שלום אם יקרה,
אני מבינה את הדאגה אבל לדעתי ממש לא צריך להיכנס לבהלה. בואי נעשה סדר בדברים:
לגבי המצב בכלל: התפתחות מינית היא תהליך התפתחותי טבעי, בדיוק כמו כל ההתפתחות. לא אפרט כאן את שלבי ההתפתחות אבל את יכולה לקרוא על כך, לדוגמא, בקישורית הבאה: https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/Hitpatchut/hitpatchut_minit.htm
יש לשער שהבת שלך חוותה ריגוש מיני כלשהו. ריגוש מיני הוא חלק מההתפתחות המינית הטבעית, ויש גרייה מינית בכל גיל. זה נורמלי וזה אינו "סקס" על כל המשמעויות שהמבוגרים מייחסים למין במובן של קיום יחסים. בגיל 5.5 ממש לא צריך להתעכב על הריגוש הזה, ובוודאי לא צריך לבקש מהילדה להסביר אותו. היא לא יכולה להסביר את זה, לא לך ולא לעצמה, והיא גם לא צריכה להסביר את זה. היא צעירה מדי לזה.
יחד עם זאת הילדה שלך נחשפה לתוכן מיני לא חיובי. ד"ר דולב-כהן[1] מציינת ש"הידיעה שהילד נחשף לתכנים מיניים מבהילה ולא פשוטה לעיכול להורה" אבל צריך לקחת בחשבון שהילדים היום חשופים לתכנים מיניים, ולשפה מינית, וצריך לחנך אותם. בכתבה בקישורית יש התייחסות לכך וגם הצעות מעשיות. באותה הקישורית, ד"ר יניב אפרתי מבהיר ש"לילדים אין עדיין יכולות פסיכולוגיות להתמודד עם מה שהם רואים". גם הוא מציין ש"חשוב לומר שלא כל ילד שנחשף באופן חד־פעמי לפורנוגרפיה עלול להינזק. יש מרכיבים אישיותיים, קוגניטיביים, סביבתיים, שעומדים לרשותו של הילד או הנער. אם הורים חושדים במשהו, לא צריך ישר לרוץ למטפל". הוא ממליץ לפתוח ערוץ תקשורת מבין ומכיל, ולאפשר לילד לדבר, אבל, שימי לב: שניהם מתייחסים בדבריהם לילדים בני 8 ומעלה.
ההתנהגויות שאת מתארת לגבי בתך הינן התנהגויות שנמצאות עדיין בגדר הנורמה, אם כי בהמשך אתייחס לדברים שכדאי שתעשי.
אני מבינה ששוחחת עם בתך על מה שהיא ראתה אבל זכרי: זו רק התנסות אחת שלה. וכפי שאת בוודאי יודעת מניסיונך החינוכי, ילדים לא לומדים מחוויה אחת בלבד. על מנת שתתרחש למידה צריך לחזור על ההתנסות שוב ושוב. מכיוון שזו היתה רק התנסות אחת –אין צורך להיבהל. מהסיבה הזו, לדעתי, אין שום קשר בין החשיפה לסרט לבין מה שקורה בגן.
וכאן אני מגיעה להמשך הטיפול בנושא:
- לגבי הבירור עם בתך: הפסיקי לשאול בתך מה היא ראתה, או לשאול אותה שאלות נוספות בנושא. שאלות כאלה, כשהן נשאלות על ידי אדם מוסמך לכך, כמו חוקר נוער – יכולות להוביל לתוצאה בונה. אבל כשהן נשאלות על ידי אדם לא מוסמך – הן יכולות לחשוף בפני בתך רגשות שלך שלא היית רוצה שהיא תקשר למין ולקיום מערכות יחסים: חשש, לחץ, דאגה, אולי אפילו פחד, יחד עם כל הרגשות שאנו חשים כלפי מין בכלל ומיניות אצל ילדים בגיל הרך בפרט, כמו בושה ועוד. מיותר לגמרי שהילדה שלך תראה את כל זה אצלך. והיא רואה את זה! בהבעות הפנים שלך, בשפת הגוף שלך. היא גם שומעת את טון הדיבור השונה שאת משתמשת בו כשאת מדברת איתה על מה שהיא ראתה.
- לגבי הבירור של הקשר עם הילד: האם הגננת יודעת על הקשר של בתך עם הילד בחטיבה? האם המורה שלו יודעת? כדאי להסב את תשומת ליבן ולבקש מהן לתצפת על הילדים ולראות מה טיב הקשר ביניהם. אם זה קשר חברתי רגיל ונורמטיבי – אפשר לתת לו להמשיך, אם כי אני ממליצה להפסיק כל מגע פיזי ובוודאי את ההרבצה על היד. הרבצה שנעשית באופן רוטיני ומתמיד – אינה חלק מקשר נורמטיבי. אם הידידות הזו טובה לשני הילדים ניתן לשוחח איתם על ההתנהגות הזו ולהפסיק אותה. אם מתברר מהתצפיות שהידידות הזו אינה קשר חברתי רגיל רצוי להפריד ביניהם.
- והכי חשוב: אתם אחראים לחינוך של הילדים שלכם ולשמירה עליהם. לכן, התקינו מסננים על הניידים ועל המחשבים בבית ושימו לב במה הילדים צופים ולמה הם חשופים. הגבילו את הצפייה בחומרים שאינם מתאימים לגיל הילדים!
בברכה
עידית
[1] https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-653864
