תוכן
הילדים האחרים חשבו שאני מוזרה ולא דיברו איתי. הם לא דיברו איתי 153 ימים רצוף, לא אמרו לי אפילו מילה אחת ]…[ זאת הייתה נקודת שפל בחיים שלי, וביום ה 153- בלעתי 29 כדורי ואליום (Williams, 2009) רנדל קולינס (Collins, 2008), מהסוציולוגים החשובים בימינו, הגדיר את בית הספר כ"מוסד המהווה קירוב למוסד טוטאלי", אשר החיים בו מאופיינים באינטראקציות תכופות עם אחרים, מפגש עם אותם אנשים שוב ושוב, כורח לקחת חלק באינטראקציות ויחס כפיפות למורים. למבנה הזה יש השפעה ניכרת על היררכיית הסטטוס במוסד, וזו מאופיינת, בין השאר, בכך שהממוקמים בתחתיתו "אינם רק בעמדה נמוכה אלא גם בזויה. בהתאם, אחרים נמנעים מהם ולעתים קרובות מתעמרים ומתעללים בהם" (Milner, 2004: 85). בישראל, השלב הנמוך ביותר בהיררכיה החברתית בבתי ספר הוא זה של הילד המוחרם. חרמות בבית ספר זכורים לכל מי שגדל במערכת החינוך, שכן הסבל הרב שנגרם לילדים מוחרמים משאיר בהם חותם בל יימחה Williams,) 2007; 2009.)
מחקר זה מבקש להציע סטטיסטיקה תיאורית עדכנית הנוגעת לחרמות בישראל, ולפרשה על רקע מחקרים שנעשו בנושא בישראל ובעולם. במרבית המחקרים המתמקדים בקורבנות בכיתה משמש המושג "בריונות" (bullying) כדי שפעולה תיחשב לבריונות צריכים להתקיים בה שלושה מאפיינים: 1 . אלימות המבוצעת בכוונה; 2. חזרתיות; 3. יחסי כוח בלתי שווים בין התוקף לקורבן (Hymel and Swearer, 2015; Olweus, 2013) מחקרים על בריונות מבחינים בין ארבעה סוגים של התופעה: בריונות פיזית, בריונות מילולית, בריונות חברתית/בריונות יחס ( relational) ובריונות רשת (Hymel and Swearer, 2015) בריונות יחס מוגדרת כפעולות של הפצת שמועות זדוניות, רכילות, בידוד ומניעת השתתפות בפעילויות חברתיות. חרם הוא אפוא מקרה פרטי של בריונות, ונכלל בקטגוריה של בריונות יחס או בריונות יחס חמורה. בריונות, בתורה, היא מקרה פרטי של אלימות – כזו המאופיינת בחזרתיות וביחסי בלתי שוויוניים. בהתאם לכך, ממצאי המחקר יפורשו על רקע מחקרים שבחנו קורבנות לבריונות יחס, לבריונות ולאלימות בבית ספר. במדינות שונות שהתופעה נמדדה בהן נע שיעור התלמידים הסובלים מקורבנוּת לבריונות בבית הספר בין 10 אחוזים ל 50- אחוזים (Chester et al., 2015; Craig et al 2009; Nansel et al., 2001) . בישראל שיעור התלמידים הסובלים מבריונות נע בין 8 אחוזים ל 36- אחוזים 1 (ברקוביץ' ובנבנישתי, 2011 ; טרבלוס, היימן ואולניק-שמש, 2011 ;(Craig et al., 2009 ;Rolider and Ochayon, 2005) בידוד חברתי, הדרה והתעלמות הם חלק ניכר מפעולות הבריונות בבתי ספר: במחקר מקיף שנערך בארצות הברית נמצא כי כ 13- אחוזים מהילדים סובלים מהתעללות פיזית, כ 26- אחוזים סובלים מהדרה, מהתעלמות או מבידוד חברתי, וכ 32- אחוזים סובלים מהפצת שמועות עליהם (Wang, Lannotti and Nansel, 2009 ) במחקר שנערך בישראל נמצא כי 82 אחוזים מהתלמידים היו קורבנות לאלימות חברתית-מילולית, ו 23- אחוזים . הפערים נובעים בחלקם מאופן המדידה של בריונות: חלק מהמחקרים בוחנים את ההתנהגות בשבועיים האחרונים, אחרים – בחודש האחרון (Rolider and Ochayon, 2005) או בחודשיים האחרונים (Craig et al., 2009) ואחרים אף בשנת הלימודים שבה המחקר בוצע (ברקוביץ' ובנבנישתי 2011) חלק מהחוקרים אינם מציינים את הנוסח המדויק של השאלה שנשאלה (טרבלוס, היימן ואולניק-שמש, 2013) .היו קורבנות לחרם חברתי. הממצאים מישראל מתבססים על סקרים שנערכו בשנים 2002 – 1998 , ובעיקר על סקר שנערך בשנת Benbenishty and Astor, 2005) 1999). פרק זה מבקש להציג נתונים עדכניים לגבי תופעת החרם – בריונות יחס חמורה – בישראל. הניתוח מתמקד בקשר שבין קורבנות לחרם ובין לאום, מעמד, מגדר ודרגת כיתה, וסוקר שינויים בדפוסי הקורבנות לחרם לאורך זמן.
נתונים המאמר מתבסס על מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית (מיצ"ב – סדרת מבחנים, שאלונים וסקרים שעורכת המדינה בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים בכל שנה). המדדים מחולקים לשני סוגים: מבחנים לימודיים, הבוחנים את יכולות התלמידים באנגלית, בחשבון ובשפת האם (עברית או ערבית), ושאלוני אקלים וסביבה פדגוגית, המתמקדים בנושאים דוגמת "יחסים בין באי בית הספר (מורים, תלמידים והורים), מסוגלות עצמית ומוטיבציה ללמידה של התלמיד, מעורבות חברתית ותרומה לקהילה, תחושת מוגנות וביטחון, למידה פעילה ורלוונטית" (לפי אתר משרד החינוך). עד 2014 הועברו שאלוני המיצ"ב בכל שנה במחצית מבתי הספר, והחל מאותה שנה הם מועברים בכל שנה בשליש מבתי הספר. המבחנים הלימודיים מועברים בכיתות ב', ה' ו-ח', ושאלוני האקלים
והסביבה הפדגוגית, שעליהם המאמר מתבסס, מועברים בכיתות ה'-ט'. משנת 2007 ואילך שאלוני האקלים כוללים שאלות בנוגע לקורבנות לאלימות, ובהן השאלה אם הוטל על המשיבים חרם בחודש האחרון. 2 בניתוח הקשר בין קורבנות לחרם למאפיינים קולקטיביים כמו שיעור הקורבנות, הלאום או דרגת הכיתה, הפרק מתבסס על נתוני האקלים משנת 2015 . אלו כוללים 144,918 תלמידים שענו לשאלה אם הוטל עליהם חרם בחודש האחרון. בניתוחים שבהם קורבנות בכיתה מנותחת ביחס למשתני פרט כמו מגדר, השכלת הורי התלמיד או הלאום שלו, הפרק מתבסס על נתוני 2009 , הכוללים 201,802 תלמידים שענו על שאלה זו. עקב שינוי שחל במדיניות ראמ"ה אלו הנתונים העדכניים ביותר הנגישים ברמת הפרט.
1. היקף תופעת החרם
בתרשים 1 מוצג שיעור התלמידים שדיווחו כי נפגעו מסוגים שונים של אלימות בשנת 2015 האלימות בתרשים מחולקת לפי סוגים: אלימות פיזית, אלימות חברתית/אלימות יחס ואלימות רשת (Hymel and Swearer, 2015) ככלל, אי אפשר לקבוע אם מדובר בדיווח על קורבנות לאלימות או לבריונות, אך המקרה של חרם הוא היוצא מן הכלל: חרם הוא אלימות שלקיומה נדרשות אי-סימטריה וחזרתיות, 3 כלומר אלימות שהיא בריונות במהותה. ייתכן שזו הסיבה לכך ש"חרם" היא המילה שילדים עצמם משתמשים בה כדי לתאר בריונות.
לקריאת המשך המאמר
