וידאו
נועם כבר לא לבד – לא עומדים מן הצד
דינה ציונית, שלמה זיס, עינת שמחי ושיר דרור, מטח בשיתוף צוות הקרן לקידום מקצועי

ילדים מהכיתה של נועם מציקים לו. הם דוחפים אותו, זורקים עליו ניירות ומכנים אותו בשמות גנאי. אייל, חברו של נועם, צופה מן הצד במסכת ההצקות אך אינו אומר דבר. כשהוא עצמו חווה תחושת השפלה והצקה, הוא מתחיל להבין מה נועם מרגיש…

על הסרט

ילדים מהכיתה של נועם מציקים לו. הם דוחפים אותו, זורקים עליו ניירות ומכנים אותו בשמות גנאי. נועם משלים עם המצב ומשתדל להתעלם מהיחס שלהם כלפיו.

אייל, חברו של נועם, צופה מן הצד במסכת ההצקות אך אינו אומר דבר. כשהוא עצמו חווה תחושת השפלה והצקה, הוא מתחיל להבין מה נועם מרגיש…

רקע

מהי "עמידה מהצד"?
מצב שבו אדם עד למעשה פוגעני או למעשה שאינו חברי או מוסרי, ואיננו נוקט עמדה או פעולה כלשהי כדי לעצור אותו. ה"עמידה מהצד" איננה עמדה פסיבית אלא בחירה אקטיבית שלא לפעול ולעצור את המתרחש, מאחר שבמצבים כאלה לא קיימת עמדה ניטרלית.

מדוע מתרחשת התופעה של "עמידה מהצד"?
על פי אלברט בנדורה, מהוגי תיאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית, ילדים מפתחים סטנדרטים מוסריים כבר משנת חייהם השנייה כחלק מתהליך הסוציאליזציה. הסטנדרטים האלה מסייעים להם להחליט כיצד נכון ולא נכון לפעול ולהתנהג בעולם. הסטנדרטים האלה נוצרים באמצעות איסוף מידע על דמויות משמעותיות בחייהם, כגון הורים, מורים ואחים גדולים, ובאמצעות חיקוי הדמויות הללו והערכה עצמית המתרחשת לאחר כל מעשה.
עם זאת, לעתים הילד מוצא עצמו בדילמה בין אי נקיטת פעולה לבין התערבות לטובת צד נפגע, התערבות שעלולה לגבות ממנו מחיר חברתי. כדי שלא לאבד את תחושת הערך העצמי וכדי להקל את תחושות האשמה והבושה, הילד מפעיל מנגנונים של התנתקות מוסרית moral) disengagement) ובמצב כזה עלולה להתרחש תופעת ה"עמידה מהצד".

מה יכול למנוע התנהגות של "עמידה מהצד"?
כדי שאדם יוכל לתפקד באורח מוסרי כבוגר, עליו לפתח הבנה ורגישות למצב הזולת. כלומר, פיתוח עמדתו המוסרית תהיה פונקציה של מוטיבציה פנימית (הכרה בחשיבות העניין, הזדהות ואמפתיה, הבנת חריפות המצוקה והדחיפות לפעול כדי להפחיתה, וכן תחושת חובה ערכית-מוסרית). אם היחיד נמנע מפגיעה בזולת אך ורק בשל מוטיבציה חיצונית, כגון פחד מהחוק או חשש מעונש, הוא ינהג בנורמטיביות אך לא בהכרח במוסריות.
(מתוך מאמר של אנדריאה סיון, פסיכולוגית חינוכית, שפ"ח רעננה).

החוקרים דרלי ולתן חקרו את נושא העמידה מהצד בעקבות אירוע קשה שקרה בניו יורק.  גבר התעלל בנערה, היא צעקה לעזרה בשכונה שבה היא גרה אך איש מהשכנים לא בא לעזור לה. הגבר אנס ורצח אותה לפני שהמשטרה הגיעה.

התברר שכל השכנים שמעו וחלקם אף ראו את מעשי הגבר, אך אף אחד מהם לא עזר.

המחקר ניסה לברר איך ייתכן שהשכנים נהגו כך.

השכנים אמרו שהם הניחו שמישהו אחר כבר עשה משהו. בתופעה זו יש פיזור אחריות, אנשים חושבים שמכיוון שהתופעה מתרחשת בגלוי ויש לה עדים רבים מישהו כבר יעשה משהו.

מתוך המחקר עולה  כי עמידה מן הצד אינה מעידה על אופי אדיש וכדומה, אלא מדובר בהתנהגות מצבית שמקורה בלמידה חברתית.

בפעילות זאת יכירו התלמידים את תופעת "העמידה מהצד" וילמדו כיצד אפשר לעזור לאדם במצוקה.

מומלץ לא לספר לתלמידים את הסיפור על הנערה.

חשוב לנהל איתם דיון בנושא באופן לא שיפוטי.

מטרות

1. העלאת מודעות התלמידים לתופעת העמידה מהצד והמחירים שמשלם התלמיד שמציקים לו.
2. התלמידים יבררו לעצמם מהי עמדתם בנוגע לתופעת "העמידה מהצד".
3. התלמידים יכירו דרכי התמודדות מועילות במצבים שבהם הם עדים לגילויי אלימות כלפי האחר.
4. התלמידים יבינו שעמידה מהצד לנוכח גילויי אלימות היא כמו שיתוף פעולה.

הנחיות

שימו לב: מומלץ לא לספר לתלמידים את הסיפור על הנערה.
חשוב לנהל איתם דיון בנושא באופן לא שיפוטי.

לפני הצפייה בסרט:

  • התחילו את השיעור בשאלון הקצר שלפניכם.
  • כתבו על הלוח את 3 השאלות הבאות:
א. כאשר אתה רואה ילדים חווים הצקות… ב. לדעתך, ילדים שמסתכלים בשקט על הצקות… ג. מה לדעתך גורם לילדים להחליט אם להתערב או לעמוד מהצד?
 

  1. אתה  נשאר להסתכל מהצד, לא עניינך להתערב.
  2. אתה מרגיש חוסר נוחות רבה והולך מהמקום.
  3. אתה פונה לעזרה ממבוגר או מילדים אחרים.
  4. אתה מתערב ועוזר לילד שמציקים לו.

 

 

  1. חוששים להתערב כי הם מפחדים שיציקו גם להם.
  2. חושבים שאם הם יתערבו, מצבו של הילד שמציקים לו רק יחמיר.
  3. מרגישים שזה לא עניינם להתערב.
  4. מחמירים את המצב של הילד שמציקים לו.
  1. מידת ההיכרות שלהם עם הילד שמציקים לו. אם הם מכירים אותו טוב – הם יתערבו.
  2. כמות הילדים שנמצאת בסביבה. אם יש הרבה ילדים אז יש סיכוי גדול יותר שהם לא יתערבו  כי הם יחשבו שמישהו אחר כבר יתערב.
  3. מי הילד שמציק, אם הוא ילד שעלול להציק להם אחר כך אז הם יימנעו מלהתערב.
  4. כמה הם מרגישים בטוחים בעצמם בכיתה ובבית הספר. ילד מקובל שמרגיש בטוח בעצמו יתערב יותר בקלות.
  • בקשו מהתלמידים לחשב את הנקודות שצברו מכל התשובות. כל תשובה נותנת נקודות כמספר הסעיף שלה.

לפניכם מחוון לתשובות התלמידים:

אם קיבלתם 6-3 נקודות:

אתם נוטים שלא להתערב במקרים שאינם קשורים אליכם ולאפשר לילד שמציקים לו להתמודד לבד. ייתכן שזה קשור לכך שאתם מרגישים שלא שתוכלו לעזור באמת. האמינו בעצמכם!

אם קיבלתם 9-6 נקודות:

אתם מראים מידת אחריות כלפי חבריכם ויש סבירות שאכן תתערבו, בעיקר בשביל ילד שאתם מכירים. זכרו שהפגנת אכפתיות הופכת אתכם לילדים רגישים ומתחשבים!

אם קיבלתם 12-9 נקודות:

יש סבירות גבוהה שתתערבו לעזור לכל ילד שתראו שמציקים לו. אכפתיות לסובב אתכם ומעורבות הן תכונות שיוכלו לתרום לכם הרבה בחייכם. המשיכו כך!


צפו בסרט העוסק בנועם, ילד שמציקים לו, ובאייל, חברו שצופה מן הצד ולא מושיט עזרה.
אייל נוכח בשני אירועים שבהם ילדים מציקים לנועם. בשניהם הוא בוחר להתעלם,
אך יש שוני במה שמתחולל אצלו בראש ביחס לשני האירועים.

השוו בין שני האירועים: האירוע במסדרון והאירוע בכיתה.

  1. הביטו בתנועות הגוף ובהעוויות הפנים של אייל. האם יש הבדלים בין המקרים?
  2. שערו, מה לדעתכם חושב אייל בכל אחד מהאירועים?
  3. מדוע לדעתכם אייל מתנהג אחרת בכל אחד מהאירועים?
  4. כיצד אתם הייתם מתנהגים אם היו מציקים לחברכם?
  5. האם הייתם מתערבים ועוזרים לו?

כדי שהתלמידים יפתחו עמדה אישית בנוגע לעמידה מהצד, בקשו מהם למלא את הדף לתלמידים.

ציינו בפניהם שכל האירועים שנבחרו הם אירועים מתוך חיי בית הספר.
חשוב לציין שמכיוון שהם עדיין ילדים, לעתים מסוכן מדי להתערב בחיי אנשים אחרים ולכן אם הם מחליטים להתערב עליהם לערב מבוגר!

  • בקשו מהתלמידים לשתף בתגובות שכתבו בדף לתלמידים ולהקריא דיאלוגים.

לסיכום השיעור

התלמידים יוכלו לערוך לעצמם את השאלון שוב ולבדוק אם עמדותיהם השתנו בעקבות הצפייה בסרט.


 

לחצו להמשך קריאה
הקטן