למחנכת שלום,
את מתארת התנהגות של אלימות חברתית של תלמידה בכיתתך ושואלת מה ניתן לעשות. מדובר בתופעה מורכבת ואתייחס אליה מעט בהרחבה.
סממנים של אלימות חברתית מתחילים להיראות כבר בגן הילדים והם גוברים עם תחילת הלימודים בבית הספר היסודי וככל שהבנות מתקרבות לגיל ההתבגרות. נערות בכיתה ז נוקטות הרבה בפעולות של נידוי והתעלמות ונמנעות מעימות ישיר. בנות, יותר מבנים, מעורבות באלימות חברתית סמויה, הן כפוגעות והן כנפגעות, והתופעה הזו הולכת ודועכת עם העלייה בגיל, יותר באלימות הפיזית ופחות באלימות החברתית. מכיוון שילדים נוטים להסתיר את פגיעותיהם, במיוחד כאשר מדובר בהפצה שקטה מפה לאוזן של דברי בלע, קשה מאוד לאתר ולגלות מסע כזה של נידוי והחרמה. הגיוני שהפגיעה בקורבן תהיה במישור שחשוב לו. אצל בנות, המישור המשמעותי ביותר קשור לאינטימיות, היחסים הקרובים עם בנות אחרות. בגיל ההתבגרות נוסף תבלין חדש, התייחסות ופגיעה מזלזלת בדימוי הגופני והרגשי הנשי. השימוש בפגיעה כזו הופך שכיח ומקובל ככל שהגיל עולה.

למרות ה"הישגים" בשדרוג ושמירה על המעמד החברתי, יש להתנהגות הזו מחיר חברתי יקר ומדאיג לפוגעות: המחקרים מראים שבנות אלימות הן יותר דחויות וחשות יותר בדידות. היחס אליהן שנוי במחלוקת, מקצת הבנות מחבבות אותן בעוד שבנות אחרות שונאות אותן. ייתכן שהאמביוולנטיות הזו משקפת את ההשקעה החברתית שמקדישות הבנות: עם כמה מהן הן כורתות ברית רֵעוּת ואילו בבנות אחרות הן מתאמצות לפגוע בכל כוחן. ייתכן שמתכונת יחסים כזו גם מעניקה לבנות האלימות משקל וכוח חברתי בגיבוש הקבוצה ופעילותה. הן עשויות להיות אלה שמחליטות מי ישתתף במשחקים, מי יהיה פופולרי, מי יוזמן למסיבה. הקשרים החברתיים האמיצים שיש להן עם כמה מהבנות מעניקים להן סמכות חברתית להיות אלה שפוסקות אחרונות מה יתרחש בקבוצה. ככל שהבנות מתבגרות, במיוחד בתחילת גיל ההתבגרות, משתכללות שיטות הפגיעה, הופכות יותר מתוחכמות ומכאיבות. לעתים זו התעלמות מכוונת, סימן זעיר לבנות אחרות לגחך במופגן, או היתקלות "מקרית" במסדרון שמפילה את החפצים של הילדה הדחויה. לדברי החוקרים, האינטימיות הופכת כלי עבור הבת התוקפנית – בעזרתה היא משיגה מידע שבעזרתו תוכל להשתמש כנגד החברה. כך קורה במרבית המקרים, אולם יש גם בנות שהופכות "שנויות במחלקות" – חלק מהילדים מחבבים אותן, והחלק הנותר מאוד לא מחבב אותן. בשני המקרים, מאגר החברות מצטמצם אצל הבנות שנוקטות אלימות ביחסים. ההתנהגות הפוגעת, כך מתברר, אינה נעלמת במהירות והקשיים החברתיים נמשכים גם אל שנות העשרה המאוחרות.

כדי לטפל נחוץ לך לגייס תמיכה של הצוות הניהולי והייעוצי של בית ספר וביחד אתם לשקול כיצד לעמת את הילדה עם התנהגותה הבעייתית (התכוננו להכחשות והאשמה בכך שאתם נטפלים אליה). בנוסף, כדאי להזמין את ההורים לשיחה ולהתכונן גם לתגובה זועפת שלהם. חשוב להציע לילדה סיוע ייעוצי אבל גם להודיע לה בתקיפות שהתנהגותה לא מקובלת ואם תמשיך בכך היא תיענש.

בהצלחה.
פרופ' אליעזר יריב