שלום,
אחי בן 13, לומד בכיתה ח', אנחנו משפחה בת 6 ילדים ואימנו עליה השלום נפטרה לפני שנה וחודש לאחר שסבלה ממחלת הסרטן.
מאז מותה אחי הידרדר בלימודים משמע- ציוניו ירדו משמעותית הקושי שלו לקבל מרות גבר וההפרעות בכיתה רק התרבו. גם בבית הוא מאוד קשה, הרבה מהמטלות הוא מרבה "למרוח" ותמיד דוחה לאח"כ ומאוד קשה לו לזכור מספר פרטים שנאמרים לו בנשימה אחת.
בשנה שעברה במהלך כל כיתה ז' היו איתו בעיות משמעת בבי"הס ציונים נמוכים והשעיות. יחד עם זאת יכולתו השכלית הינה מעל הממוצע, מה גם שעבר אבחון לפני כשנתיים, ונמצא בו ילד כשאר הילדים. הוא קולט חומר לימודי בצורה מהירה, ומהר מאוד מוצא עצמו משתעמם ונגרר לדברים אחרים שמושכים את תשומת ליבו / מעיר את תשומת ליבם של האחרים אליו.
אחי לומד במסלול בשם אופק שזה מסלול לילדים רגילים בו מחנך הכיתה מתעסק נטו בהעברת החומר ופחות מתמודד עם בעיות משמעת וחינוך על כול אופניו, מה שיוצר מצב שבו תלמיד שלא "זורם" בקצב הכיתתי נשאר מאחור עד שמאבד את העקבות! נכון להיום לאחר 2 השעיות והפרעות מרובות בכיתה החליט בי"הס להעביר את דן למסלול בשם שחק שבו לומדים ילדים מופרעים "ערסים" כלשונו מעשנים ומקללים… לאחר מ"ומ ארוך עם צוות בי"הס הוחלט לתת לו עוד שבועיים ניסיון ע"מ שיוכיח את עצמו ויראה שיפור משמעותי ואם לא יועבר לכיתה זו.
שאלתי היא: מה ניתן לעשות כדי למנוע את המעבר שלו לכיתה זו? מהן זכויותינו ומהן חובותינו במקרה של התנגדות נחרצת למעבר זה? מה ניתן לעשות במצב כזה שבו אחי, בעיני המחנך, הוא גורם מפריע למהלך תקין של השיעור והמחנך לא מוכן להתמודד עם זה אלא מעדיף פשוט להוציא אותו משם ללא כול התחשבות במצבו הנפשי הרגיש והנזק הנוסף שזה יגרור, רק בשביל שיהיה לו יותר קל ללמד? האם לאחר שהחליטו להעביר אותו, אנחנו עדיין מתנגדים, הם יכולים/ רשאים לכפות זאת עלינו? מהם הכלים שעומדים לרשותינו ע"מ להתמודד עם מצב כזה? מהו לדעתכם הצעד הטוב ביותר עבורו?
נקודה אחרונה: עקב כך אנו עובדים על התחלת תהליך של שיחות עם פסיכולוג בשפי בשבילו…
סליחה על העומס ותודה רבה על העזרה אנו באמת צמאים לידע בשלב זה…
הדסה,