אקטואליה
זה אקטואלי: הסתה ברשתות החברתיות
צוות חינוך חברתי וכישורי חיים, בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

שאלות לדיון בעקבות התרחבות תופעת ההסתה ברשתות החברתיות.

רקע

לפני כשבוע פרסם הנשיא ראובן ריבלין הודעה בחשבון הפייסבוק שלו בדבר דחיית בקשת החנינה של אלאור אזריה, החייל שהרג מחבל פצוע בחברון במרץ 2016. רבות מהתגובות להודעתו של ריבלין היו מתלהמות ואף מסיתות, מלאות בקללות, נאצות וחרפות (כגון: "כלב בן כלב", "פח אשפה" ו"חולה").
בעבר אנשים נטו לפרסם דברי הסתה בטוקבקים אנונימיים, ואילו כיום הדברים הללו נכתבים בגלוי ברשתות החברתיות, עם פרטי המפרסמים המלאים.

(מבוסס על ידיעה ב"המוסף לשבת", ידיעות אחרונות, 24/11/17).

הפעילות

שאלות לדיון:

  1. מה דעתכם על התבטאויות מהסוג המתואר?
  2. דוח השנאה – מיזם של קרן ברל כצנלסון – מנטר את גלי השנאה בשפה העברית ברשת. לפי הדוח, בשנה האחרונה התפרסמו 5,053,460 קללות, קריאות מסיתות, קריאות גזעניות וקריאות לאלימות ברשתות החברתיות. בשנה הקודמת, לעומת זאת, התפרסמו 4,241,650 הערות גזעניות ומסיתות. מכלל הקריאות שהתפרסמו בשנה האחרונה, 119,052 היו קריאות לרצח, לאונס ולשריפת אנשים. (מתוך: מעריב online, חדשות: בארץ, 1/8/17.)
    מדוע לדעתכם חלה החמרה בשנים האחרונות בשימוש פוגע מהסוג שמתואר בדוח, ברשתות החברתיות?
  3. יש שיגידו שמדובר במחאה שהיא לגיטימית. מה לדעתכם הבעיה עם מחאה מסוג זה מעל דפי הרשת?
  4. אחד ממאפייני המדינה הדמוקרטית הוא "חופש הביטוי", לפיו – זכותו של כל אדם להביע את דעותיו בפומבי. האם לדעתכם הקריאות שכוונו לאחרונה כלפי ריבלין נכללות תחת חופש זה? מדוע?
    למורה: חופש הביטוי הוא אחת הזכויות המרכזיות במשטר דמוקרטי. במסגרת חופש הביטוי, אדם רשאי להביע את עצמו, את האמונות והמחשבות שלו בכל דרך שיבחר. ניתן להגביל את חופש הביטוי במצבים מסוימים, מסיבות שונות. הגבלת חופש הביטוי נקבעת בהתאם למידה שבה החופש שלנו פוגע באדם אחר או בקבוצת אנשים אחרת. פגיעה כזאת יכולה להיות פגיעה בזכויותיו של אדם אחר, פגיעה ברגשותיו, בכבודו, במעמדו וברכושו או פגיעה בערכים חברתיים ובכללי המוסר של החברה.  מגבילים את חופש הביטוי גם משיקולים של ביטחון המדינה.
  5. מה ההבדל בין חופש ביטוי ומחאה לגיטימית לבין הסתה? איפה עובר הגבול לדעתכם? הציעו עקרונות שלפיהם אפשר להבחין בין אמירות לגיטימיות לאמירות שאינן לגיטימיות.
  6. הפניות הקשות כלפי ריבלין כללו אמירות כגון: "כלב בן כלב", "פח אשפה" ו"חולה", ואף כללו הפצת תמונותיו של ריבלין עם כאפייה לראשו. מהן לדעתכם הסכנות בהתבטאויות אלו שאנו עדים להן ברשת החברתית כלפי ראובן ריבלין?
    למורה: אמירות מסוג זה מסוכנות משום שהן בבחינת הסתה שפוגעת בערכו ובכבודו של נשיא המדינה (או של כל אדם אחר שאמירות מסוג זה מכוונות כלפיו), ועלולה אף לפגוע בשלומו ובביטחונו. הסתה מסוג זה עלולה לדרבן אנשים נוספים לאמירות אלימות ולמעשים אלימים. קריאות מסוג זה מפרות את כללי הדמוקרטיה ופוגעות בה. כשאנו לא מסכימים עם עמדה של אדם אחר, מותר לנו להתבטא ולמחות נגדה, אך חשוב לפתח סובלנות כלפי האדם שדעותיו שונות משלנו, ולקיים שיח מכבד ומאפשר.
  7. האם לדעתכם המשטרה וגורמי אכיפת החוק פועלים במידה המניחה את הדעת נגד אנשים המפרסמים אמירות מסיתות ברשת? הסבירו מדוע כן או מדוע לא.
  8. המדיניות של רשת "פייסבוק" למשל, בכל הנוגע לפרסום תכנים מסיתים, היא הסרת התכנים הללו. האם אתם חושבים שזוהי דרך פעולה נכונה? הסבירו מדוע.
  9. אם עניתם בשלילה לשאלה הקודמת – איך הייתם נוהגים אילו אתם הייתם מנהלי רשת "פייסבוק"? הסבירו.
לחצו להמשך קריאה
הקטן