תוכן
כולנו, ההורים, עסוקים היום בסיפוק הצרכים של ילדינו במידה הרבה ביותר האפשרית על ידינו. שלא יבכו, שיהיה להם מה שחסר היה לנו, שלא יצטרכו להתעמת עם אי שביעות רצון, שלא ידעו צער, כעס או תסכול. חדרי הילדים מלאים צעצועים, משחקים, ספרים, בגדים יפים, רהיטים מתאימים… נעשה הכל כדי שילדנו יגדל ויצליח כילד וכמבוגר. ומה עם הצורך של הילד להרגיש שייך? ומה זה אומר “להרגיש שייך”?
הצורך הפסיכולוגי הראשון במעלה והחשוב ביותר לו זקוק ילדנו, הוא הצורך להרגיש שייך. כל אחד מאיתנו וכל אחד מילדינו שייך, באופן אובייקטיבי, למעגלי חיים שונים: הילד שייך להוריו, לגן אליו הוא הולך, לכיתה בה הוא לומד, לחוג אליו הוא הצטרף, לעם וליקום. אך האם הוא מרגיש שייך?
הרעיון כי תחושת השייכות הינה צורך פסיכולוגי מולד מעמיד אותנו, ההורים, במקום בו עלינו לספק צורך זה, לעודדו, לפתח אותו. אמנם הילד שייך באופן אובייקטיבי אך האם הוא חש שייך? האם הוא שייך גם באופן סובייקטיבי?
דמיינו את עצמכם יושבים בקבוצה ורוצים לדבר. אתם רוצים להשמיע את קולכם בין כל האנשים שמסביבכם. אבל הם מדברים ולא שמים לב לשפת הגוף שלכם ולכך שאתם מצביעים או מנסים להיכנס לשיחה. איך תרגישו כאשר תחכו? איך תרגישו כאשר תצאו משם ולא הצלחתם לדבר? איך תרגישו אם יפנו אליכם ויקשיבו לכם? איך תרגישו כאשר דבריכם יתקבלו ברצון? מה עשיתם כדי שישמעו אתכם? או אולי לא עשיתם דבר? כל אותם רגשות ופעולות מחוברים לתחושת השייכות. מתי אני חש שייך? מה אני צריך לעשות כדי לחוש שייך?
ועתה, ראו את ילדכם: הילד, כאשר נולד, לא קיבל מפה או הוראות לדרך כיצד עליו לפעול כדי ליצור קשר. הילד מחפש את ההרגשה הזו של גשר-קשר אל הוריו ואנו, ההורים, יוצרים שפה ממנה הילד לומד איך כדאי לו להתנהג כדי שנאהב אותו, כדי שנשים לב אליו, כדי שיחוש בעל ערך. הוא מחפש קשר אשר ישדר לו את ההרגשה שהוא קיים ועדיף שיקבל את ההרגשה שהוא רצוי.
מה שמביא לילד “הכי הרבה אמא” – זו הצלחה. הילד אינו מבחין בין התנהגויות חיוביות לשליליות. בשבילו הכל חיובי כי שמים לב אליו. אין לילד טוב או רע – יש לילד תוצאה: שייכות.
שייכות הינה תחושת ערך, התייחסות אישית, מועילות, צמיחה ומשמעות ועלינו לבדוק עצמנו האם אנו מאפשרים תחושות אלו לילדינו.
תחושת שייכות מלאה, כל הזמן, ברמה גבוהה, הינה אוטופיה ועדיין, עלינו ההורים לעשות כל מאמץ כדי שילדנו יאמץ התנהגויות חיוביות, המצמיחות אותו ואת סביבתו ואשר מאפשרות לו לפתח ולהגשים משמעות אישית ייחודית. ככל שתחושת השייכות תהייה רבה יותר, כך יגדל הילד להיות אדם המשתף פעולה עם סביבתו, בעל בטחון עצמי, בעל ערך ופנוי לבצע את משימות חייו מתוך סיפוק והנאה.
