מאמר
אלימות בבתי ספר תעשייתיים במגזר הערבי בישראל
ד"ר מוניר נסר סעד

להלן ממצאי עבודת דוקטורט בנושא אלימות בבתי ספר תעשייתיים במגזר הערבי בישראל

המחקר הנוכחי הינו אחד המחקרים הבודדים אשר בדקו את האלימות בבתי הספר התעשייתיים בכלל, והראשון אשר נערך על בתי הספר התעשייתיים במגזר הערבי בישראל.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את השפעת האקלים הבית-ספרי, המצב הסוציואקונומי של משפחת התלמיד ומסוגלותו העצמית על רמת האלימות בבתי הספר התעשייתיים במגזר הערבי בישראל.
במסגרת המחקר הנוכחי נדגמו 280 תלמידים משני בתי ספר תעשייתיים אשר קולטים תלמידים מעשרה ישובים שונים אשר מיצגים את כלל האוכלוסייה הערבית על כלל מרכביה האתניים, אורגנו 6 קבוצות מיקוד, חקר מקרה, וכן נערכו שלוש תצפיות על שלושה תלמידים עם בעיות משמעת חמורות.
תוצאות המחקר מצביעות על כך שהגורם הכי משפיע על רמת האלימות הינם מרכיבי האקלים הבית -ספרי ובעיקר מדיניות בית הספר, יחסי מורים -תלמידים, האווירה הכללית בבית הספר וכן הרגשת השייכות לבית הספר.
כמו כן, המחקר הנוכחי, מצא שלמצב הסוציואקונומי של משפחת התלמידים ובייחוד האווירה הביתית ורמת החיים יש השפעה על רמת האלימות בבתי הספר.
המחקר מצביע עוד שלמסוגלות העצמית של התלמיד ישנה השפעה על רמת האלימות בבתי הספר התעשייתיים.
במחקר הנוכחי יש פירוט באחוזים על מידת וגובה רמת האלימות בכל טיפוסי האלימות כגון אלימות מילולית, פיסית, דיגיטלית, מינית, וכן אלימות מורים כלפי תלמידים ולהיפך, וכן על מידת השחתת הרכוש (וונדליזם).
במחקר ישנן הצעות לגורמים השונים מה ניתן לעשות על מנת לצמצם את רמת האלימות בבתי הספר.

תוכן

רקע כללי
בעיית האלימות בבתי הספר הינה בעיה מסוכנת, מפריעה ואף הרסנית לאווירה הבית ספרית ולכל
העשייה הלימודית בכלל.
אחת השאלות הבולטות סביב נושא האלימות בבתי הספר היא "מה הן הסיבות אשר מעודדות
אלימות בחלק מבתי הספר ולמיעוטה ואף היעדרה באחרים"?
חוקרים רבים חקרו את הנושא וניסו לזהות ולהצביע על הגורמים אשר יכולים להסביר תופעה
מסוכנת זו.
כמה מהחוקרים ניסו להסביר את התופעה על ידי האקלים הבית –ספרי, תכונות אישיות של
התלמיד, תכונות של משפחת התלמיד ועל ידי הסביבה הלימודית.
המחקר הנוכחי בדק את הקורלציה בין האקלים הבית-ספרי, המצב הסוציואקונומי של משפחת
התלמיד מסוגלותו העצמית של התלמיד ורמת האלימות בבתי הספר התעשייתיים במגזר הערבי.

השערות המחקר היו:
השערות האקלים הבית-ספרי
1. יתקיים קשר סטטיסטי מובהק בין אקלים בית ספרי ברור ורמת אלימות נמוכה.
2. יתקיים קשר סטטיסטי מובהק בין אווירת בית הספרית טובה ורמת אלימות נמוכה.
3. יתקיים קשר סטטיסטי מובהק בין מעורבות התלמידים במניעת אלימות ורמת אלימות נמוכה
4. יתקיים קשר סטטיסטי מובהק בין יחס מורה תלמיד טוב ורמת אלימות נמוכה.
5. יתקיים קשר סטטיסטי מובהק בין הרגשת המוגנות בבית הספר ורמת אלימות נמוכה.
6. יתקיים קשר סטטיסטי מובהק בין הרגשת השייכות לבית הספר ורמת אלימות נמוכה.

השערות המצב הסוציואקונומי
1. יהיה קשר סטטיסטי מובהק בין רמת חיים גבוהה של משפחת התלמיד ורמת אלימות נמוכה.
2. יהיה קשר סטטיסטי מובהק הבין אווירה ביתית טובה ורמת אלימות נמוכה.
3. יהיה קשר סטטיסטי מובהק בין השכלת הורים גבוהה ורמת אלימות נמוכה.
4. יהיה קשר סטטיסטי מובהק בין צפיפות האכלוס הביתית ורמת האלימות של התלמיד.

השערות המסוגלות העצמית
1. יהיה קשר סטטיסטי מובהק בין מסוגלות עצמית גבוהה ורמת אלימות נמוכה.

אוכלוסיית המשתתפים
הנתונים של אוכלוסיית המחקר נאספו משני בתי ספר אזוריים תעשייתיים אשר קולטים תלמידים תת משיגים מעשרה ישובים ערביים שונים.
התלמידים בשני בתי הספר מייצגים את כלל מרכיבי האוכלוסייה הערבית בישראל על כל עדותיהם והשתייכותם האתנית (מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובדווים).
במסגרת איסוף הנתונים נדגמו כל תלמידי שני בתי הספר, כיתות י-י"ב אשר נכחו בבית הספר ביום הסקר והסכימו להשתתף במחקר, אחרי שהוסבר להם שבאפשרותם לסרב ליטול חלק בו.
הוחזרו 290 שאלונים ומתוכם נפסלו 10 שאלונים אשר מולאו בצורה רשלנית או בגלל היעדר מידע רלוונטי.
לשם עריכת המחקר נסקרו עוד: 1. 50 מורים משני בתי הספר לשם השוואת והבנת התופעה מנקודת מבט המורים והתלמידים.
2. נבדקו 22 תלמידים לשם ביצוע חקר מקרה.
התלמידים המשתתפים נבחרו באופן רנדומלי על ידי בחירת כל תלמיד שני מתוך רשימה של 44
תלמידים עם היעדרויות מוגזמות של 60 ימים במהלך שישה חודשים.
3. ארגנו 6 קבוצות מיקוד, כל אחת מורכבת מעשרה משתתפים, שתיים של מורים, שתיים של
תלמידים ושתיים של הורים וזאת כדי להפיק יותר מידע על תופעת האלימות בבתי הספר
התעשייתיים במגזר הערבי.
4. כמו כן, נערכו שלוש תצפיות על התנהגות שלושה תלמידים במשך שלוש שנים.

פרדיגמת המחקר
המחקר הנוכחי נערך לפי הפרדיגמה המעורבת (Mixed approach) אשר משתמשת בשתי הפרדיגמות הכמותית והאיכותנית.
מהפרדיגמה הכמותית, במחקר הנוכחי השתמשתי בשאלון מובנה עבור תלמידים ומורים ומהפרדיגמה האיכותנית, בתצפיות, חקר מקרה וקבוצות מיקוד.

עיבוד הנתונים
נתוני קבוצות המיקוד, התשובות, המושגים והאמירות, אשר השתמשו בהם המשתתפים סוכמו וחושבו באחוזים ובשלב השני, האמירות צומצמו לאמירות אשר הופיעו בתדירויות גבוהות וגם כאן חושבו באחוזים.

חקר המקרה
נתוני חקר המקרה, נאספו באמצעות 13 שאלות וחושבו באחוזים.

התצפיות
נבדק תיעוד ההתנהגות של שלושה תלמידים עם בעיות משמעת ואיך טופלו על ידי צוות בית הספר.

השאלונים הכמותיים
שאלוני התלמידים והמורים עובדו ונותחו סטטיסטית באמצעות פירסון, ספירמן,רגרסיה וT test.

הממצאים
ניתוח נתוני המחקר הנוכחי מראה שהמשתנים הכי משפיעים על רמת האלימות בבתי הספר
התעשייתיים במגזר הערבי הם: 1. מדיניות בית הספר, ממצא אשר נתמך על ידי הממצאים של
(Welsh,2000;Eliot et al.,2010; Marachi et al.,2007; Gottfredson et al.,2005; Adams,2000; Dwyer et al.,1998; Stephens,1994; Astor & Benbenishty ,2005).
2. יחסי מורה –תלמיד, תוצאה אשר נתמכת על ידי הממצאים של (Dwyer et al. 1998)
3. הרגשת המוגנות, נתמכת על ידי הממצאים של (Feirberg,1998;Dwyer et al.,1998; Gregory et al.,2010)
4. השייכות לבית הספר, נתמכת על ידי תיאורית השייכות (Cherry ,2017  וכן על ידי (Morrison,Furlong & Morrison,1994)
יתירה מזו הממצאים הכמותיים של המחקר הנוכחי נתמכים על ידי התוצאות של קבוצות המיקוד.
כמו כן מצאנו שהשפעת מעורבות התלמידים במניעת האלימות הינה נמוכה ואין לה קשר סטטיסטי מובהק בהפחתת רמת האלימות בבתי הספר.
ממצא זה הינו בניגוד למצאים של (Marachi et al.,2007; Stephens,1994).

הממצאים של המצב בסוציואקונומי
מתוך ארבעת ההשערות של המצב הסוציואקונומי שתים אומתו ושתיים הופרכו.
שתי ההשערות אשר אומתו ואשר תורמות להפחתת שיעורי האלימות היו: 1. האווירה בבית הסטודנט ואשר יש לה תימוכין בממצאיהם של (Connor,2002; Weatherburn &Lind 1998; Fergosson & Horwood,1998).
2. רמת חיים גבוהה אשר נתמכת על ידי (Mcloyed,1998; Kalil,2012; Siu Na Ho,1991 )
שתי ההשערות אשר הופרכו היו השכלת ההורים ורמת הצפיפות בבית הסטודנט. הממצאים שלנו מראים שלהשכלת ההורים אין השפעה מובהקת על רמת האלימות של התלמיד, וממצא זה סותר את הממצאים של (Etim & Egodi,2013).
הממצאים שלנו מראים שלרמת הצפיפות בבית הסטודנט אין השפעה מובהקת על רמת האלימות,ועובדה זו סותרת את הממצאים של (Connor,2002; Weatherburn & Lind,1998; Bar-on & Ben –Ari,1992)

הממצאים של רמת המסוגלות העצמית
הממצאים של המחקר הנוכחי מראים שרמת מסוגלות עצמית גבוהה תורמת להפחתת שיעורי האלימות, וזה נמצא בהלימה עם הממצאים של ( Caprara,Regalia & Bandura,2002; Ojewola,2014; Ozer & Bandura,1990; Samson,2009; Bandura, Pastorelli & Caprara,1999).

השונות ברמת האלימות
המחקר הנוכחי מראה שהמשתנים אשר מסבירים את השונות ברמת האלימות, לפי דווחי המורים, הם המצב המשפחתי של המורים והרגשת המסוגלות העצמית שלהם, ושניהם מסבירים 46.2% מהשונות.
לפי דווחי התלמידים, המשתנים הכי תורמים להסבר השונות בשיעורי האלימות הם, מדיניות בית הספר, הרגשת המוגנות, אלימות המורים נגד התלמידים ואשר ביחד מסבירים 25.8% מהשונות באלימות.

שיעורי האלימות
ממצאי המחקר הנוכחי מראים 26% מהתלמידים סובלים מאלימות מילולית מצד עמיתיהם, 20.2% סובלים מאלימות מתונה, 5.75% מאלימות חמורה, וכן 10.6% מאלימות דיגיטלית.
השיעורים הנ"ל, נמוכים מאוד בהשוואה לממצאים של (Khoury-Kasabri, Benbenishty,& Astor,2008), אשר דווחו על 70% אשר סבלו מאלימות מילולית מצד עמיתיהם, 61% אשר סבלו מאלימות מתונה, 27% מאלימות חמורה.

 

החזקת נשק וגניבות
החזקת כלי נשק
לפי ממצאי המחקר 50% מהתלמידים דווחו על הימצאות נשקים בבית הספר אך על השאלה האם אתם סבלתם מאיומים בסכינים, אקדחים או נפצעתם באמצעות סכין, 95% ענו לעולם לא, ולכן יש לקבוע שרק 5% מהתלמידים מחזיקים או מאוימים בנשק.
ממצא זה הינו נמוך מאוד אם משווים אותו עם הממצאים של (KHoury Kasabri et al. 2008)
אשר הצביעו על 10% מהתלמידים אשר סבלו מאיומים באמצעות נשק.

גניבות
הממצאים של המחקר מראים ש-50% מהתלמידים דיווחו על גניבות בבית הספר, אך משנשאלו אם הם עצמם סבלו מגניבות,86% ענו בלאו. מכאן ניתן להסיק שרק 14% סבלו מגניבות.

 

(התעללות Bullying)
לפי ממצאי המחקר הנוכחי 8% מהמורים דווחו על התרחשות התעללות בבית הספר, וממצא זה הוא נמוך יחסית כאשר משווים אותו עם הממצאים של (Olweus 1994) אשר דווח על 15%, והממצאים של (Kaltiala-Heno ,Rimpela ,Rantanen & Rimpela  2000), אשר דווחו על 9% בין הבנות ו 17% בין הבנים.

אלימות דיגיטלית ( Cyberbullying)
ממצאי המחקר מראים ש- 10.6% דווחו שהם סבלו מאלימות דיגיטלית. לשם השוואה, הנתונים של ראמה (הרשות הארצית למדידה והערכה, 2016) מצביעים על כ-14% מהתלמידים הערביים בכלל סובלים מאלימות דיגיטלית.

וונדליזם
ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך ש- 10% מהמורים דווחו שישנם מעשי וונדליזם בבתי הספר וכן נזקים לרכוש המורים ובית הספר.
ממצאים אלה אינם גבוהים כאשר משווים אותם עם הממצאים של (DE Wet 2004), אשר דווח על 44.5%.

אלימות מינית
לפי ממצאי המחקר הנוכחי 14% מהתלמידים דווחו שהם סבלו מאלימות או הטרדה מינית בצורת נגיעות והערות בעלות אופי מיני.
להשואה, הנתונים של ראמ"ה משנת 2016, מראים ש19% מהתלמידים הערביים סבלו מאלימות מינית בשנת 2015.

אלימות הדדית בין מורים ותלמידים
מורים נגד תלמידים
הממצאים של המחקר הנוכחי מראים שישנו שיעור גבוה של אלימות מורים נגד תלמידים כ-29% בממוצע.
כאשר בודקים את סוג האלימות, אנו מוצאים ש37% מהתלמידים סבלו מאלימות מילולית, 25% מאלימות מתונה ו 24.4% מאלימות חמורה.
הממצאים שלנו נמוכים מהממצאים של (Koury-asbri et al.2008) אשר הצביעו על 43% אלימות מילולית ו-,37% מאלימות פיזית. חשוב לציין שממצאים של כורי-קאסאבי ועמיתיה מתייחסים לכלל התלמידים הערביים, בעוד שהממצאים שלנו מתייחסים לתלמידי בתי הספר התעשייתיים במגזר הערבי.

תלמידים נגד מורים
ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך ש-27% מהמורים סבלו מאלימות מילולית, 14% מאלימות מתונה ו-1% מאלימות חמורה או מאלימות דיגיטלית.
לשם השוואה, (Dzuka & Dalbert 2007) דווחו על כך ש- 55% מהמורים הסלובניים בבתי הספר התעשייתיים סבלו מאלימות לפחות פעם אחת במהלך 15 ימים.

אלימות לפי המגדרים
אלימות תלמידים נגד תלמידים
כאשר בדקנו את האלימות בין התלמידים לבין עצמם על בסיס מגדרי, מצאנו שהתלמידים הזכרים סבלו יותר מהבנות בכל סוגי האלימות, מלבד באלימות הדיגיטלית אשר בה הבנות סבלו יותר מאשר הבנים. בנושא האלימות המינית- שני המגדרים סבלו באותה מידה.
בכל סוגי האלימות, מלבד האלימות המינית והדיגיטלית, ממצאי המחקר הנוכחי נתמכים על ידי הממצאים של (Chen & Astor 2009), אשר דווחו שתלמידים זכרים היו מעורבים באלימות יותר מהבנות בכל סוגי האלימות.
כמו כן הממצאים שלנו נמצאו בהלימה עם הממצאים של (Khoury-Kasabri  2002;2008) אשר מצאה שהבנים היו מעורבים יותר מהבנות בכל סוגי האלימות כתוקפנים וכסובלים מאלימות.
גם הממצאים של (Khoury-Kasabri,Benbenishty,Astor & Zeira 2004) הצביעו, כמו המחקר הנוכחי שהבנים סבלו מקורבנות יותר מהבנות בכל סוגי האלימות הבית ספרית.

השלכות המחקר והמלצות
ממצאי המחקר הנוכחי בדקו ומצאו שהאקלים הבית ספרי ובייחוד מדיניות בית הספר וכן הרגשת המוגנות של התלמידים הם המשתנים הכי משפיעים על הסבר השונות באלימות בבתי הספר.
על מנת להגדיל את השונות המוסברת, אנו ממליצים לבדוק, במחקרים עתידיים, את השפעת יחסי ההורים –מורים וכן את השפעת הלמידה המעניינת, המעשית, והמהנה על הפחתת שיעורי האלימות.

המלצות למנהלים
כוון שממצאי המחקר הנוכחי מדגישים את חשיבות מרכיבי האקלים הבית –ספרי כמסבירים את השונות באלימות, אנו ממליצים להנהלות בתי הספר, ובמיוחד למנהל, להנהיג מדיניות הגונה, ברורה, עקבית ובלתי מתפשרת וכן להגביר את הרגשת המוגנות והשייכות של התלמידים לבית הספר.
המלצות לרשויות המקומיות
לשלטון המקומי, אנו מציעים לבנות וליישם תקנון אחיד לכל בתי הספר בכל יישוב על כל שלביהם ולפקח על יישומו הלכה למעשה ובעקביות.

המלצות למשרד החינוך, האוניברסיטאות והמכללות להכשרת מורים
להכין וליישם תכנית הכשרה למורים, אשר מכינה ומכשירה מורים אשר יהיו מסוגלים לנהל מצבי משבר, ואיך למנוע החמרת משברים על ידי שליטה בזעמם ובזעם התלמידים.

ביבליוגרפיה

באדיבות הכותבת ד"ר מוניר נסר סעד

לחצו להמשך קריאה
הקטן