש לפגוע באכזריות יוצאת דופן ולא שוות מידה בילד או ילדה שהוא מסוכסך עמם, או שמטרתו לחזק את מעמדו. לשם כך הוא עושה חרם על קורבן מסוים, ומטיל איום סמוי על הכיתה כולה לפיו מי שידבר עם הילד המוחרם ייענש באותה מידה של אכזריות. כאשר החרם מאורגן במסגרת כיתתית, וכל הכיתה משתפת פעולה עם החרם במידה כזו או אחרת, ניתן לקרוא לו "חרם כיתתי".
מדוע כדאי להלחם בתופעת החרם?
בחרם כיתתי, מארגן החרם מנסה לכפות באלימות על כיתה שלמה לשרת את מטרותיו באופן אכזרי, כנגד קורבן נבחר. מי שמשתף פעולה ומציית, נותן שישתמשו בו. מעבר לכך הוא מגדיל את סיכוייו, כמו את סיכוייהם של כל חבריו לכיתה, להיות הקורבנות לחרם הבא.
לכן חשוב להבין ולשים לב: הצלחת החרם תעודד את מארגן החרם ואחרים להשתמש שוב באמצעי הזה, כמו שכשלון בארגון החרם יביא להפחתת השימוש בו.
כשקבוצה עושה חרם על מישהו, יש אשליה של סולידריות, של "ביחד" ושל תמיכה הדדית. אולם זו תחושה מדומה. היא רלוונטית אך ורק למסגרת החרם, ונמשכת רק כל עוד החרם נמשך. לעומת זאת, גם כשקבוצה קטנה מתארגנת לשבור את החרם נוצרת תחושת סולידריות, אלא שהיא הרבה יותר ממשית. היא מבוססת על עמדה מוסרית, על אומץ, על התגייסות אישית האחד לטובת השני, על שיתוף פעולה, על בחירה חופשית של המשתתפים, על תחושת דחיפות וצורך של הזולת (ולאו דווקא צורך עצמי) ועל חמלה. לפיכך הסיכויים גדולים מאוד לכך שגם לאחר שיסתיים החרם ותושג מטרתה של הקבוצה, היא תישאר מגובשת עם תחושת הצלחה ורצון להמשיך ולשתף פעולה. כמו כן מבטיחים לעצמם השותפים לקבוצה זו כי במקרה שהם עצמם יעמדו בפני חרם או יהיו במצוקה חברתית – אותה קבוצה תתמוך גם בהם.
איך מתמודדים כאשר עושים עליך חרם?
לפעמים ילדים מתביישים שהם מוחרמים בכיתה ומרגישים אשמים. הדבר שהכי חשוב לזכור זה שזו לא אשמתך! חרם חברתי נעשה ברוב הפעמים לילד או לילדה נהדרים בלי שום סיבה אמיתית אלא מתוך קנאה, מאבקי כוח וכבוד שיש בין הילדים.
אפשר גם לחפש דמות מבוגרת שסומכים עליה – מורה, יועץ, הורה או אח/ות. הם יכולים לעודד בתקופה קשה זו.
כמו כן, חשוב לנסות לראות מה הסיבה של הפעלת החרם. רוב הילדים אינם יודעים מדוע עושים עליהם חרם אבל בגלל תחושת הבושה הם חוששים לברר ומרגישים אשמים. בדרך כלל מאחורי החרם עומד תלמיד אחד או שניים שמפעילים את מרבית הלחץ החברתי. לפעמים, אם מבינים את סיבת החרם, אפשר לפתור אותו באמצעות שיחה.
אחד הקשיים המרכזיים בחרם הוא תחושת ה"לבד" שהוא גורם. לכן, המפתח הראשון להתמודדות, הוא לדבר עם ילדים אחרים בכיתה, בבית הספר או במקום אחר שאף אחד לא יפריע. חשוב לעשות זאת מתוך הבנה שזה מצב שישתנה בקרוב. גיבוש קבוצה של חברים וקרובים אכפתיים היא אחד הכוחות החזקים ביותר שיש לילד שעושים עליו חרם. הם יכולים לשפר את מצב הרוח ולהזכיר לילד את כל הדברים הטובים שיש בו. ילדים רבים מתארים שיש להם תחושה מפחידה כאילו החרם אף פעם לא ישבר, אבל תמיד הוא נשבר. אם אפשר למצוא בכיתה לפחות ארבעה תלמידים שחושבים שהחרם לא מוצדק, המרכיב המרכזי של החרם כבר נשבר.
