תוכן
המחקר בוחן קשרים בין השימוש ביישומי האינטרנט, התנהגות ולמידה ברשת, שימוש כפייתי באינטרנט וחשיפה עצמית. 3867 ילדים ובני נוער ישראלים מהמגזר היהודי, הערבי והבדואי השיבו לסקר מקוון. המשתתפים מכל המגזרים דיווחו על שימוש גבוה ברשת לצורכי הלמידה- לחיפוש מידע ולהכנת שיעורי בית כמו גם על שיעור נמוך יחסית של שימוש כפייתי ביישומי הרשת ("התמכרות" לאינטרנט). בנוגע לסוגי הקשרים ברשת, המשתתפים מכל המגזרים דיווחו על קשרים רבים עם אנשים מוכרים – משפחה וחברים ופחות על קשרים מקוונים באופן מלא- עם מי שהכירו ברשת. מעטים מאוד דיווחו על מפגשים פנים-אל-פנים עם מי שהכירו באינטרנט, ממצא שמרמז על מודעות הילדים לסכנות הטמונות במפגש כזה. הבדלים מובהקים בין המגזרים בשימוש בחלק מהיישומים ובהתנהגות ברשת מצביעים על רב-תרבותיות בשימוש באינטרנט, לרבות בקרב דוברי אותה השפה. בכל המגזרים נמצא קשר חזק בין שימוש כפייתי ברשת ומידת חשיפה עצמית. כפייתיות השימוש ברשת וחשיפה עצמית נמצאו שתיהן בקשר חזק עם התנהגויות בלתי-רצויות של המשתתפים- העברת תמונות, פרטים על בית ספר וכתובת מגורים למי שהכירו ברשת, כניסות לאתרים אסורים, כמו גם עם חוויות בלתי-רצויות- קבלת תגובות, תמונות או סרטונים שגרמו למשתתפים תחושת אי-נוחות. לכן, בתכנון פעילויות במוסדות חינוך שמטרתן חיזוק גלישה בטוחה מומלץ להגביר את מודעות הצעירים לסכנות הטמונות בחשיפה עצמית מול אנשים שהכירו ברשת. משתני כפייתיות השימוש ומידת חשיפה עצמית לא נמצאו בקשר מובהק סטטיסטית עם פעילויות לימודיות- למידה ברשת עם תלמידים מהכיתה, הכנת שיעורי בית, חיפוש מידע, וגם לא עם שימוש ביישומי האינטרנט בהקשר חינוכי- קריאה וכתיבה בפורומים כיתתיים. מן הממצאים אלה משתמע כי מורים יכולים לעודד שימוש ברשת למטרות לימודיות ללא חשש לעודד שימוש כפייתי של תלמידיהם באינטרנט.
ילדי ישראל נחשפים כיום בהיקף רחב מגיל צעיר לרשת האינטרנט וליישומיה. פרסומים מדאיגים באמצעי תקשורת, לפיהם 17.5% מבני הנוער בארץ "מכורים לאינטרנט" ו-"86% ישראלים מכורים לדוא"ל", זכו לביקורת עקב השימוש הבלתי מקצועי במושג "מתמכרות לאינטרנט", ככל הנראה תוך ניסיון לקדם אינטרסים מסחריים או פוליטיים (ברק, 2006, 2007). עם זאת, עצם החשיפה לטכנולוגיות מגיל צעיר לא בהכרח מובילה ל"בינה דיגיטלית" ("digital wisdom"; Prensky, 2009) בהתנהגות במרחב המקוון. אחד התפקידים החשובים של אנשי חינוך, במיוחד בתקופה שבה מערכת החינוך בארץ עוברת התאמה למאה ה-21, הוא להדריך את התלמידים לשימוש נבון ובטוח ברשת (בלאו, בדפוס). הדרכה כזאת צריכה להתבסס על נתונים בנוגע להרגלי השימוש והתנהגות הצעירים באינטרנט. מאמר זה מציג את תוצאות הסקר שנערך בקרב צעירים בגילאי בית ספר יסודי וחטיבת ביניים במגזר היהודי, הערבי והבדואי ובדק את מידת השימוש, הרגלי התנהגות בטוחה, חשיפה עצמית וכפייתיות בשימוש בכלי האינטרנט השונים.
לטענת סטפורד (Stafford, 2005) קשרים במרחב המקוון מתחלקים לשלושה סוגים:
(1) קשר מסורתי מרחוק, לדוגמה תקשורת מקוונת עם משפחה או חברים,
(2) קשר מקוון באופן מלא, לדוגמה, קשר עם בעלי תחומי עניין דומים מרחבי העולם
(3) קשר מעורב-משתנה, המתייחס להעברת הקשר מהמרחב המקוון למפגשים פנים-אל-פנים. רוב המחקרים על תקשורת ברשת בדקו אחד מסוגי הקשרים הללו ומעט ידוע על השימוש ביישומי האינטרנט ליצירת קשרים מהסוגים השונים שפורטו לעיל (Pornsadulvanich, 2005). מממצאי הסקר באוכלוסייה הבוגרת נראה כי סוג הקשר (מסורתי מרחוק, מקוון באופן מלא או מעורב-משתנה) משפיע על התנהגות המשתתפים ברשת, בין השאר על רמת חשיפה עצמית (שם).
מודעות לסכנות שבחשיפה עצמית מהווה מרכיב חשוב בגלישה בטוחה. המונח מתייחס למידע שהאדם חושף על עצמו בתקשורת עם אחרים (Joinson & Paine, 2007). מדובר בתהליך חיוני ליצירת קשרים בין-אישיים קרובים (Altman & Taylor, 1973), שמתרחש בצורה הדדית (Barak & Suler, 2008) בתקשורת עם אנשים מוכרים וזרים כאחד (Dindia, 2002). ברשת האינטרנט מתרחשת חשיפה עצמית בצורה מהירה ועמוקה יותר מאשר מחוצה לה (Barak & Bloch, 2006), כתוצאה מאנונימיות (McKenna & Bargh, 2000) והודות לאפקט הסרת עכבות (לפידות-לפלר, 2009; Suler, 2004). הצעירים מרבים לתקשר באמצעות הרשת עם מכרים ולהכיר אנשים חדשים (Leung, 2001), דבר שעלול לסכן את בטיחותם ומעלה חשיבות לבחינת הקשר בין חשיפה עצמית לבין שימוש ביישומי האינטרנט ליצירת קשרים מסוגים השונים.
שימוש רב ברשת האינטרנט ויישומיה מוגדר לעתים קרובות בחיי היום-יום ובאמצעי התקשורת במושגים של "התמכרות", באופנים שאינם הולמים את הקריטריונים המקצועיים ואף מתואר כתופעה רחבת היקף (ברק, 2006; Morahan-Martin, 2008). התמכרות אמיתית מתאפיינת באובדן שליטה עצמית והתנהגות כפייתית (Charlton & Danforth, 2004; Morahan-Martin, 2008) אשר איננה שכיחה: פחות מ-1% מאוכלוסיית ארה"ב (Aboujaoude et al., 2006) ופחות מ-2% בקרב הצעירים בסקנדינביה (Johansson & Götestam, 2004; Kaltiala-Heino, Lintonen, & Rimpelä, 2004). בהקשר להתנהגות באינטרנט, חלק מהחוקרים מציעים לראותה כרצף מהתנהגות נורמטיבית עד להתנהגות כפייתית (Caplan, 2005; LaRose, Lin, & Eastin, 2003; Morahan-Martin & Schumacher, 2000). בהעדר מינוח סטנדרטי בהתייחסות לבעיות הקשורות לשימוש באינטרנט בספרות המקצועית באנגלית (להרחבה ראו: Morahan-Martin, 2008) ולאור קלות השימוש במושג "התמכרות לאינטרנט" בעברית, במאמר זה נעדיף להשתמש במונח "שימוש כפייתי באינטרנט" (Internet abuse / Compulsive Internet use) המתייחס למהות הבעיה. מדובר ב"דפוסי השימוש באינטרנט המובילים להפרעות בחיי האדם, אך אינם מעידים על מחלה או התמכרות (addiction)" (Morahan-Martin, 2008, p. 34). לפיכך, התופעה נבדקת בעיקר באוכלוסיות בריאה (LaRose et al., 2003). למרות שצעירים משתמשים באינטרנט בצורה נרחבת בזמנם הפנוי ובלימודים, מעטים המחקרים שבדקו שימוש כפייתי ברשת בהקשר החינוכי (Castiglione, 2008). הממצאים הצביעו על קשר שלילי בין שימוש כפייתי באינטרנט לבין הישגים לימודיים (Kubey, Lavin & Barrows, 2001), אך גם אם מדובר בקשר סיבתי, כיוונו אינו ברור: יתכן שהישגים לימודיים נפגעו ממעוט הזמן שנותר ללמידה לאחר שעות גלישה רבות, אך לא מן הנמנע שלומדים בעלי הישגים נמוכים נוטים לשהות שעות רבות ברשת כדרך התמודדות עם המצב (Castiglione, 2008).
