וידאו
מילים כואבות כסכין
דינה ציונית, שלמה זיס וצוות החינוך במטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

משה, תלמיד ממוצא אתיופי, מתקבל כשווה בכיתתו. יש לו חברים רבים, והוא אף נבחר על ידם לפרלמנט בית הספר. יונית, גם היא חברת פרלמנט בית הספר, מסרבת להתייחס אליו בכבוד בגלל צבע עורו. משה מתעקש להוכיח לה שהיא טועה.

על הסרט

משה, תלמיד ממוצא אתיופי, מתקבל כשווה בכיתתו. יש לו חברים רבים, והוא אף נבחר על ידם לפרלמנט בית הספר.
יונית, גם היא חברת פרלמנט בית הספר, מסרבת להתייחס אליו בכבוד בגלל צבע עורו.
משה מתעקש להוכיח לה שהיא טועה.

משתתפים:
כיתה ו3, בית ספר זבולון המר, רחובות

רקע

הסרט באדיבות: תחרות הסרטים ע"ש מַעְיָן סַפִּיר ז"ל

מַעְיָן סַפִּיר נרצחה באכזריות ליד ביתה ברחובות ב-27 במאי 2005. משפחתה בחרה להנציח את זִכרה באמצעות תחרות סרטים קצרים המתקיימת מדי שנה. נושא התחרות הוא המלחמה באלימות, בסמים ובאלכוהול. התחרות היא פרי יוזמתה של המשפחה, ושותפים לה גם עיריית רחובות, המשרד לביטחון פנים באמצעות אגף קהילה ומניעת פשיעה – מציל"ה, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, ומשטרת ישראל.

המידע מתוך: אתר האינטרנט של המשרד לביטחון פנים.

תודות: למשפחת סַפִּיר וליענקל'ה שמעוני, מפיק התחרות.

מטרות

–     התלמידים יבינו מהי גזענות (מידע נוסף – בקישור המופיע בסוף הפעילות).
–     התלמידים ילמדו מהי קבלת השונה.
–     התלמידים יבינו את עוצמתן של מילים ואת השפעתן.

הנחיות

מומלץ לקיים את השיעור בחדר מחשבים, כדי שהתלמידים יוכלו לצפות בסרט שוב, ולהתעכב על הפרטים ועל הרמזים שבו.
1. צפו בסרט יחד עם התלמידים. הסרט "מילים כואבות כסכין" השתתף בתחרות הסרטים ע"ש מַעְיָן סַפִּיר ז"ל.
2. ספרו על הנערה, מַעְיָן סַפִּיר, ועל נסיבות הירצחה.
3. קיימו את הפעילות בכיתה.
4. שאלו את השאלות לדיון.

הפעילות

לאחר צפייה בסרט התלמידים יתנסו בחוויה שבה ירגישו שהם שונים מאחרים.
לשם כך שחקו עם התלמידים את המשחק הזה:
חלקו את הכיתה לקבוצות. בכל קבוצה 5 ילדים.
כל תלמיד יקבל פתק, ובו הדמות שהוא מגלם.
בכל קבוצה יהיה תלמיד אחד שונה, אבל אף אחד לא ידע מיהו.
הקפידו שהילדים לא יחשפו לפני חבריהם את הפרטים על דמותם.
לכל קבוצה חלקו 4 פתקים זהים ופתק אחד שונה.
למשל: לאחת הקבוצות חלקו 4 פתקים שעליהם כתוב: "מצבה הכלכלי של המשפחה שלי מצוין". ופתק אחד שעליו כתוב: "מצבה הכלכלי של המשפחה שלי גרוע".

לקבוצה אחרת חלקו 4 פתקים ועליהם כתוב: "צבע עורי לבן", ופתק אחד שעליו כתוב: "צבע עורי שחור".

וכן הלאה…

הפתקים הזהים יהיו (4 לכל קבוצה)

הפתקים השונים יהיו (1 לכל קבוצה)

מצבה הכלכלי של המשפחה שלי מצוין

מצבה הכלכלי של המשפחה שלי גרוע

צבע עורי לבן

צבע עורי שחור

אני חילוני/ת

אני דתי/יה

אני יהודי/יה

אני ערבי/יה

אני ערבי/יה

אני יהודי/יה

אני גבר

אני אישה

אני אישה

אני גבר

בכל קבוצה יהיו ארבעה משתתפים מאותה קבוצה ומשתתף אחד שונה, ואיש לא ידע מי הוא מי.
המורה תציג את העובדות הבאות, והתלמידים יצביעו בעד העובדה הזאת או נגדה – בהתאם לדמות שקיבלו:
א.      ביישוב שלנו יש איסור כניסה ליהודים.
ב.      לְמִשְׂרַת מנהלת בית הספר מתקבלות רק נשים.
ג.        לְמִשְׂרַת ראש הממשלה מתקבל רק גבר.
ד.      כדי לשמור על אופי המדינה כמדינה יהודית, אסור לבני מיעוטים ללבוש או לענוד פריטים בעל מאפיינים דתיים.
ה.      כדי לשמור על אופי המדינה כמדינה דמוקרטית, אסור להציג בפומבי פריטי לבוש בעלי מאפיינים דתיים כמו כיפה, כיסוי ראש, בגד מיוחד וכדומה.
ו.        רק ל"לבנים" מותר להיכנס למועדון הריקודים.

לאחר ההצבעה התלמידים יחשפו את דמותם בפני הכיתה.

שאלות לדיון בעקבות הסרט והפעילות:

1. לתלמידים שהיו בודדים בקבוצתם: כיצד הרגשתם?
(לתשומת לב המורה: ייתכנו מצבים שהילד שקיבל פתק בודד לא ירגיש בדידות, כי גם חברים אחרים בקבוצה חשבו והגיבו כמותו.)

2. כיצד, לדעתכם, הרגיש משה בכיתה?

3. שם הסרט "מילים כואבות כסכין". מדוע, לדעתכם, הוא נקרא כך?

בקשו מהתלמידים לכתוב למשה מכתב, ובו יציעו לו מה לעשות אם מקרה כזה של התייחסות פוגעת על רקע צבע עורו יחזור בנסיבות אחרות.

מידע נוסף למורים

לפניכם תוכן החוק למניעת גזענות

סימן א1 לחוק העונשין, שנוסף לחוק בשנת 1986, עוסק בגזענות, המוגדרת בסעיף 144א: "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". סעיף 144ב קובע: "המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו – מאסר חמש שנים".

בדברי ההסבר להצעת החוק‏ נומק הצורך בסימן זה:

"בעת הבחירות לכנסת האחת-עשרה ובעקבותיהן, הלכו ורבו תופעות של התבטאויות פומביות, בכתב ובעל-פה, של דברים הקוראים לרדיפה, השפלה, ביזוי, איבה ומעשי עוינות ואלימות כלפי ציבור מתושבי המדינה, או [של דברים] הגורמים מדנים בין חלקים של האוכלוסייה, בשל השתייכות לגזע, ללאום או לדת."

לחצו להמשך קריאה
הקטן