תוכן
בדקנו את מידת המקובלות של הילדים ממשפחות חד-הוריות בהשוואה עם המקובלות של ילדים ממשפחות דו-הוריות. בדיקה זו נעשתה באמצעות מבדק סוציומטרי. מבדק כזה מאפשר למקם את מידת הפופולריות של כל ילד וילד ביחס לשאר בני כיתתו. בשאלון, שחולק לילדים, הם התבקשו להתייחס לשתי נקודות בלבד:
1.שם הילד, או הילדה, שאותו היית בוחר כחברך הטוב;
2 שם הילד, או הילדה, שאותו לא היית בוחר כחברך הטוב.
* (לילדים ניתנה אפשרות לציין שם אחר בלבד לגבי כל אחת מהשאלות, כלומר ציון שמו של חבר מועדף אחד וציון שמו של ילד דחוי אחד. דבר זה נעשה, משום שהכוונה היתה לבדוק את העדיפויות הבולטות ביותר, ולא את המבנה החברתי של הקבוצה בכללה). להכיר זה את זה ולגבש התייחסות כלפי חבריהם לכיתה. כדי לקבל תשובות ספונטניות וכנות, תשובות שישקפו ככל האפשר את מצבו החברתי של כל אחד מהילדים, לא הועבר המבדק על-ידי מורי בית-הספר.
על-מנת לקבל תמונה מלאה ומהימנה ככל האפשר לגבי הפופולריות של הילדים בין חבריהם, ניתנו שלושה מדדים לפופולריות זו:
1 משיכה. מדד זה מצביע על המידה בה מעוניינים תלמידי הכיתה בחברתו ובקרבתו של הילד, שאליו מתייחסים הדברים. מדד זה נקבע תוך כדי מציאת חלקו היחסי של הילד בתוך כלל הבחירות החיוביות בכיתה. כלומר, כמה מתוך הבחירות החיוביות, שנעשו על-ידי כל הילדים, הופנו כלפיו.
2 דחיה. מדד זה מצביע על מידת הדחיה, שמביעים כלפי הילד חבריו לכיתה; כמה פעמים לא היו מעוניינים ילדים אחרים בחברותו. כמו לגבי מידת המשיכה, גם כאן חושבה הדחיה על-פי היחסיות של דחיית הילד בתוך כלל הדחיות בכיתה.
3 משיכה-דחיה. התחשבות בשני המדדים הראשונים אינה מציגה תמונה מלאה. יכול להיות מצב, שבו ילד מסויים זוכה במספר הרב ביותר של בחירות חיוביות על-ידי חבריו, אך הוא גם מקבל את מספר הבחירות השליליות הרב ביותר בכיתה. הפחתת מספר הבחירות השליליות ממספר הבחירות החיוביות, יחסית לכלל הבחירות בכיתה, נותנת לנו את התמונה האמיתית לגבי הפופולאריות של אותו ילד בין חברי כיתתו.
ההבחנה בין משיכה לדחיה, בין רצונם של החברים לכיתה בקרבתו של הילד לבין אי רצונם להתקרב אליו, זו מאפשרת לנו לעמוד על הקשר בין דפוס המשפחה לבין מעמדו החברתי של הילד. האם ילדי משפחות חד הוריות פופולאריים בקרב בני גילם פחות מילדים למשפחות דו-הוריות ? אם כן, האם הם זוכים לפחות בחירות חיוביות, או שהם זוכים גם לבחירות שליליות רבות ? האם דחייתם היא אקטיבית או פסיבית בלבד ; האם יש כלפיהם מידה מסוימת של התעלמות, או שהם לא רצויים באופן ממשי !
על-פי המבדקים הסוציומטריים שערכנו ועל-פי שלושת המדדים שהזכרנו, מתברר ( לוח 12 בנספח א') כי ילדי המשפחות החד-הוריות והמשפחות המסוכסכות מקובלים על חברי כיתתם פחות מילדי המשפחות הדו-הוריות. במקביל, הם גם דחויים במידה רבה יותר, ובמרבית ההשוואות ההבדלים ביניהם מובהקים ובלתי מעורערים. הפערים הברורים והגדולים ביותר הם במדד משיכה-דחיה. יותר מאשר בשני המדדים האחרים בולט כאן ההבדל במקובלות החברתית, באהדה של חברי הכיתה לטובת ילדי המשפחות הדו-הוריות. עובדה מעניינת אחרת, שעולה ממבדקים אלה, היא כי ילדים למשפחות, שבהן ההורים חיים תוך עימות מתמיד, דורגו ברמת הפופולאריות במקום הנמוך ביותר; לא די שאינם בלתי מקובלים, אלא גם דחויים ממש. כדי למנוע חשש, שמא הממצאים הללו, עם הפערים שצויינו, נובעים מגורמים אחרים, שלא הובאו בחשבון, העמדנו אותם למבחן של רגרסיה רב-משתנית. בדרך זו התאפשר לנו לבדוק את ההשפעה הבלבדית של דפוס הנישואים על מידת המקובלות של הילד בין חבריו, בלא שיחדרו גורמי רקע אחרים לחישובי הפופולאריות.
רקע אחרים — מלבד סוג המסגרת המשפחתית, שאליה משתייך הילד — לא היתה כל השפעה על מידת המקובלות או הדחיה שלו בין ילדי כיתתו. השכלת האב, השכלת האם, מספר אחיו ואחיותיו לא היו גורמים בקביעת רמת הפופולאריות של הילד ; גורמים אלה אינם מסבירים בשום אופן שהוא את ההבדלים במקובלות הילדים. העובדה, שילד גדל במשפחה חד הורית, היא שעומדת מאחורי הנחיתות היחסית בפופולאריות החברתית שלו. בשלב זה אפשר לומר בוודאות, כי השערה, 1 בדבר הפגיעה בילד בתחומים שונים בשל שיבוש הנישואים או פירוקם, אושרת במלואה. גדילה במשפחה חד-הורית או במשפחה, בה חיים ההורים בסכסוך ממושך, משפיעה לרעה על הילד ; נמצא, כי יש פגיעה של ממש בהישגים הלימודיים של ילדים אלה ; מצאנו, כי ההסתגלות החברתית והמוסדית שלהם אינה מוצלחת ; כמו כן התברר, כי הם זוכים לדירוג נמוך באהדה החברתית ובמקובלות שלהם בין ילדי כיתתם. אפשר לחזור ולהדגיש, כי ילדים למשפחות חד-הוריות או מסוכסכות אכן נפגעים בתחומים שונים כתוצאה מן המסגרת, שבה הם חיים.
1 השוואת המקובלות של ילדי אלמנות וילדי גרושות
לאחר שהתברר לנו הפער החד-משמעי בין רמת המקובלות של ילדים ממשפחות דו-הוריות לבין זו של ילדים ממשפחות החיות בסכסוך מתמיד או משפחות חד-הוריות, ניסינו לברר, האם יש חלוקת משנה בתוך הקבוצה, המועדפת פחות מבחינה חברתית. שאלנו, האם יש הבדל בין מידת המקובלות של ילדי גרושות לבין המקובלות של ילדי אלמנות. האם סיבת היעדרו של האב, מוות במקרה אחד ופירוד במקרה האחר, היוותה גורם, שהשפיע באיזשהו אופן על האהדה או הדחיה, שחשים חברי המתה כלפי ילדים אלה. התברר על-פי הנתונים שבידינו, שמסתמכים על המבדקים הסוציומטריים שערכנו, כי הילדים משתי הקבוצות זכו באותה מידת פופולריות. ילדים, שאמותיהם אלמנות, הועדפו באופן חיובי באותה מידה שבה הועדפו ילדי הגרושות. כמו כן, מספר הפעמים, שנדחו ילדים מקבוצה אחת, הוא גם מספר הפעמים, שנדחו הילדים מהקבוצה המקבילה. נכון יהיה לומר, אם כן, שסיבת אי-נוכחותו של האב בחיי המשפחה אינה משפיעה באיזו דרך שהיא על רצונם של חברי הילדים הללו בקרבתם, ואינה משפיעה על אי-רצונם בכך. תפקודם של ילדי נשים אלמנות והתקבלותם החברתית דומה בכל לאלה של ילדי נשים גרושות. ממצאים אלה, כמו ממצאינו הקודמים, תומכים באופן חד-משמעי בגישת המשאבים. דמות האב החסר, המצטיירת בעיני הילד אם באורח חיובי ואם באורח שלילי, אין לה נגיעה של ממש במקובלות החברתית שלו. בכך אנו דוחים את הגרסה הפסיכודינמית, שכן היעדרות האב משפיעה על מידת האהדה של החברים אל הילד.
2 השוואה בין מקובלותם של ילדים להורים מסוכסכים למקובלותם של ילדי גרושות
האם הרגשת העימות הממושך בבית, תחושת המתח התמידית והריבים התדירים בין ההורים גורמים לילד, שיהיה מקובל במידה שונה מילדים למשפחות חד-הוריות ! האם האווירה העכורה בבית מחריפה את בידודו החברתי של ילד כזה, או שמא היא ממתנת אותו ! האם שונה הצלחתם החברתית של ילדים להורים מסוכסכים מהצלחתם של ילדי נשים גרושות או אלמנות על-פי הנתונים שבידינו נראה, כי הפופולאריות החברתית של ילדים אלה דומה מאוד לזו של ילדים ממשפחות חד-הוריות לסוגיהן. אף לא באחד ממדדי ההתקבלות לא נראה הבדל כלשהו.
היעדר האב במשפחות החד-הוריות או תפקוד לקוי שלו, כפי שזה בא לידי ביטוי במשפחות המסוכסכות, פוגעים אמנם במעמד החברתי של הילד ; יחד עם זאת, אין הבדל לגבי שאר הילדים בקבוצות השונות. חוסר הפופולאריות היחסי, שאכן קייס, דומה לגבי ילדי גרושות, ילדי אלמנות וילדים להורים, שחיים בסכסוך ממושך.
3. השוואת המקובלות החברתית של בנים לזו של בנות
האם יש הבדל בין האופן, שבו משפיעה הגדילה במשפחה חד-הורית על בנים, לבין האופן, שבו היא משפיעה על בנות, בכל הנוגע לאהדת החברה כלפיהם ! האם ניתן לצפות, כפי שאכן גורסת הגישה הפסיכודינמית, כי הבן ייפגע במידה רבה יותר גם בתחום המקובלות החברתית בגלל חסרון הדמות האבהית, הגברית, בבית! התשובה לכך, לפי המבדקים הסוציומטריים שערכנו ( לוח 21 בנספח א) היא חד-משמעית ושלילית. אין הבדל, בכל הקשור לפופולריות חברתית, בין בניס ובנות ממשפחות חד-הוריות. אלה גם אלה זכו לאהדה מועטת מהאהדה, שזכו לה הילדים ממשפחות דו-הוריות, אולם בינם לבין עצמם אין שוני. גם כאן מאשרים הממצאים את גישת המשאבים ודוחים את הגישה הפסיכודינמית. הגרסה בדבר תפקידו השונה של האב בחיי בתו ובחיי בנו לא קיבלה כאן כל חיזוק, להיפך, דווקא הגרסה האומרת, כי תפקיד האב לגבי ילדיו בני המינים השונים הוא דומה, כלומר גישת המשאבים, כלכליים ואינטלקטואליים, היא שנתמכת על ידי ממצאים אלה.
השוואת מקובלות חברתית של ילדים ממוצא "מזרחי" וילדים ממוצא "אשכנזי".
האם יש הבדל בין מידת הפופולאריות החברתית של ילדים ממשפחות חד-הוריות ממוצא מזרחי לבין זו של חבריהם ממוצא אשכנזי? האם היעדר דמות אב תקיפה, סמכותית ומכוונת משפיעה, כפי שגורסת הגישה הפסיכודינמית, על ילדים ממוצא מזרחי בכיוון ברור יותר של דחיה ואי מקובלות? הנתונים שלפנינו ( לוח 24 בנספח א בספר) מראים, כי ההשתייכות העדתית אינה משפיעה כלל על האהדה של חברי הכיתה כלפי ילד מסויים. העובדה, שהילד הוא ממוצא מזרחי, למשל, אין לה כל נגיעה לרצונם או לאי-רצונם של הילדים האחרים בקרבתו ובחברתו. מעמדו החברתי אינו נפגע יותר, ואף לא פחות, ממעמדו של ילד ממשפחה חד-הורית ממוצא אשכנזי.
