רקע
פורים חל ביד" ובט"ו באדר. (בשנה מעוברת חוגגים את החג באדר ב'). את חג הפורים חוגגים כזכר להצלתם של היהודים, מהגזרה שגזר המן הרשע להשמידם, בימיו של המלך אחשוורוש. מקור השם במילה "פור" (=גורל) שהפיל המן האגגי על היהודים כדי להשמידם.
המצווה לחגוג את החג נזכרת כבר במגילת אסתר: "ויכתוב מרדכי… וישלח ספרים אל כל היהודים… לקיים עליהם להיות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר ואת יום חמישה עשר בו בכל שנה שנה… ימי משתה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (ט', כ'-כ"ב). חז"ל קבעו ארבע מצוות לחג: מקרא מגילה, משלוח מתנות איש לרעהו, מתנות לאביונים ומשתה (=סעודה חגיגית).
במהלך השנים התפתחו גם מנהגים שונים בחג הפורים. המנהג שהשתרש ביותר הוא להתחפש לדמויות שונות, בעזרת תחפושות ומסכות.
המסכה
בתיאטרון, וגם בפסיכולוגיה, יש למסכה תפקידים חשובים ביותר.
בתיאטרון: המסכה משמשת כאביזר המאפשר להעביר מסרים ותחושות. בעולם התיאטרון ניתן למצוא מסיכות מגוונות ביותר, החל מהמסכה הלבנה, הנהוגה בתיאטרון היפני, זו המאפשרת לשחקן לשחק ללא הבעת פנים בכלל, דרך המסכות הצבעוניות בקרנבל בוונציה ועד המסכות שמביעות רגש ספציפי ומוגדר.
בפסיכולוגיה: המסכה מאפשרת לאדם להסתתר. מאחוריה, הוא בלתי נראה והוא יכול להרגיש חופשי לעשות, או להגיד, דברים שבדרך הרגילה הוא אינו מעז לעשותם או לאומרם, אם משום שאינם מתאימים לתדמית שהוא רוצה להציג לעולם, ואם בגלל החשש שיידחו או יתקבלו בבוז או בלעג. המסכה, גם בצורה המטפורית שלה, מאפשרת להחליף זהות.
