פעילות מתוקשבת
מה אתם הייתם עושים (ברשת)?
עדי ויניצה, דינה ציונית, עינת שמחי ושלמה זיס, מטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

פעילות אינטראקטיבית בנושא תגובות של תלמידים לאירועים המתרחשים ברשת. בפעילות התלמידים מקבלים כלים שיסייעו להם להגיב בצורה בוגרת ואחראית.

רקע

ארבע הערות חשובות למורה

1. הדגש בפעילות זו מושם על אופן התגובה של התלמיד כלפי אירוע של פגיעה ברשת (בין שהוא עצמו נפגע ובין שהיה עד לפגיעה במישהו אחר). הפעילות אינה עוסקת בצורות הפגיעה עצמן אלא מבקשת מהתלמיד לבחון את האופן שהוא בוחר להגיב.

2. מצבי הפגיעה המתוארים נחלקים לאירועי פגיעה שהתלמיד עצמו הוא הנפגע, ולאירועים שהתלמיד עֵד להם. הזמן הרב שהתלמידים מקדישים לפעילות ברשת מזמן להם אירועים משני הסוגים, ומעניין לבחון אם הם מגיבים בדרך שונה כשהם עצמם חווים את הפגיעה וכשהם "רק" עדים לה.

3. חלק מאירועי הפגיעה המתוארים ממחישים פגיעה בכוונה תחילה (פגיעות מילוליות, קבוצות שנאה וכדומה), בעוד שחלק אחר נעשה שלא בכוונה לפגוע, אלא מעיד על היעדר כבוד או חוסר רגישות לגבולות פרטיותו של אדם (למשל – העלאת תמונות לרשת בלי רשותו של המצולם). חשוב לעסוק בנקודה זו, שכן לא כל מצבי הפגיעה דומים, והכוונה הנמצאת ברקע האירוע היא בעלת משמעות וראוי להתייחס אליה.

4. בכל מצבי הפגיעה המתוארים נתונות לתלמיד שלוש אפשרויות תגובה לבחירתו. שלוש האפשרויות מתארות תגובה אגרסיבית (אפשרות ראשונה בכל המצבים), תגובה פאסיבית (אפשרות שנייה) או תגובה אסרטיבית (אפשרות שלישית). חשוב לנתח עם התלמידים בדיון שאחרי הפעילות, מהם ההבדלים בין התגובות, וכן לסייע להם בהמשגת התנהגותם והבחירות שהם עושים, בעזרת השימוש במונחים המתאימים.

רקע

73% מבני הנוער נמצאים ברשתות חברתיות.

מה עושים בני נוער ברשת? הרשת עונה על צרכים שונים – אישיים, חברתיים ומקצועיים. היא משמשת מקור מידע, צוהר לאמנות, תרבות ובידור; היא כלי לתקשורת מקצועית וחברתית; היא כלי לביטוי אישי, ליצירת סטטוס חברתי ולשימורו – ועוד.
בני נוער משחקים ברשת, צופים בסרטונים, מורידים מוזיקה, מצ'וטטים, מעלים תמונות, עושים "לייקים", מעלים סטטוסים, שולחים ומקבלים תגובות…
לפי מחקר שנערך עבור חברת גוגל ביולי 2011 בקרב 300 ילדים ו-300 הורים, ילדים צעירים מבלים שעתיים ביום בממוצע בפעילות באינטרנט, ובני נוער – ארבע שעות. הפעילות המרכזית ברשתה ממלאה את השעות האלה של ילדים ובני נוער מתבצעת ברשתות החברתיות, כשפייסבוק בראשן.

80% מבני הנוער מעידים שקיבלו הערות מילוליות פוגעות באינטרנט.

39% מבני הנוער ציינו כי הם מכירים אחד מבני גילם שנפגע מאלימות ברשת, ו-16% העידו כי הם עצמם נפלו קורבן לסוג כזה של אלימות.*

(*מתוך נתונים של המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך ומחקר של ד"ר טלי היימן, 2011)

גורמים רבים תורמים למוטיבציה של בני נוער לשהות ממושכת ברשת, למשל – תחושת החופש הקיימת בהבעה העצמית של בני הנוער ברשת החברתית, חופש המלווה בהסרת עכבות ובתחושת אותנטיות, מאחר שהתקשורת ברשת נעשית ללא קשר עין ושיפוטיות הנלווים בהכרח לתקשורת פנים אל פנים (פרופ' עזי ברק, "הפסיכולוגיה של הכאילו").
תחושת החופש המתאפשרת ברשת נחווית כנחוצה במיוחד בגיל ההתבגרות. באופן מסוים היא מסמלת את אופן התגובה של המתבגר עצמו: היא מהירה, ללא סינון וללא עכבות, ומאפשרת בחירות רבות ותחושת חירות עצומה. אך לתחושות חופש והסרת עכבות יש מחיר. וחלק מהמחיר הוא שהתהליכים החברתיים המתקיימים ברשת מתנהלים ללא פיקוח, הנחייה או ויסות.
מרחב התקשורת הפתוח מזמן גם מרחב של חשיפה ושל פגיעות, וכאשר אלו מלווים בתגובות לא מווסתות, הם עלולים לייצר הן מצבי אי-הבנה והן מצבי פגיעה – חלקם מתוך כוונה לפגוע (למשל – קבוצות שנאה) וחלקם שלא מתוך כוונה לפגוע (למשל – פרסום של תמונות פרטיות מאירוע משותף שהמצלם והמצולם נכחו בו יחדיו, אך המצולם לא ידע ולא הסכים שהתמונות יפורסמו).
מאחר שקצב התגובה ברשת אף הוא מהיר, התוצאה במקרה זה עלולה להיות חוסר מחשבה ושיקול דעת מוקדמים לפני תגובה על הפגיעה. וכך, גם התגובה עצמה עלולה לפגוע, וחוזר חלילה: מעגל הפגיעה-תגובה-פגיעה עלול להימשך ואף להסלים.
משום כך הפעילות הנוכחית מבקשת מהתלמידים לעצור ולבחון את האופן שבו הם בוחרים להגיב למצבי פגיעה ברשת, ולזהות היבטים שונים בתהליכי החשיבה שלהם בזמן ניסוח תגובתם. העצירה במהלך הפעילות איננה מקרית אלא מבקשת לומר משהו על חשיבותה של השתהות לפני תגובה אינסטינקטיבית על פגיעה (לאחר המצבים שהתלמידים נדרשים להתאים להם תגובה, קיימת מעין עצירה מתודית, המלמדת את התלמידים על "נורות החשיבה"). השתהות זו מלווה לא רק בחשיבה אלא גם ביכולת לבחון את עצמנו (רפלקסיה), לבחון את החלופות הנתונות בידינו, ולבחור בחלופה המועדפת מתוך עמדה שקולה ומתונה. בכך אפשר למנוע את מה שעלול היה להוביל לפגיעה נוספת ולהסלמה.
אנו מבקשים, אם כן, להביא למצב שהתלמיד ינהל תהליך של תגובה מושכלת לפגיעה ולא יהיה מנוהל על ידי הדחפים האינסטינקטיביים שלו עצמו.

מטרות

1. להגביר את המודעות לאופן שבו תלמידים מגיבים למצבי פגיעה ברשת.
2. לבדוק כיצד תלמידים מפעילים שיקולי דעת בבואם להגיב ברשת.
3. להבין כי קיימת שונות גדולה בין אנשים בהבנת מצבי פגיעה ובתגובה כלפיהם.

הנחיות

לפני הפעילות

הדגש בפעילות זו הוא, כאמור, לחדד את הבנת התלמידים לגבי הצורך לקיים חשיבה מושכלת ומנומקת לפני בחירת התגובה.
הפעילות מחולקת לשלושה שלבים:
שלב א' – מענה על שאלות הנוגעות לתגובות אופייניות של התלמידים ברשת.
שלב ב' – מתן כלים לחשיבה מושכלת ועצירה לפני תגובה.
שלב ג' – התנסות במתן תגובה בעקבות קבלת הכלים החדשים.

לפני הפעילות שאלו את התלמידים:

1. מה מהנה ברשת? מה אתם אוהבים לעשות בה?

שימו לב: גם הפעילות לתלמידים מתחילה מציון הדברים החיוביים הקיימים ברשת. על מנת לעודד את התלמידים לחשיבה מורכבת, יש להתבונן גם במורכבות שמביאה הרשת עצמה. לרשת יתרונות עצומים בחיינו (המקצועיים, האישיים והחברתיים), וחשוב להראות לתלמידים שגם המבוגרים מבינים זאת, ושלא מדובר בשלילה גורפת של כל מה שיש לרשת להציע.

2. מהן הסכנות והמחירים הנלווים לשימוש ברשת?

3. האם אפשר להיפגע מן השהות ברשת? מה עלול לפגוע בנו כשאנו ברשת החברתית?

4. הציגו נתוני פגיעה בבני נוער ברשת שהובאו ברקע, ושאלו את התלמידים: מדוע, לדעתכם, רבים כל כך מציינים שנפגעו ברשת?

5. מה, לדעתכם, פוגע יותר: להיפגע ברשת או להיפגע פנים אל פנים? מדוע?

מהלך הפעילות

הנחיות לפעילות האינטראקטיבית

התלמידים עובדים בפעילות זו באופן אישי. לכל תלמיד תינתן אפשרות לבחון את האופן שבו הוא בוחר להגיב למצבי פגיעה, וכן אילו "נורות חשיבה", כלומר – אילו היבטים של תהליך החשיבה מאפיינים אותו.
בסוף הפעילות התלמיד מקבל המחשה גרפית של "נורות החשיבה" שמעדיפים תלמידים אחרים שהשתתפו בפעילות. מנתונים אלו אפשר ללמוד מהם הדברים המשפיעים ביותר על תהליכי חשיבה של תלמידים לפני תגובה לפגיעה.
לאחר סיום הפעילות האינטראקטיבית, יוכלו נתונים אלו לשמש בסיס לדיון בנושא.

פירוט התכנים בעמודי הפעילות

עמוד 2:  שאלון אישי, שהתלמיד ממלא לגבי שני מצבי פגיעה ברשת שבהם נתקלו. התלמיד יקרא את מצבי הפגיעה, ואחרי כל מצב מובאות בפניו שלוש אפשרויות תגובה לבחירתו.

עמוד 3: הצגה של ארבע "נורות החשיבה" שכדאי שיתלוו לקבלת ההחלטה – כיצד להגיב למצב הפגיעה שחוויתי או שהייתי עד לו. אפשר גם לעצור את הפעילות בנקודה זו, לקיים דיון קצר על "נורות החשיבה", לוודא שהן ברורות לכולם – ואז להמשיך בפעילות. העצירה איננה מפריעה למהלך הפעילות, היא יכולה לתרום להבנה ולהפנמה, מפני שהיא ממחישה את תהליך ההשתהות שכדאי שיתקיים גם במציאות, לאחר פגיעה ולפני תגובה עליה.

עמוד 4: הפעם יתבקש התלמיד לקרוא תחילה את ארבע "נורות החשיבה", ורק אחר כך לבחון את אפשרויות התגובה המוצעות לו ולבחור מתוכן את תגובתו. התלמיד יכול להוסיף תגובה משלו.

חשוב להדגיש כי…

• ארבע "נורות החשיבה" ממחישות לתלמידים כי רצוי לחשוב לפני כל החלטה על כל ההיבטים הנלווים אליה.
• ייתכן שהתלמידים יבחרו לנסח אפשרות תגובה משלהם למצב האחרון. זוהי הזדמנות מצוינת לדון בריבוי אפשרויות תגובה ונקודות מבט למצבי פגיעה. ככל שנשכיל לראות את ריבוי האפשרויות, כן נפעיל חשיבה מורכבת ושקולה יותר.

עמוד 5: התלמיד יתבקש לציין איזו "נורת חשיבה" השפיעה עליו ביותר. התלמיד ייחשף גם להמחשה גרפית ("עוגת" נתונים) של הסקר – פילוח תשובות התלמידים על השאלה איזו "נורת חשיבה" השפיעה עליהם במיוחד.

בסיום הפעילות

שאלות לדיון אחרי הפעילות

  1. מה הרגשתם כשקראתם על מצבי הפגיעה השונים?
  2. האם נתקלתם במצבים שכאלה? האם יש לכם דוגמאות נוספות למצבי פגיעה ברשת?
  3. בכל מצב פגיעה כל אחד מהילדים ניצב במעין "צומת הכרעה", שבו היה צריך להכריע בין אפשרויות תגובה שונות. האם הייתם פעם בהתלבטות שכזאת בין אפשרויות תגובה? מה עזר לכם להכריע?
  4. האם מבחינתכם יש הבדל בין תגובה לפגיעה שחוויתם באופן אישי לבין תגובה לפגיעה שהייתם עדים לה?
  5. מה ההבדל בין שלוש אפשרויות התגובה שהובאו בכל מצב פגיעה? התייחסו לכך שבכל אפשרויות התגובה שהובאו – האפשרות הראשונה הצביעה תמיד על התנהגות אגרסיבית, השנייה על התנהגות פאסיבית, והשלישית על התנהגות אסרטיבית. השתמשו במונחים הללו והסבירו אותם ואת ההבדלים ביניהם.
  6. מה דעתכם על ארבעת "נורות החשיבה"? האם תוכלו להשתמש בהן? איפה? באילו מצבים? מדוע להשתמש בהן – ולא פשוט להגיב וזהו?
  7. האם יש לכם רעיונות ל"נורות חשיבה" נוספות שעשויות להשפיע עלינו לפני קבלת החלטה כיצד להגיב?
  8. איזו "נורת חשיבה" הכי השפיעה עליכם? (למורה: בשלב זה מקיימים הצבעה גלויה.)
  9. מדוע יש הבדלים בינינו בדרך שבה אנו בוחרים להגיב למצבי פגיעה?
  10. האם למדתם משהו חדש מהפעילות?

שימו לב: אנו יכולים לפרש מצבי פגיעה באופן שונה. מה שבעיני אחד נראה כמו בדיחה מצחיקה (למשל – להעלות תמונה של חבר או חברה הקופץ לרוחק בפיסוק ידיים ורגליים) יכול להתפרש בעיני האחר כפגיעה ועלבון. אנחנו מגיבים באופן שונה וגם השיקולים שלנו שונים, ומכיוון שהרשת מבוססת על תקשורת עם אחרים, חשוב שנזכור שברשת גולשים ילדים בעלי תחושות ורגשות שונים ומגוונים.

לחצו להמשך קריאה
הקטן