תוכן

למפגש בין בני אדם לבעלי חיים אחרים יש פוטנציאל חינוכי רב. ילדים המטפלים בבעלי חיים באופן שגרתי ומתמשך ובליווי בוגרים שהוכשרו לנושא מתחנכים לערכים, נחשפים לידע ומתחברים לרגשות.

 הקשר בין האדם לחיה החל ברגע שבני אדם הופיעו על פני האדמה, והוא נמשך ברציפות מתקופות קדומות ביותר ועד ימינו.

יחסו של האדם לבעלי החיים סביבו עבר תהפוכות ושינויים המשקפים התפתחות בגישתו של האדם לעולם הסובב אותו.

להימצאות של בעלי חיים סביבנו עשויה להיות השפעה על קשת שלמה של השקפות ורגשות. בעלי חיים גורמים תמיד לתגובה אנושית כלשהי. כל תגובה – שכלית, רגשית, התנהגותית – היא הזדמנות ליצירת שינוי באדם המגיב, כלומר הזדמנות לחינוך: חינוך לאחריות על בעלי החיים, לרגישות וחמלה כלפיהם, ליחס הוגן לטבע ולבני אדם.

היסטוריה קצרה של יחסים
המפגש עם בעלי החיים סיפק מענה לצרכים קיומיים של האדם – מזון, מחסה, מידע – מראשית קיומו. ההתנהגות של בעלי החיים סביבו העניקה לאדם מידע על מקורות מזון, על סכנות שונות, על מזג אויר צפוי ועוד. גם כיום בעלי חיים שמפגינים נינוחות ושלווה מעידים על מצב בטוח, ואילו חיות המפגינות תוקפנות וחרדה מזהירות אותנו מפני סיכון.

לפני כ-12 אלף שנה עברו בני אדם בהדרגה מחיים של נוודות, ציד וליקוט לחיי חקלאות והחלו לגדל צמחים וחיות. מעבר זה היה כרוך בשינוי בכל אורחות החיים וגם ביחס לבעלי החיים. הציד הצריך מאמץ רב – מעקב, איתור, לכידה ולאחר מכן עיבוד ושימור הבשר. הביות של בעלי החיים יצר שפע יחסי של בשר ומוצרים אחרים. מצייד וניצוד נהיה האדם לבעל אחריות על רווחתן של החיות אשר גידל.

עד המהפכה התעשייתית של המאה התשע עשרה היו בעלי החיים המבויתים מאגר חשוב למזון וביגוד, מקור אנרגיה (כוח עבודה חקלאי) ואמצעי מלחמה (סוסים בעיקר). פיתוח החלופות המכניות והמעבר ממשק חקלאי למשק תעשייתי ניתקו את האדם מתלותו הקיומית בבעלי חיים.

הקשר בין בני אדם לבעלי חיים לא היה תועלתני או נצלני בלבד; חיות מחמד קיימות משחר ההיסטוריה. הכלב בוית לפני כ-12 אלף שנה בדרום מערב אסיה, בסין ובצפון אמריקה לצורכי עזרה בציד ובשמירה, אך גם לצרכים רגשיים כחיית מחמד. חתולים שימשו כמעט רק לצורכי מחמד. באתר חפירות בקפריסין התגלה קבר של אדם וחתולו מלפני 9,500 שנה.

רוב בני האדם במדינות המפותחות חיים כיום בסביבה עירונית שמרוחקת מהטבע ומבעלי החיים. האופי המזדמן והמקוטע של המפגשים בין בני אדם לבעלי חיים אחרים גורם להתייחסות סטריאוטיפית ולהתעלמות מקולן של החיות. לתושבי ערים רבים המפגש עם בעלי חיים הוא

חוויה ראשונית בעלת אופי קמאי, ולכן הוא מרגש כל כך ועתיר פוטנציאל חינוכי.

בשנים האחרונות הולכת ומעמיקה ההבנה שהניתוק מהטבע אינו טבעי וכי יש למצוא חלופות המתאימות לעולם המודרני. לשם כך נבנים גנים ציבוריים המשמשים "ריאות ירוקות" ומושכים אליהם מגוון של בעלי חיים. השהייה במרחבים ירוקים בלב העיר מיטיבה עם בני אדם ומעניקה להם הזדמנות להתחבר לחלקים מודחקים בנפשם באמצעות המגע עם החי והצומח. הצורך במגע זה מניע תושבים רבים לגדל צמחים בבתיהם ולאמץ חיות מחמד מסוגים שונים.

ההיבט החינוכי
המפגש עם עולם הטבע בכלל ועם בעלי חיים בפרט אינו מובן מאליו בהקשר של בית הספר. להימצאותם של בעלי חיים בסביבת בית הספר יש יתרונות חינוכיים רבים:

• בני אדם, ובמיוחד ילדים, מתחברים לבעלי חיים אחרים בצורה מידית ומזדהים עם תכונות שונות שלהם דרך השוואה והשלכה. כאשר בני אדם משליכים על החיה מאפיינים וקשיים אנושיים, פסיכולוגיים ופיזיים, כלומר מאנישים אותה, קל להם יותר לפתח מודעות למאפיינים ולקשיים אלה ולהתמודד אתם. קל יותר לדבר על הבעיות "של החיה" ולנסות למצוא פתרונות לבעיות אלה.
• בעלי החיים משמשים אמצעי ליצירת תקשורת דווקא משום שהמפגש אתם אינו מילולי בעיקרו. תופעות שמסתתרות בדרך כלל תחת מעטה של מילים – תחושות, מחשבות, תשוקות – נחשפות לפתע ועולות לדיון. וכיוון שהדיון נעשה בהקשר של בעלי חיים הוא ישיר וישר יותר ולא מאיים.
• הגורם האפקטיבי ביותר בקשר עם בעלי חיים הוא האהבה הלא מותנית שהם מעניקים. בעלי החיים, שלא כמו בני האדם, משיבים אהבה בלי תנאי ובלי התחשבנות. הם אינם מושפעים ממראה חיצוני, ממעמד חברתי או מדעות קדומות. חיות אוהבות את מי שאוהב אותן, יהא אשר יהא. קשר מוצלח אתן מחזק את הדימוי העצמי של האדם ומעודד אותו לשפר את יחסיו עם בני אדם אחרים.
• הקרבה לבעלי חיים משרה רוגע ונועם ומאפשרת ניתוק מלחצים, התחברות לפשטות ולראשוניות והתבוננות על החיים השוחקים שאנו מנהלים בחברתם של בני אדם אחרים.

שילוב בעלי החיים במסגרות חינוכיות
ישנן כמה ההזדמנויות לפגוש בעלי חיים בתוך המסגרות החינוכיות הקיימות. מוסדות לא מעטים הבינו את החשיבות הרבה שבהקמת "מרכז טבע" הכולל בתוכו גידול בעלי חיים מסוגים שונים. במוסדות אחרים מקיימים "חוגי טבע" המזמנים מפגשים לימודיים וחווייתיים עם בעלי חיים מחוץ לבית הספר.

מפגשים עם בעלי חיים טומנים בחובם תכנים חינוכיים מגוונים. יתרה מזו, הם מעצימים את היכולות הלימודיות – חוויית הלמידה העזה בסביבת בעלי החיים עשויה להקרין גם על למידה של נושאים אחרים. למידה שעוסקת בבעלי חיים היא למידה חווייתית ורב-תחומית הקשורה להתנסויות של ילדים. בעלי חיים מעוררים סקרנות רבה ושאלות שהן נקודות מוצא ללמידת חקר ולרכישת מיומנויות ומושגים חשובים. כך, למשל, אפשר ללמוד גיאוגרפיה מנקודת המבט של נדידת ציפורים, תנ"ך – מנקודת המבט של בעלי החיים המופיעים בו וכדומה. עיסוק ישיר ומוחשי בבעלי חיים – הזנה, ליטוף, משחק – עשוי להעשיר את הלמידה ביצירה, בביטוי עצמי, במיומנויות מוטוריות ועוד.

לדעתי, הקשר המועיל ביותר הוא קשר מתמשך עם בעלי חיים בפינת החי בבית הספר או עם חיית מחמד בבית. מפגש שגרתי מתמשך עם בעלי חיים מעניק יכולת להטמיע רעיונות כגון קבלת השונה והאחר ולפתח תכונות כגון אחריות לחלש ולנזקק. מפגש מתמשך ומחויב כזה יכול גם לשנות את מיצובם החברתי של ילדים הן ביחס למבוגרים והן ביחס לילדים בני גילם. ילדים הנמצאים בחסות הורים ומורים שאומרים להם כל העת מה לעשות ואיך לעשות נותנים פתאום חסות לבעלי חיים; ילדים שכישרונות מיוחדים התגלו בהם תוך כדי מפגש עם בעלי חיים זוכים להערכה חברתית של בני גילם, שלא לדבר על היחס "האנושי" והמחזק שהם מקבלים מבעלי החיים עצמם. טיפול מתמשך בבעלי חיים הוא גם אתגר תובעני. מילוי הצרכים השונים של בעלי החיים על פי לוח זמנים וכללים קבועים מחייב משמעת פנימית, תכונה הנחוצה כל כך להשגת מטרות רבות בחיים.

כולי תקווה שמורים יקבלו חיזוק והשראה מהמאמר הקצר הזה בשבח המגע עם בעלי חיים. מגע כזה בכוחו להעשיר את תכנית הלימודים בהיבטים חדשים ולחנך לערכים בעזרת העיסוק ביחס לבעלי חיים ובעזרת שילובם של בעלי חיים בהתנסות החינוכית מחוץ לכיתה – שילוב ששובר את המתכונת השגרתית של השיעור.

 חנה אבישר מרצה בתחום של שילוב בעלי חיים בפעילויות חינוכיות ב"מרכז בולבי" וביחידת "חיות וחברה" באוניברסיטת תל אביב.