פעילות מתוקשבת
ואלה שמותיי
שיר דרור וצוות החינוך החברתי במטח, בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

פעילות מתוקשבת העוסקת במאפייני השמות של יוצאי אתיופיה.

רקע

רבים מהעולים שהגיעו מאתיופיה לישראל נאלצו עם עלייתם לשנות את שמם, תהליך שהיה קשה מאוד עבור רבים מהם. הרשויות בישראל דרשו כי לכולם יהיו שמות משפחה (באתיופיה לא היו שמות משפחה), ונתנו לרבים מהעולים החדשים שמות פרטיים עבריים. השינויים הללו יצרו מצב שבו העולים החדשים השתמשו בפועל הן בשמות החדשים והן בשמות הישנים.

מטרות

  1. התלמידים יכירו את מנהג מתן השמות באתיופיה.
  2. התלמידים יכירו את תופעת החלפת השמות עם העלייה לארץ.
  3. גילוי אמפתיה למצבם של ילידי אתיופיה ששמם שוּנָה.
  4. היכרות עם דוגמאות של שמות מאתיופיה.

הנחיות

לפני הפעילות

הסבירו לתלמידים כי הפעילות היום תעסוק בשמות הפרטיים של יוצאי העדה האתיופית.

שאלו את התלמידים:

  1. מה אתם יודעים על הנושא? ספרו.
  2. האם אתם מכירים מאפיינים מיוחדים לשמות האתיופיים? (למורה: לשמות שניתנים יש משמעות, באתיופיה נתנו לכל ילד כמה שמות אך לא היה מושג של שם משפחה, בארץ יוצאי העדה האתיופית קיבלו כשם משפחה את שם הסב, רבים מהשמות האתיופיים שונו על ידי הרשויות בישראל עם הגיעם ארצה).

הפעילות

עמוד 1: שם פרטי – הקדמה

הנחו את התלמידים לקרוא באופן אישי את ההקדמה ושאלו:

  • האם הייתם מודעים לכך שבמסגרת העלייה הוחלפו שמותיהם של רבים מהעולים לשמות עבריים בלי ששאלו לדעתם? מה דעתכם על כך?
  • "השםהפרטי הוא מרכיב מרכזי וחשוב בזהותו של האדם". מה דעתכם על הטענה הזו? הסבירו.

בסוף שנות השבעים של המאה העשרים החלה בצורה רשמית עלייתם של ביתא ישראל (יוצאי אתיופיה) כאשר שתי קבוצות של כ-200 יהודים הועלו לארץ. לאחר מכן החלה העלייה דרך סודאן ,ששיאה היה במבצע משה ובמבצע שבא. עלייה זו גבתה את חייהם של 4,000 נפש.

במסגרת העלייה הוחלפו שמותיהם של רבים מהעולים לשמות עבריים בלי ששאלו את דעתם. כמו כן, ניתנו להם שמות משפחה חדשים משום שבאתיופיה אין שמות משפחה, וניתנו להם תאריכי לידה משום שלא היו להם תאריכי לידה מדויקים בארץ מולדתם.

השם הפרטי הוא מרכיב מרכזי וחשוב בזהותו של האדם, השם ניתן בסמוך להולדת האדם, ולרוב מלווה אותו לאורך כל חייו.

*התלמידים יתבקשו לכתוב את שמם ולהסביר מדוע נקראו כך.

ניתן לבקש מכמה ילדים שישתפו בסיפוריהם.

עמוד 2 – שמות ומשמעותם

התלמידים יצפו בחלק הראשון של הסרטון "ואלה שמותיי" ויתארו את האירוע שחוותה טיגיסיט ומתואר בסרט. התלמידים יסמנו מה לדעתם הרגישה טיגיסיט באותו אירוע.

בהתבסס על הסרטון, התלמידים ימתחו קו בין הדמויות שהופיעו בסרטון לבין משמעות שמותיהם כפי שהוסברה בסרטון.

בהמשך, יתבקשו לציין איזה שם ריגש אותם. ניתן לבקש מכמה ילדים שישתפו את בחירתם.

עמוד 3: המִטען שנלווה לשינוי השם

התלמידים יצפו בחלק השני של הסרטון "ואלו שמותיי" ויענו על השאלות שאחריו.

הם יבינו כי זואי כועסת על כך ששינו את שמם של העולים בלי לתת להם את האפשרות הבחירה אם להשאירו או לשנותו.

לאחר מכן, יתבקשו התלמידים להציע מדוע אפשרות הבחירה היא חשובה.

עמוד 4: היבט אישי

התלמידים יתבקשו לציין מתוך רשימה אילו רגשות היו מתעוררים בהם אם היו עוברים להתגורר במדינה שבה דוברים שפה אחרת ומשנים את שמם.

  • בלבול
  • תסכול
  • כעס
  • חוסר אונים
  • תמיהה
  • עצב
  • התרגשות
  • שמחה
  • שייכות

לאחר מכן יבחרו התלמידים באחד הרגשות שסימנו ויסבירו מדוע היו מרגישים כך.

עמוד 5: לסיכום

התלמידים יסמנו מה התחדש להם בעקבות הפעילות ויוכלו להציע מחשבות נוספות שעולות להם. ניתן לשתף את התובנות שעלו.

אפשרות להרחבה:

הנחו את התלמידים לראיין בני משפחה קרובים או רחוקים שלא נולדו בארץ, ולברר מה היה שמם המקורי בארץ שבה נולדו (שם פרטי ומשפחה). בקשו מהתלמידים לברר אם חל שינוי באחד משמותיהם, ולבדוק: מה היה השם המקורי? מה הניע אותם לשנות את שמם? כיצד בחרו את השם החדש?

לחצו להמשך קריאה
הקטן