תוכן
ישנם כמה מילים בשפה שלנו אשר "מסתתרות" בהן כוונות והשלכות יותר מכל מילה אחרת – "סליחה" – היא אחת מן המילים הללו.
מהי סליחה?
ביחסים שבין אדם וחברו ל"סליחה" יש משמעות חיונית וחשובה: בקשת "סליחה" צריכה להיאמר מתוך כנות רגשית כוונה אמיתית, הכוללת בתוכה למידה של הטעות שנעשתה והבנה ברורה של מה עליי להימנע מלעשות שוב בעתיד.
אנחנו לא נולדים עם ה"סליחה", אלא לומדים אותה במהלך חיינו. למידה שבדרך כלל אחראים עליה ההורים.
ילדים וגם מבוגרים נוטים לבקש סליחה כחלק מאמירה יומיומית, חלק משיחה ובמקרים רבים זה בסדר. אם בטעות דרכת על מישהו, אפשר לומר סליחה ולהמשיך הלאה, ואם במקרה גמרת את החלב ולא נשאר לאשתך לקפה, "סליחה" זה בסדר. אבל אם פגעת במישהו באופן אישי ה"סליחה" צריכה להיות הרבה יותר משמעותית ויש להתייחס אליה בכובד ראש על מנת שלא תהיה זו אמירה מן הפה לחוץ.
חשיבות בקשת הסליחה
בחינוך ילדים יש משמעות רבה לסליחה. מתי אומרים סליחה? למה מבקשים סליחה? איך מבקשים? מה מבינים?
כולנו טועים ולפעמים פוגעים, אם בזדון ואם לאו. אבל בכל מקרה צריך, רצוי וכדאי לבקש סליחה. וכן, גם ההורים צריכים לבקש סליחה מילדם, כי גם הורים הם בני אדם שעושים טעויות והורים הם הדוגמא הטובה ביותר.
נראה לפעמים שבקלות רבה מדי הורים מלמדים את ילדם להשתמש במילה זו – "סליחה", מבלי שיבינו את משמעותה.
הנה לכם לדוגמא תמונה ביתית שכיחה: שני אחים רבים ומהר מאוד הוויכוח המילולי הופך לדחיפות ולפעמים גם למכות, עד שאחד מהם בוכה (בצדק או שלא) ואז ההורים מתערבים. בדרך כלל הילד שהרביץ הופך באופן אוטומטי ל"אשם" העיקרי ועליו מחויבת בקשת הסליחה. "תבקש סליחה מאחיך, תראה איך הוא בוכה".
בדרך זו לומדים הילדים שכשמבקשים סליחה, הכל נסלח ונשכח. הם מקבלים את המסר ש"סליחה" זו מן מילת קסם שכזו, ובכל פעם שפוגעים באחר או כשעושים טעות, אפשר פשוט לבקש סליחה וזהו. אז זהו…. שלא.
זאת לא הכוונה בבקשת סליחה וזו לא המשמעות.
"סליחה" זו אכן מילה, אך היא לא מילת קסם, אלא מילה עם מחויבות רבה. מילה המחייבת לעצור ולחשוב על מה מבקשים סליחה, לבדוק מהו המעשה שפגע באחר.
סליחה = צער וחרטה, צער וחרטה על המעשה שנעשה.
חשוב לדעת ולהבין מה היתה הטעות ומה הן השלכותיה והחשוב מכל: ללמוד לא לנהוג כך שוב.
איך מלמדים את הילדים לבקש סליחה עם כוונה אמיתית?
מתן דוגמה אישית – בכל פעם שאתם, ההורים, עושים טעות כלפי ילדכם או בכלל – בקשו סליחה בצורה ברורה, הסבירו על מה אתם מתנצלים וציינו את כוונתכם לעתיד. לדוגמה: במידה וכעסת על בתך ולא היא האשמה – עלייך לומר: "אני מתנצלת, עשיתי טעות, חשבתי שאת אשמה ולכן כעסתי, סליחה אם פגעתי בך. לפעם הבאה אדע לברר לפני שאשפוט".
הטמעת ערך הסליחה ברגע האמת – כשילד מבקש סליחה, נצלו זאת לדקה של לימוד. מומלץ שהלימוד יהיה בהקשר המתאים. ולכן,אם ביקש סליחה, קיראו לו ושאלו: "על מה ביקשת סליחה?", "מדוע ביקשת סליחה"?,
"מה אתה למד מכך?", מהו הדבר שעליו לא תחזור בשנית?". זה נשמע ארוך, אבל זה לוקח בדיוק דקה ורק כך יבין הילד שלבקשת סליחה יש משמעות.
בקשת סליחה ברוגע ובשלווה – לעולם אל תלמדו את ילדכם תהליך זה בכעס. הכעס יעורר אנטגוניזם ועלול ליצור תגובות הפוכות. תמיד העריכו אותו על שביקש סליחה, ציינו בפניו את הערכתם, הסבירו מה אתם מעריכים ועודדו אותו לפעם הבאה. אימרו למשל: "אני גאה בך שביקשת סליחה, אני יודעת שזה הביך אותך ובכל זאת התגברת על כך והבנת את טעותך. כל הכבוד".
אמירת סליחה היא חלק מתהליך – הסבירו לילד שכשהוא מבקש סליחה, אין זה אומר בהכרח שהצד שמנגד מחויב לסלוח לו. יידעו אותו שה"סליחה" היא אינה מילת קסם ובהחלט ייתכן שהצד השני עוד זקוק לזמן עיכול, רגיעה, מחשבה והחלטה – האם הוא מוכן לסלוח. הפניית תשומת הלב לנקודה זו, תחזק אצל הילד את ההבנה שאין זו מילת קסם ושהוא לא הצד היחיד בתהליך.
אמירת סליחה בכל מחיר – התעקשו על אמירת ה"סליחה" ועל כל התהליך של ההסבר: על מה,מדוע וכדומה'. התעקשות זו, היא עוד דרך להעביר לילד את המסר של חשיבות האמירה ו"כובד" אחריותה. מעבר לזאת היא תפתח אצל הילד את ההרגל לחשוב לפני מעשה ולדעת להודות בטעות.
"סליחה" – לא דבר מסובך ויחד עם זאת מאוד מאוד חשוב. לימוד בקשת "סליחה" הינו תהליך פשוט, אל תפספסו אותו. השתדלו כבר בפעם הבאה שילדכם רוצה לבקש סליחה מכם, מאחיו/אחיותיו חבריו או כל אחד אחר, ליישם את התהליך ואנא-אל תשכחו לעודד ולהעריך.
לדעת לבקש סליחה ולדעת לסלוח – אלו שני דברים נפרדים, אך חשובים באותה המידה.
לבקש סליחה צריך – ללמוד. לסלוח צריך – לדעת. שני אלו הם אחד המעשים והתכונות היותר אנושיות אשר קיימים ומבחינתי זו אחת הגדולות של האדם!
