תוכן
מאז כניסתה של תעשיית ההימורים לעולם האינטרנט היא עברה שינוי משמעותי ומהיר, כשבתוך שנים ספורות הפכה זמינה לקהל גדול ומגוון. התפשטות התופעה ניכרת בגידול שחל במספר אתרי ההימורים באינטרנט, מ-30 בשנת 1994 לאלפים בשנת 2010. לפחות 28 מתוכם הם בעברית – כולל התמיכה שהם מעמידים לרשות לקוחותיהם (CasinoCity, 2011).
תעשייה זו עשויה, לפי אחת ההערכות, להגיע בשנת 2015 למחזור של 117 מיליארד דולר (BettingSites, 2011). במקביל, הולכת ומתפתחת רגולציה של התחום, אך בקצב אטי יותר. נכון להיום פועלים 69 גופים שמטרתם לווסת ולפקח על ההימורים ברשת מטעם רשויות שונות ברחבי העולם. בישראל כידוע, ההימורים ברשת אינם חוקיים, וממילא אין בה כל רגולציה.
הימורים – מכלול גורמים נוגעים בדבר
העיסוק בתחום ההימורים מלווה אותי במשך שנים רבות. במהלך שנים אלה נחשפתי לתופעת התמכרות בקרב בני נוער, הן כמטפלת בבני נוער מכורים ב-GamCare (עמותה המטפלת במכורים להימורים בלונדון), הן בתפקיד אשר במסגרתו לקחתי חלק בניסוח קוד התנהגות עבור חברות הימורים מקוונות והן בעבודתי בחברת 888, על ההקמה והניהול של תחום האחריות בהימורים. מתוקף תפקידי זה, נפגשתי עם רגולטורים ברחבי העולם ונחשפתי לקשייהם בהתמודדות עם הבעיה. למדתי לזהות את הכוחות והחולשות של כל תחום – עד כמה יכול חדר הטיפולים להשפיע ולעזור, עד כמה מסוגלות ורוצות חברות ההימורים לעצור את התופעה ומה לאמיתו של דבר יכול כל רגולטור לדרוש. אין ספק כי התמונה הרחבה הינה מורכבת מאוד, במיוחד כאשר ברקע נמצאים המניעים הפולטים והכלכליים.
יושבים מול המחשב ו..מהמרים עם המקלדת
בעיית ההתמכרות להימורים מוגדרת כ"הפרעה המורכבת מאפיזודות תכופות ונשנות של הימורים, השולטות בחיי הפרט עד כדי פגיעה בערכים החברתיים, התעסוקתיים, החומריים והמשפחתיים שלו" (WHO, 2011). ניתן להיחשף לבעיה במרכזי ההימורים השונים – החל בבתי קזינו, דרך אולמות בינגו וכלה באירועי ספורט שונים. אותה בעיה עצמה מחריפה כאשר המהמר הכפייתי מוצא פורקן באינטרנט. זאת, מכמה סיבות. ראשית, אתרי ההימורים זמינים לו 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע. שנית, הוא יכול לאמץ לעצמו זהות בדויה וכך להישאר אנונימי ולהסתיר בקלות את הבעיה מבני משפחתו ולבסוף, הישיבה לבד מול המחשב הופכת את ההימורים לפעילות נטולת כל מימד חברתי, שמאפשרת לפרט להימנע ממגע אנושי ולהסתגר. זהות בדויה, בצירוף בדידות מוחלטת, לאורך שעות וימים – זהו מתכון בדוק להתנתקות מהמציאות ומעבר לחיים בעולם וירטואלי.
גם בני נוער גילו את עולם ההימורים, ובמיוחד את גרסתו הווירטואלית. בשנים האחרונות מתחילה תופעת ההימורים כבר בקרב בני שכבת גיל ההתבגרות המוקדם, והופכת בקרבם לשכיחה יותר ויותר (Bujolo, Ladouceur & Vitaro, 1996) כאשר גם בפייסבוק ניתן למצוא קישורים לאתרי הימורים.
ההורים לא מספיק מודעים
עד כמה פשוט לבני נוער להמר ברשת, ניתן לראות מבדיקת הלקוח הסמוי שערכה עמותת GamCare בחברות הימורים מקוונות הפועלות בבריטניה: מתוך 37 אתרים שנבדקו, רק שבעה מנעו מבני נוער את הרישום וההשתתפות בהימורים (GamCare, 2007).
הורים רבים עדיין אינם בקיאים בהתנהלות באינטרנט ובסכנות הגלומות ברשת. יתרה מכך, מחקר מדאיג שנערך בבריטניה (Valentine & Hughes, 2008) גילה, שהורים רבים אינם מחשיבים את ההימורים של בני הנוער כמסוכנים, ושמרבית הנערים המהמרים נחשפו להימורים על ידי הוריהם או על ידי מבוגר המקורב להם. דוגמא להידרדרות מהירה ומעבר מהאינטרנט לעולם הקשה של ההימורים הלא חוקיים בארץ, ניתן למצוא בעדותו של י' שהופיע במעריב (28.02.11 )–
"בהתחלה הייתי משחק בפוקר שבפייסבוק על כסף לא אמיתי והתמכרתי למשחק, לריגוש. למרות שזה היה כסף לא אמיתי, הלב שלי דפק בכל העלאה שנתתי ובכל בלוף שבילפתי. עד שהגעתי למצב שכבר חשבתי לעצמי שאין עליי ואם אני עושה כל כך הרבה כסף מול יריבים מכל העולם, למה שאני לא אתקדם ואעשה קצת כסף קל פה בשכונה שלי? הייתי ילד בן 17. לעשות כסף קל זה החלום בגיל הזה. בכל גיל"
"התחלתי לשחק עם חברים בשכונה על סכומים קטנים, 10 שקלים, 20 שקלים לא יותר מזה. ואז כשראיתי שאני ממשיך להרוויח, החלטתי לעלות לסכומים יותר גבוהים וגם לעבור לליגה הגבוהה יותר. שם התחלתי עם 50 שקלים ועברתי ל-100, 200 ואפילו 500 שקלים. כשהמשכתי להרוויח חשבתי שאני בלתי מנוצח ורק רציתי לשחק ולהרוויח עוד. כשהפסדתי, אמרתי לעצמי שזאת רק תקלה קטנה, איזו החלטה לא נכונה שאני לא אעשה יותר, והכפלתי את הסכום כדי להרוויח את הכסף שלי בחזרה פלוס איזה רווח קטן. כמובן שזה לא עבד והמשכתי לצבור חובות בקצב מסחרר".
למרבה הצער סיפורו של י' הסתיים בחובות כבדים לעולם התחתון ואיומים באלימות קשה ופגיעה פיזית.
מתחילים כבר מגיל צעיר
מחקר שנערך בישראל בשנת 2005 הצביע על תופעה מדאיגה בה כ – % 20מ 1,500- בני נוער המטופלים בשל התמכרויות מדי שנה מכורים גם להימורים (וייסבלאי, 2009 ). נתון מדאיג נוסף אשר עלה במחקר הוא כי הגיל הממוצע להתחלת השתתפות בהימורים כלשהם הוא 11.6 וכן כי מעל 20% מבני הנוער המהמרים דיווחו על התנהגות בעתית הקשורה להימורים כאשר 5.5% מהם דיווחו על איבוד שליטה (וייסבלאי, 2009 ).
המשחקים הפופולריים ברשת בקרב בני נוער בגילאים 12 עד 17, הינם משחקי קלפים (בעיקר פוקר), הימורי ספורט ומשחקי לחימה. לרוב חברות ההימורים ישנם אתרים בהם ניתן לשחק חינם, אך באתרים אלו ההסתברות לנצח גדולה יותר והשוני בין שני האתרים מזערי.
נכון להיום, הרגולטורים אמנם אוסרים הימורים של בני נוער (אצל חלק, האיסור הוא עד גיל 18, אצל אחרים עד גיל 16), אך הם מודים כי האכיפה קשה וכי אין די כלים לאתר את המהמרים הצעירים. על רקע זה החלו חברות הימורים לתת את הדעת בשנים האחרונות גם לפן האתי של התופעה ולהשקיע בפיתוח תחום שזכה לכינוי "אחריות בהימורים". התחום כולל מתן כלים למהמרים כפייתיים להתמודד עם התמכרותם, מתן מידע לבני משפחותיהם, ונטילת אחריות על מניעת הימורים של בני נוער.
כדי למנוע, צריך יותר מרגולציות
השאלה היא, מה יכולות חברות ההימורים לעשות כדי למנוע את כניסתם של בני נוער לאתרים. על פני השטח נראה כי החברות המכובדות מקיימות את כללי הרגולציה של הרשויות להן הן כפופות כמו גם את התנאים של חברות הפועלות כיום בתחום, (כמו ECOGRA ו-GamCare). אתרי החברות הללו דורשים מכל נרשם להצהיר במפורש כי הוא בן יותר מ-18 (או 16, תלוי בדרישת הרגולטור), ואף מסתייעים בחברות חיצוניות כדי לוודא את הזהות של בעל הכרטיס המשמש לתשלום, אם הוא מבוצע באמצעות כרטיס המונפק גם עבור בני נוער. מעבר לכך מועברות לכל העובדים במרכזי התמיכה של האתרים הדרכות מקיפות, העוסקות גם בזיהוי מי שעשוי להיות מכור להימורים וגם בזיהוי בני נוער המהמרים באתר, במטרה לחסום את השתתפותם.
ואולם, מנגד, חברות הימורים רבות משקיעות משאבים במכירה אגרסיבית, כאשר שיטות הפעולה שלהן מושכות את בני הנוער ומקִלות עליהם להיכנס לאתרים ולהמר. טכניקות להרחבה של קהל הלקוחות כוללות, בין השאר, חלוקת בונוסים חינם והקלה של דרכי הפקדת הכספים, כאשר במקרים מסוימים ניתן לקנות כרטיסי תשלום מוטענים הכוללים קוד כניסה לאתר בדוכני עיתונים ברחבי העולם, כולל בישראל.
גם שיטות השיווק הולכות ומתפשטות ברשת והן כוללות פיתוי לקוחות פוטנציאליים באמצעות באנרים (מודעות פרסום אינטרנטיות, שמטרתן למשוך גולשים לאתר) באתרים שונים, לרבות אתרים של משחקי ילדים, או שיווק דרך הרשת החברתית הפופולרית, פייסבוק. בחלק מהמקרים אפשר לראות בבירור כי הפרסומות עלולות למשוך בני נוער. דוגמה טובה לכך היא פרסום של חברת BETFAIR ובו תמונה של נערה שזכתה בטורניר פוקר, ומתחתיה הסיסמה –
Join the new breed – online experience is measured in games, not years
(הצטרף לזן החדש – ניסיון אינטרנטי נמדד במשחקים ולא בשנים).
אם כן – העשייה הן של הרגולטורים והן של חברות ההימורים אמנם חשובה, אך היא בהחלט אינה מספיקה כדי להיאבק בהתפשטותה של בעיית ההימורים בקרב בני הנוער ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל.
נראה כי גם אם יאומצו ההמלצות שפרסם באחרונה מבקר המדינה, הקוראות לחסום את כרטיסי האשראי הישראליים באתרים אלו, עדיין טמונה בהם סכנה חמורה לבני הנוער. במצב שבו המודעות לעצם קיומה של הבעיה כל כך דלה, חובה בראש ובראשונה לפעול להגברתה – הן בקרב בני הנוער עצמם, והן בקרב הוריהם.
