רקע
וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים…
(ויקרא כג, מ)
בחג הסוכות מברכים על ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה. לארבעת המינים יש משמעויות סמליות רבות. המשמעות המוכרת ממשילה את ארבעת המינים לסוגים שונים של בני אדם, המצויים בעם ישראל. במשמעות אחרת כל אחד מארבעת המינים מסמל את הפרי או הירק היפים ביותר:
האתרוג – הטוב שבפֵּרות
הלולב – הנאה שבפֵּרות
ההדס – היפה שבעלים
הערבה – הטוב שבעשבים
את הלולב ואת ענפי ההדס והערבה אוגדים יחד לאגודה אחת: וכאשר נוטלים את הלולב לברך עליו, מחזיקים בצמוד גם את האתרוג. כך כל ארבעת המינים נעשים לאגודה אחת, המסמלת את עם ישראל: כמו ארבעת המינים גם בניו ובנותיו של עם ישראל שונים זה מזה, אך הם גם משלימים זה את זה ומחויבים לערבות הדדית ולאחדות. והאתגר של עם ישראל הוא "ויעשו כולם אגודה אחת" – שילוב הקבוצות השונות, על אף ההבדלים ביניהן, לכלל קיום משותף ולאחדות.
(על-פי: ד"ר דב גולדברגר, הפעלופדיה, אנציקלופדיה לפעילות חברתית, סתיו חגים ואירועים, החברה למתנסי"ם ו"משכל", 1995)
