מערך שיעור
אתם לא רצויים
נעה שפירא, שלמה זיס וצוות החינוך החברתי במטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

הפעילות תתמקד בזכות לשוויון בחברה רב-תרבותית לעומת זכותם של מגזרים שונים לחינוך לפי תפיסת עולמם.

רקע

כלי התקשורת מרבים לדווח על הרחקת קבוצות שונות של ילדים ממוסדות חינוך שונים. למשל: בדיון במליאת הכנסת אמר שר החינוך כי יפעל נגד בתי ספר אשר יפלו לרעה תלמידים אתיופים. (מתוך: פנחס וולף, השר סער: "משבר האתיופים עדיין לא נפתר", 2.9.09, walla).

במקרים רבים ההפרדה מוסברת בטיעונים של שמירה על מאפייני וייחוד הקבוצה ובית-הספר: בשנת 2007 בוצעה בבית-הספר החרדי בעמנואל הפרדה בין רוב התלמידות, שמוצא משפחתן אשכנזי, לבין חברותיהן, שמוצא משפחתן ספרדי. לפני שנה הודיע מרכז החינוך העצמאי לבג"ץ, כי… נפתחה מגמה חדשה, חסידית. לפיכך, טענו במרכז, מדובר ב"הפרדה דתית" ולא ב"הפרדה עדתית". (על פי: תומר זרחין, בג"ץ: על מש' החינוך למגר ההפליה העדתית בביה"ס החרדי, 8.8.09. הארץ online).

אולם, יחד עם זכותם של מגזרים שונים לחינוך על-פי תפיסת עולמם, אשר הוכרה כחלק מן הזכות לחינוך, ההפרדה מתנגשת ופוגעת קשות בזכות לשוויון. ישראל היא חברה מרובת תרבויות, והסוגיה של קבלת תרבויות שונות לבית-הספר (יוצאי אתיופיה, רוסיה, ספרד, אשכנז, ערבים, פליטים, ילדי עובדים זרים, דתיים וחילוניים ועוד) חוזרת ועולה בה.

בפעילות זאת הילדים יעסקו באירוע, שנושאו: ילדה שמעדיפה לשבת ליד ילדה דומה לה, ומסרבת לשבת ליד ילדה אחרת, עולה חדשה מרוסיה, כי היא אינה דוברת עברית.

מטרות

מטרת השיעור היא להתמקד בזכות לשוויון בחברה רב-תרבותית לעומת זכותם של מגזרים שונים לחינוך לפי תפיסת עולמם.

הנחיות

פעילות א

קראו לתלמידים את האירוע

אירוע: אל תשבי לידי!

– "אני חייבת לבקש מהמורה להעביר אותי למקום אחר. אני בכלל לא מצליחה לתקשר עם טניה," אמרה אלה בפנים אדומות לסהר.

– "בטח!" חייכה סהר והוסיפה: "הרי רק לפני שבוע היא עלתה מרוסיה… נסי לעזור לה. אולי תנסי לדבר אִתה קצת עברית?"

– "אבל אני רוצה לשבת ליד ילדה כמוני, שאני יכולה לדבר אִתה ולשתף אותה," התרגזה אלה.

– "אולי תנסי לעזור לה, להתחבר אִתה. היא ילדה כמוך, שרק לא יודעת עברית ולא מכירה את הארץ," נזפה בה סהר.

– "את יושבת עם ירדן! זאת לא חוכמה! קל לך לדבר!" ענתה אלה בכעס.

· שאלו את התלמידים:

1. עם מי אתם מסכימים – עם אלה או עם סהר? מדוע?

2. מדוע, לדעתכם, אלה מגיבה כך?

3. מה הייתם עושים במקום אלה?

תרגיל

1. היכנסו לנעליים של אלה, ותארו מה היא מרגישה.

     אלה: רציתי לשבת ליד החברה שלי, ו…

2. היכנסו לנעליים של טניה (העולה החדשה), ותארו מה היא מרגישה.

     טניה: הגעתי לפני שבוע לישראל, ו…

פעילות ב

פרשה

לאחרונה סירבו כמה בתי-ספר לקלוט תלמידים יוצאי אתיופיה או יוצאי עדות המזרח,  בטענה שהם רוצים לשמור על הצביון – הייחוד של בית-הספר.

ואכן, לבתי-הספר יש זכות לחינוך לפי תפיסת עולמם. למשל, בתי-ספר דתיים זכאים לשמור על תפיסת עולמם הדתית. אך סירוב לקבל תלמידים לבית-ספר פוגע בזכות של התלמידים לשוויון. לפי זכות זאת, יש להתייחס אל כל אדם באופן שווה!

משפט מבוים בשאלה: "האם לבתי-ספר יש זכות להחליט את מי לקבל?"

בית המשפט אמר שאמנם לבתי-ספר יש זכות לשמור על תפיסת עולמם, אך הפרדה והרחקה של תלמידים פוגעת בזכות לשוויון. למה הכוונה?

א. חלקו את הכיתה לחמש קבוצות:

  • קבוצה א תהיה קבוצת השופטים, שתכריע בשאלה: "האם לבתי ספר יש זכות להחליט את מי לקבל?"
  • קבוצה ב תייצג בתי-ספר, שרוצים לשמור על הצביון שלהם (למשל: צמחונים, חובבי מדע, דמוקרטים, דתיים).
  • קבוצה ג תייצג את ההורים ואת התלמידים בבית-ספר, הרוצים שכל התלמידים שלהם יהיו דומים (למשל: צמחונים, חובבי מדע, דמוקרטים, דתיים).
  • קבוצה ד תייצג את ההורים ואת התלמידים, המעוניינים להצטרף לבית-הספר.
  • קבוצה ה תייצג ארגוני זכויות אדם, התומכים בזכות לשוויון בבתי-הספר.

ב. כל קבוצה תכין רשימת טיעונים המצדיקים את עמדתה.

שאלות לדיון:

1. ילדים (וגם מבוגרים) מעדיפים את מי שדומה להם? מדוע זה כך, לדעתכם?

2. באיזו כיתה הייתם מעדיפים ללמוד: בכיתה שכל הילדים בה דומים זה לזה, ומתנהגים באופן דומה, או בכיתה שהילדים בה שונים מזה? מדוע?

3. אי קבלת ילדים מקבוצות שונות לבתי-ספר פוגעת בזכות לשוויון – האם אתם מסכימים? מדוע?

למידע בנושא היכנסו להפעלה אודיסיאה רב-תרבותית


קישורים: 

אתר האינטרנט זכותי לדעתהזכות לשוויון

לחצו להמשך קריאה
הקטן