אקטואליה
זה אקטואלי: יום האישה 2018
צוות חינוך חברתי וכישורי חיים מטח, בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

לרגל יום האישה, דיון העוסק בהזדמנויות או בהעדר ההזדמנויות שיש לנשים בשוק העבודה.

רקע

יום האישה הבין-לאומי, הנקרא במקור "יום הפועלות הבין-לאומי", חל ב-8 במרס בכל שנה. מוקד החגיגות נע בין ציון כללי של כבוד ואהבה כלפי נשים לבין ציון ההישגים הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים של נשים. הנשים בחברה המערבית במאה ה-21 מתמודדות עם סביבת חיים תובענית ורוויית קונפליקטים, שאינם מדוברים תמיד, אך הם מובְנים במבנה החברתי.
פעילות זו היא נדבך בהעלאת המודעות של התלמידים למצבן המורכב של הנשים בחברה המערבית בת ימינו.

 

ההיי-טק מפספס נשים

"הפספוס הכי גדול הוא שיש פחות מ-20% נשים בהיי־טק" – כך אמר בשבוע שעבר מנכ"ל מרכז הפיתוח של "מיקרוסופט" בישראל, אסף רפפורט, בוועידת הזדמנויות כלכליות של TheMarker ובנק הפועלים. "לא פתרנו את זה, וצריך להבין שזה לא רק צורך חברתי אלא הכרח עסקי. אנחנו צריכים אותן כדי לצמוח".

לטענת רפפורט, נשים מביאות עימן ערך מוסף, כמו זוויות חשיבה שצוותים המורכבים מגברים בלבד אינם יכולים לראות. הוא הוסיף ואמר כי החברה חייבת להיות פתוחה יותר לנשים עוד מהשלבים הראשונים של חינוך בבתי הספר למקצועות טכנולוגיים, ולספק פתרונות גם לאימהות בשלבים שאחרי הקליטה בחברה.

(מבוסס על ידיעה ב-mako, 27.02.18)

הפעילות

שאלות לדיון:

  1. כיצד לדעתכם אפשר להסביר את התופעה שמנכ"ל "מיקרוסופט ישראל" מדבר עליה?
  2. האם אתם יכולים לחשוב על זירות נוספות שבהן אין ייצוג הולם או שווה לנשים? מה הן?

(למורה: ייצוג בפוליטיקה הישראלית: גם בשלטון המקומי וגם בכנסת ישראל; מספר נמוך של נשים המנהלות חברות ציבוריות או עומדות בראשן ועוד).

  1. מדוע לדעתכם יש מקצועות שמתויגים כגבריים יותר (כמו המשרות שעליהן מדובר בכתבה), לעומת מקצועות שנחשבים לנשיים יותר (בתחומי החינוך, הרווחה והסעד וכו')?

(למורה: במקרים רבים "העדפותיהן" של נשים הן אילוץ, מאחר שלרוב הן נושאות בנטל כפול – עבודות מחוץ לבית ואחריות למשק הבית. המצב הזה מעודד עבודה קרובה לבית, בחלקיות משרה ובמגזר הציבורי, שמבטיח תנאים מתאימים יותר).

  1. האם אתם מכירים גברים או נשים שעובדים במקצועות שמתויגים או משויכים מבחינה סטריאוטיפית לבני המין השני? באילו מקצועות הם עובדים?
  2. לפי ידיעה שהתפרסמה לפני ימים אחדים, ישנה עד כה רק אישה אחת בין 11 הזוכים בפרס ישראל לשנת 2018. מה דעתכם על כך? האם יש לערב שיקולים מגדריים בבחירת הזוכים והזוכות בפרס ישראל או שעל ועדת האיתור של הפרס להישאר חפה משיקולים אלה?

(למורה: מאז פרסום הידיעה נשמעו טיעוני תמיכה וטיעוני התנגדות. מצד אחד נטען כי האשמה היא בנשים, שאינן מציעות את עצמן לפרס, ובארגוני הנשים, שמטרתם לעודד את צמצום הפערים. מצד שני נטען כי אי אפשר להאשים את הנשים מאחר שהוועדה רשאית להציע מועמדים מטעמה, ויש לתת העדפה מתקנת לנשים הנמצאות באותה רמת מצוינות של הגברים. נלקח מתוך: כתבה ב'כאן', תאגיד השידור הישראלי, 05.03.18).

  1. אסף רפפורט מציין בדבריו, כי נשים מלכתחילה נוטות פחות לשלוח קורות חיים, גם אם בכישורים וביכולות שלהן הן מתאימות בהחלט למשרה המוצעת. תופעה דומה אפשר לראות במספר הנשים המתמודדות לתפקיד של ראשת רשות מקומית (6% בלבד). מדוע לדעתכם נשים נוטות פחות להגיש את מועמדותן ולהציע את עצמן לתפקידים מהסוג הזה?
  2. באילו דרכים אפשר לעודד נשים לפנות ולהציע את עצמן למשרות ותפקידים התואמים את כישוריהן ויכולותיהן, אף על פי שמבחינה חברתית אלו מתויגים כ"גבריים"?
  3. האם אתם מרגישים כי גם כיום, בבית הספר או בסביבה שלכם, מצפים מכם לפעול לפי המין שאליו אתם משתייכים? איך זה בא לידי ביטוי?

 

להרחבה:

ערכה בנושא יום האישה, מגדר ושוויון הזדמנויות בין המינים

 

לחצו להמשך קריאה
הקטן