רקע
ל"ג בעומר הוא אחד ממועדי ישראל שאינו מצוין בתנ"ך. ל"ג (=33) בעומר הוא היום השלושים ושלושה לספירת העומר – שסופרים מפסח ועד שבועות (ספירת העומר כולה היא 49 יום).
מנהג הדלקת המדורות החל להתפתח רק במאה ה-13, והוא קשור למרד בר-כוכבא, שהתרחש במאה ה-2. המרד של היהודים ברומאים, שבראשו עמד שמעון בר כוכבא, התחיל בשנת 132 לספירה. מרד בר-כוכבא פרץ 62 שנים לאחר חורבן בית המקדש השני (ב-70 לספירה), שגם הוא היה תוצאה של מרד היהודים ברומאים ("המרד הגדול").
מרד בר-כוכבא נמשך שלוש שנים, עד שדוכא בידי הרומאים. סביב בר-כוכבא התקבצו עשרות אלפי לוחמים, ובברכת רבי עקיבא, גדול חכמי ישראל באותה תקופה, הם יצאו להילחם בכובשים הרומים.
תחילה הצליח בר-כוכבא לשחרר את ירושלים ואת יהודה מידי הרומאים ואף טבע מטבעות כביטוי לעצמאות המחודשת, אבל הרומאים לא ויתרו ושלחו לארץ יהודה כוחות צבא גדולים, ובהם מצביאים מהוללים, מכל חלקי האימפריה הרומית.
כוחות אלו היו חזקים, מקצועיים ורבים יותר מן הכוח הרומי שהביא לחורבן ירושלים 62 שנים קודם לכן. מרד בר-כוכבא דוכא באכזריות ובמחיר כבד מאוד – כ-600 אלף הרוגים. בר כוכבא עצמו מת, לפי האגדה, "בידי שמים" מהכשת נחש בעקב רגלו.
*מבוסס על מידע מתוך אתר משרד החינוך
