תוכן
עם המעבר מגן הילדים אל בית הספר, הורים מביעים את חששם ודאגתם לגבי השתלבותו החברתית של הילד במסגרת החדשה של בית הספר. לעיתים קרובות אני שומעת משפטים כמו "הבן שלי לא יוזם" או "הבן שלי באופיו מעדיף חבר אחד או שניים ולא יותר", וגם "מה יהיה איתו בהפסקות, האם יסתובב בודד ועצוב?".
הקושי החברתי אינו אירוע שצץ בגן החובה, וזה לא עניין ש"יסתדר עם הזמן" כפי שחלק מההורים חושבים. הורים רבים שילדיהם עולים לכיתה א' משקיעים הרבה משאבים בבשלות הקוגניטיבית של הילד למרות שידוע כבר ממחקרים כי התחום החברתי והתחום הרגשי תופסים חשיבות יתרה במעבר מהגן לכיתה א'. נושא המיומנות החברתית, אותם כישורים ויכולות המאפשרים התנהגות חברתית הולמת, הופך כיום לחשוב הרבה יותר, כיוון שאם לילד כלשהו ישנו קושי חברתי, זה יעסיק ויטריד אותו ולא יאפשר לו להיות פנוי ללמידה.
למה יותר ויותר ילדים נתקלים היום בקושי חברתי?
הבעיה העיקרית נובעת מאורח החיים המודרני. אם תיזכרו בילדותכם, תראו כי את מרבית חייכם כילדים ביליתם עם חברים במסגרות בלתי פורמליות כגון השכונה הקרובה וגינות ציבוריות, שם תהליך הלמידה היה טבעי. מי שהיה חזק – שרד, ומי שהיה פחות חזק, למד להסתדר ולהתמודד גם בדרך הקשה. כיום, הילדים נולדו אל תוך מציאות אחרת, שבה רוב המפגשים החברתיים שלהם אחר הצהריים מתוכננים מראש – אם בחוגים, אם במפגשי חברים זוגיים בבתים של חברים, במסיבות יום הולדת או בתנועות הנוער. מעבר לכך, הילדים כיום נמצאים הרבה יותר זמן לבד, וגם בבית כשהם מול מחשב או משחק אלקטרוני כלשהו הם לרוב לבד. עובדה זו מעצימה את תחושת הבדידות וחוסר הביטחון שלהם.
כולנו עוברים שלבי התפתחות זהים, אך כל אחד מאיתנו נולד עם מאפייני אישיות שונים ועם טמפרמנט שונה, אשר משפיע על הקצב והצורך שלנו באינטראקציה חברתית. ככל שנקדים ללמד את הילדים מיומנויות חברתיות, כך נוכל להכינם טוב יותר למסגרות אותן יפגשו בעתיד. ללמידה ולרכישה של כישורים חברתיים ישנם יתרונות רבים: התפתחות הביטחון העצמי של הילד, יצירת קשרים חברתיים ביתר קלות, התמודדות טובה יותר עם תסכולים, התפתחות כישורים קוגניטיביים ורגשיים, השתלבות טובה ויעילה במסגרות השונות ומימוש טוב יותר של הפוטנציאל.
במה שונה סביבת הגן מבית הספר מבחינה חברתית?
כיועצת חינוכית וכגננת נתקלתי לא פעם בהנחות של הורים שלדעתם הגן יכול לספק לילדם את כל האינטראקציות החברתיות הדרושות לו. שמעתי לא פעם אמירות כגון "יש מספיק פינות משחק ויצירה בגן והוא ימצא את מקומו" או "הוא ראה את חבריו כל היום בגן, אין צורך גם אחר הצהריים, הוא צריך לנוח…". בדרך כלל דווקא הורים אלו מגיעים לקראת סוף השנה בגן ולקראת המעבר לבית הספר עם חששות כבדים.
כהורים, חשוב שתדעו: במסגרת הגן נהנים הילדים ממשחק בקבוצות קטנות ולרוב משחקים אלו מחקים סיטואציות מחיי היומיום המלוות בדמיון ובחלוקת תפקידים כגון "אבא ואמא", "רופא וחולה", "גננת וילדים" וכדומה. במשחקים אלו באה לידי ביטוי תפיסת העולם האגוצנטרית של הילד, ולכן החוקים והכללים נקבעים על ידי הילד וקשה לו לעמוד באופן קבוע בחוקי המשחק.
בנוסף, אין מה להשוות אינטראקציות חברתיות המתקיימות בסביבת הגן לבין המסגרת הביתית שבה הילד מארח או מתארח והחוקים משתנים. הבילוי אחד על אחד עם חבר שונה בתכלית מאשר במסגרת הגן, ולכן חשוב להפגיש את הילדים גם אחר הצהריים.
כיצד תסייעו לילדכם לפתור קשיים חברתיים?
•השתתפות בחוגים – תהפכו להיות הצרכנים הנבונים למען הילדים שלכם: בשלב זה של חייהם, ביחרו עבורם את החוג המתאים ביותר עבורם אשר יכול לתרום להתפתחותם.
•יוזמה למפגשים אחר הצהריים – גם אתם יכולים להקנות לילדים שלכם מיומנויות חברתיות באמצעות התנעת התהליך של המפגשים אחר הצהריים עם ילדים אחרים. לעיתים קרובות ניגשים אליי הורים ואומרים שכמעט ולא מזמינים את ילדם להתארח בבתי חברים. הרבה פעמים אני מייעצת להם להיות אלה שמתניעים את התהליך – תייצרו עבורו את ההזדמנויות ועם הזמן הן יהפכו שעם הזמן יהפכו לטבעיות עבורם.
•מגע וקשר בין אחים – לא חשוב בני כמה האחים של הילד – זמנו עבור הילדים הזדמנויות לפעילויות משותפות, על מנת לפתח את הכישורים החברתיים ולעקוב אחר הקשיים בבית. המגע והקשר בין האחים מהווה בסיס טוב לרכיזת מיומנויות חברתיות עם חברים לחיים.
•התייעצות עם הגננת – הגננת היא דמות משמעותית שחווה את הילד במהלך היום ויש לה את הכלים לשקף להורים את מצבו החברתי האמיתי ולעזור. בידקו איתה כיצד בא לידי ביטוי הקושי של הילד כיוון שהיא יכולה להעניק לכם תמונת מצב אמיתית וכנה. לדוגמא, כיצד משפיעות ההתנהגויות של ילדכם על חברים ומה תגובתם, האם הילד משקיע יוזמה ומאמץ כדי להשתלב בחברת ילדים, האם הוא משתף פעולה עם חבריו (עוזר, חולק, פועל לפי כללי המשחק) האם הוא מקשיב וקשוב לחבריו, האם הוא יודע לזהות כיצד הם מרגישים.
•צפייה והבנה – הבית מהווה מעוז ביטחון עבור הילד שלכם, וזה המקום לבחון בו את התנהגותו. הזמינו חבר אליכם וצפו בהם בשעת משחק. נסו בדרך זו להבין מאיפה נובע הקושי, האם הוא מתוסכל מהפסד, האם יש לו צורך רב מדי בשליטה, האם הוא מתחשב בצורכי החבר או מציק ומעליב, האם הוא נעלב בעצמו ונוטה להתרגש או לבכות מהר מדי. כל אלה יתנו לכם נקודת מבט על התנהלותו החברתית של הילד ויאפשרו לכם לסייע לו. חשוב שלאחר התנסות כזו תשוחחו עם הילד על התנהגותו – העלו את הסיטואציות שראיתם ונסו למצוא יחד איתו פתרונות. חשוב שתבואו מהמקום המכיל והמשקף כיוון שלכך ישנה השפעה מרכזית על מידת המיומנויות החברתיות שהוא יכול לרכוש.
•חיזוק חיובי – הקפידו תמיד להעניק לילדכם חיזוקים חיוביים תוך תיאור המעשה שזיכה אותו בכך ולא כאמירות ריקות (כמו להגיד רק "כל הכבוד"…). לדוגמא "יפה מאוד שחלקת את החטיף עם עומרי", או "היה לי כייף גדול לשחק איתך היום טאקי כי לא התעצבנת שניצחתי אותך…", וכדומה.
•תנו לילד להתמודד – הטיפ הכי חשוב שאני יכולה להעניק לכם, למרות שאני יודעת שקשה מאוד ליישם: אל תפתרו עבורם הילדים שלכם קונפליקטים חברתיים! ילדים עם קושי חברתי הם ילדים המרוכזים בעצמם ובצרכים שלהם בלבד והם מתקשים לגלות אמפתיה או התחשבות באחר. אם נקלעתם לסיטואציה בה ילדכם נמצא בקונפליקט, אל תמהרו להתערב. דווקא הקונפליקט הוא זה שחשוב להתפתחות החברתית והרגשית שלו, והוא משמש כמצע לצמיחה והבנה של קודים חברתיים.
זיכרו, חשיבות המעורבות ההורית כבר בשנותיו הראשונות של הילד משמעותית מאוד. ככל שתקדימו לזהות את הקושי ולטפל בו, כך תעניקו לילדכם אפשרות להתפתח ולדעת להתמודד עם סיטואציות חברתיות מגוונות. בנוסף, ככל שהילד רך יותר בשנים, כך יש למעורבות שלכם ולהדרכתכם השפעה רבה יותר עליו.
