תוכן
למה הכוונה בשימוש מופרז באלכוהול אצל ילדים ובני נוער ומה עוצמת התופעה?
אלכוהול הוא כינוי בשפת היום-יום למשקה המכיל אתנול (תרכובת אורגנית פשוטה ממשפחת הכוהלים). המבדיל משקאות המכילים אלכוהול (כמו יין, וויסקי, וודקה, ברנדי, בירה) משאר המשקאות הוא שהם משכרים, כלומר, גורמים לשינויים במצב הרוח וההתנהגות של האדם מבחינה פיזיולוגית. שתיית אלכוהול במידה גורמת להעלאה במצב רוח, השתחררות מלחצים נפשיים, הרגשה של קלילות, עלייה בביטחון העצמי, ירידה בעכבות ולהרגשה כללית נינוחה של רצון לשמוח ולחגוג. לעומת זאת, שתייה רבה עלולה להביא את האדם לידי השתטות והתנהגות פרועה, לאיבוד שווי המשקל ולהרגשה פיזית ונפשית רעה.
שתיית משקאות אלכוהוליים נפוצה בקרב מתבגרים, בארץ ובעולם. על פי תוצאות מחקר בינלאומי משנת 2006 של ארגון הבריאות העולמי (נערך ב-41 מדינות), שפורסמו לא מזמן, 45% מהבנים בכיתות י' בישראל, נוהגים לצרוך אלכוהול בצורה מופרזת – שותים חמש מנות משקה אלכוהולי או יותר תוך מספר שעות, לפחות פעם בחודש. מדובר בגידול של כמעט 100% לעומת המצב לפני 12 שנים. בקרב הבנות עומד השיעור על כ-22%. בקרב תלמידי כיתות ו', ישראל במקום השני אחרי אוקריאנה: 28% מהבנים ו-12% מהבנות. הדבר כולל את כל שכבות החברה, ללא הבדל בין תלמידים עולים לוותיקים וללא קשר לשכבה הסוציו-אקונומית.
החוק בישראל אוסר על מכירת משקאות אלכוהוליים בברים ובמסיבות ציבוריות למי שטרם מלאו לו 18 שנים, אך אינו אוסר את שתייתם על ידי צעירים. כמו כן אין עדיין חוק האוסר קניית אלכוהול במרכולים (אף כי יש כוונה לחוקק חוקים מגבילים אחרים כמו חוק להגבלת פרסום משקאות אלכוהוליים וחוק האוסר להחזיק בקבוקי אלכוהול פתוחים בתוך מכוניות). כתוצאה מכך, משקאות אלכוהוליים נגישים למדי לבני נוער והם שותים אותם לפני מסיבות ("מתדלקים"), שכן כאמור, במסיבות אסור למכור שתייה חריפה. פעמים רבות הם מערבבים את המשקה החריף עם חומר קל כמו קולה או מיץ אשכוליות.
מה הנזקים שנגרמים משימוש מופרז באלכוהול אצל ילדים ובני נוער?
שתיית משקאות חריפים במינון נמוך אינה מזיקה, ויש אף הממליצים לשתות כוסית אחת ביום של יין אדום. שתייה מופרזת (המוגדרת, כאמור, כשתיית חמש מנות משקה אלכוהולי או יותר תוך מספר שעות, לפחות פעם בחודש) עלולה לגרום לנזקים רבים: גופניים, נפשיים וחברתיים.
*נזקים גופניים:
בטווח המיידי, התופעה הגופנית הקשה והידועה ביותר היא ה- הנגאובר (Hangover) או בעברית חמרמורת. חמרמורת עשויה להתרחש מספר שעות אחרי צריכה מרובה של אלכוהול והיא מאופיינת בדרך כלל בכאבי ראש חזקים, בחילות והקאות, עייפות, צמא קושי בריכוז, חרדות, עצבנות, רגישות גבוהה לאור ולרעש ונדודי שינה. החמרמורת נגרמת עקב התייבשות שהיא התוצאה של סילוק האלכוהול מהגוף. כאשר האלכוהול מסולק מהגוף, הוא סופח אליו כמות גדולה של נוזלים, דבר הגורם להתייבשות ולתסמינים המתוארים. ככל שכמות האלכוהול שנצרכה גדולה יותר, כך התסמינים חדים וקשים יותר.
בטווח ארוך יותר, האלכוהול גורם להתרחבות העורקים ולשרשרת תגובות כימיות, כשהוא הופך לחומצות שומן אשר מכסות את פני סיבי העצבים, חוסמות את קצותיהם ומעכבות הפרשת נוירוטרנסמיטורים לתוך המרווחים (סינפסות) שבין הנוירונים (תאי העצב). האלכוהול פוגע בסינפסות הקשורות לזיכרון, לדיבור ולמצב הרוח.
שתייה מוגזמת של אלכוהול פוגעת גם בכבד בשל עומס יתר הנוצר על הכבד, אשר תפקידו, בין היתר, לסלק את האלכוהול מהגוף. משקה אלכוהולי מזיק במיוחד לבריאות הוא הבירה. נוסף על נזקי האלכוהול המשותפים לכל המשקאות החריפים, הבירה פוגעת בכליות על ידי עומס היתר שנוצר עליהן, בשל אחוז השתנן הגבוה שבבירה. השפעת האלכוהול עשויה להיות חזקה מזיקה יותר כאשר שותים אותו על בטן ריקה.
*נזקים נפשיים:
האלכוהול מאפשר, לכאורה, להשיג הנאה מהירה והוא מגן מפני מצבי מתח, תסכול וחרדה. ואולם, לאחר כמה שעות, עשויה להגיע חמרמורת והתפכחות, ואיתם תחושת אכזבה קשה, כשהדימוי העצמי הנמוך והבעיות הקיומיות חוזרים ביתר שאת. כלומר, בסופו של דבר, האלכוהול עלול להקצין מצב רוח רע ותחושות קשות שהאדם היה נתון בהם לפני ששתה.
אחת הסכנות לטווח ארוך בתהליך כזה היא ההתמכרות, כאשר הכאב והתסכול המחודשים מחזקים את הצורך במשקה וחוזר חלילה. כך קורה שהשימוש באלכוהול, שנועד להגן מפני מתח, חרדה, חוסר ביטחון ותחושות אשם, גורם ומחזק אותם עד שנוצרת מעין מחזוריות של תחושות רעות הגורמות לשתיית אלכוהול, הגורמת לתחושות רעות וחוזר חלילה.
*נזקים חברתיים:
רבים מבני הנוער אינם תופסים את השתייה כהתנהגות העלולה לגרום לנזק או לסכן אותם. הם מודעים להשפעה המשכרת של המשקה האלכוהולי, אך אינם רואים את סכנת ההתמכרות. הם גם אינם מוטרדים מאיבוד השליטה ומאי היכולת לעשות הערכת מצב ריאלית, העלולים להביאם לכלל סיכון של עצמם ושל הסובב אותם. כתוצאה מכך, בני נוער השותים בצורה מוגזמת משקאות חריפים, עלולים להתנהג בהתנהגויות סיכוניות נוספות כמו אלימות, נהיגה לא זהירה וכיו"ב.
סכנה חברתית חמורה נוספת, לטווח ארוך יותר, היא שאלכוהול עלול להוות כרטיס כניסה לשימוש בסמים, כשם שעישון יכול להוות כרטיס כניסה לאלכוהול, ולהפך.
מה הסיבות לשימוש מופרז באלכוהול אצל ילדים ובני נוער?
שימוש מופרז באלכוהול יכול לספק בצורה מעוותת כמה מהצרכים החזקים בגיל ההתבגרות: הצורך להשתייך לקבוצת הגיל, הצורך בעצמאות ובאוטונומיה והצורך בהסתכנות ובסיפוק מיידי.
1. הצורך בהשתייכות – מאחר ששתיית אלכוהול נעשית בדרך כלל בקבוצה, ההתנסות המשותפת מלכדת את הקבוצה ונותנת תחושה של ביחד. הצעיר חרד פחות, מרגיש שהוא מקובל על חבריו, וכך מסופק אחד הצרכים החשובים ביותר בגיל ההתבגרות – להשתייך לקבוצת בני הגיל.
2. הצורך בעצמאות ובאוטונומיה – לבני נוער צורך טבעי להרגיש עצמאיים. אחת הדרכים ה"טובות" להרגיש זאת היא לעשות מה שהמבוגרים אוסרים עליהם, כמו למשל לשתות משקאות חריפים. צעירים חסרי ביטחון במיוחד, שאינם מוצאים דרכי ביטוי אחרות לעצמאותם, יכולים להרגיש שעל ידי שתייה מופרזת של אלכוהול הם מתריסים כנגד עולם המבוגרים. כך הצורך שלהם לבטא את עצמאותם ואת האוטונומיה שלהם בא על סיפוקו המסוכן בדרך זאת.
3. הצורך בהסתכנות ובסיפוק מיידי – בגיל ההתבגרות יש עלייה בצורך להסתכן ולהיות מסופק על ידי גירויים חזקים במיוחד. צורך התבגרותי זה חזק במיוחד בתקופתנו עקב ערכים חברתיים של הנאה מיידית והצלחה אישית, המעודדים את הנהייה אחר סיפוק מהיר דרך שתייה מופרזת של אלכוהול. צעירים כיום רגילים להיות מסופקים בצורה מהירה על ידי גירויים חיצוניים (טלוויזיה, מחשב וכיו"ב). הם רואים בשתייה המופרזת פעילות פנאי מרגשת שבאה למלא את החלל ואת הריק שנוצרים בהיעדר פעילות מעצימה משמעותית אחרת.
כיצד הורים יכולים לזהות שילדיהם מגזימים בשתיית אלכוהול?
כאמור, משקאות אלכוהוליים נגישים כיום לבני נוער, גם ללא ידיעת הוריהם. כמו כן צעירים יודעים להעלים מהוריהם סימנים מובהקים של שתייה מופרזת של אלכוהול כמו ריח, על ידי שהם מרססים עצמם בבושם או בדאודורנט לפני כניסתם הביתה. לכן, על ההורים לשים לב לסימנים מדאיגים נוספים כמו תלונות ילדיהם על הקאות, כאבי ראש וחולשה לאחר בלוי לילי, שיכולים להעיד על חמרמורת hangover) ) בעקבות שתייה מופרזת של אלכוהול; בקבוקי אלכוהול הנעלמים מהבית או נמצאים בחדרי הצעירים; כספים שנעלמים בבית; דיווחים של אחרים – הורים, מחנכים ועוד – על שימוש מוגבר של ילדיהם באלכוהול וכיו"ב.
כיצד הורים יכולים להתמודד עם סכנת השימוש המופרז באלכוהול אצל ילדיהם?
* להיות עירניים ולהתחיל את ההתמודדות מוקדם. האלכוהול הפך בשנים האחרונות חלק מהנוף התרבותי בחברה הישראלית. ילדים עדים לתרבות זו כבר בגיל צעיר בארוחות, בחגים, באירועים ובבילויים. לכן, חשוב שהורים יתחילו להתמודד עם הנושא מוקדם, עוד בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי, ולא יחכו עד ש"הילדים יתבגרו". מתברר שהם מתבגרים מוקדם מאוד! כמו כן, הגישה ש"לנו זה לא יקרה, כי יש לנו ילדים טובים" הוכחה כלא נכונה. גם ילדים מ"בתים טובים" שותים אלכוהול בצורה מופרזת.
*לשוחח עם הילדים. בסופו של דבר, שיחה עם ילדינו המתבגרים היא הכלי המשמעותי ביותר להשפעה שלנו עליהם, בכל נושא ובנושא זה במיוחד, בתנאי שנשתמש נכון בכלי זה. לעתים היוזמה לשיחה היא של הילדים שהם סקרנים ורוצים לדעת. פעמים רבות היוזמה צריכה להיות שלנו, ההורים. ניתן לעשות זאת כבדרך אגב, תוך כדי צפייה בתוכניות טלוויזיה בהן מוצגות דמויות של צעירים השותים אלכוהול; או בתגובה לידיעות בנושא בעיתונות ו/או ברדיו ובטלוויזיה; או בהזדמנויות נוספות. פעמים אחרות חשו שניזום שיחה מיוחדת בנושא זה.
להלן כמה עקרונות לשיחה יעילה של הורים עם ילדיהם על סכנת השימוש המופרז באלכוהול:
1. לענות על שאלותיהם בצורה ישירה ופתוחה – כאמור, רוב הילדים עד גיל 12 נחשפים לאלכוהול, במשפחה ומחוצה לה. הסקרנים ביניהם רוצים לדעת במה מדובר ולעיתים שואלים שאלות ישירות. כאשר הדבר קורה אין טעם להתחמק מהנושא ויש לענות בצורה גלויה.
2. לשאול אותם בצורה ישירה ופתוחה – פעמים כאשר נשאל את ילדינו שאלות ישירות (למשל, "האם אתה שותה משקאות חריפים?") הם יפתיעו אותנו בתשובותיהם הכנות והגלויות. לעתים נדמה שהם פשוט חיכו לשאלה הפשוטה, שלא נשאלה עד כה.
2. לנקוט גישה מאוזנת כלפי הנושא- גישה המציגה רק את ההיבטים השליליים הטמונים בצריכת אלכוהול מרחיקה את בני הנוער ואינה נתפשת כאמינה על ידם, לנוכח היחשפותם המוגברת לתרבות השתייה במשפחה. הם מקבלים ביתר קלות גישה מאוזנת. כמו כן, גישה השוללת לחלוטין ובחומרה שתייה של אלכוהול הופכת אותו, בצורה פרדוקסאלית, ללגיטימי יותר בעיני הצעירים, בגלל נטייתם להתנגד לעולם האיסורים של המבוגרים.
3. להדגיש בפניהם את הצורך בבקרת השתייה – נער יתקשה להבין היכן טמונה הסכנה בשתיית כוסית יין באירוע חגיגי או בלגימה מפחית בירה בארוחת הערב. לעומת זאת, קל יהיה לו להבין את הסכנה הטמונה בהקפצת מספר טקילות במסיבה, שגוררת אחריה הקאות, אובדן הכרה וכיו"ב. לכן, הדגש צריך להיות לא על איסור השתייה אלא על בקרתה: מה שותים, כמה שותים ומתי שותים.
4. להבליט להם נזקים לטווח קצר – סכנות לטווח ארוך הטמונים בשתייה מופרזת עלולים להיתפס על ידי בני הנוער כמחירים של השתייה, המתגמדים מול הרווחים ממנה בטווח הקצר. חשוב שבני הנוער ייחשפו לעובדה שגם בשתייה מזדמנת יכולות להיות סכנות רבות. לכן, יש להבליט את הנזקים לטווח קצר הטמונים בשתייה – כגון אבדן הכרה, הקאות, אבדן שליטה ופציעות – ולא את נזקיה לטווח ארוך, אף כי כדאי להזכירם.
5. להיות עימם אמפתיים והחלטיים בעת ובעונה אחת – מצד אחד, חשוב לתת לילדינו להרגיש שאנו מבינים את המורכבות בה הם נמצאים (הרצון להתנסות בשתייה בין אם כצורך אישי ובין אם כצורך להיענות לנורמות קבוצת בני הגיל, הקושי להיעזר בהורים, הקושי להבין את הסכנות הכרוכות בשתייה ועוד). מצד אחר, אנחנו צריכים להיות ברורים לגבי הסכנות שקיימות בהתנהגויותיהם והחלטיים לגבי ציפיותינו מהם להימנע מהתנהגויות אלה.
*ללמד את הילדים מיומנויות התמודדות עם מצבים מסוכנים. מעבר לידע שחשוב להעניק לילדינו על סכנות השימוש המופרז באלכוהול, חשוב אף יותר לחזק את חוסנם הנפשי ואת כישורי ההתמודדות שלהם עם מצבים מסוכנים. שתייה מוגזמת של אלכוהול מתרחשת בדרך כלל ללא נוכחות הורים ו/או מבוגרים, במצבים רגשיים קיצוניים. לכן, ילדים המצוידים במיומנויות התמודדות טובות כמו קבלת החלטות, ניהול רגשות, התמודדות עם קונפליקטים וכיו"ב, יצליחו יותר להימנע מפיתויים של שתייה מופרזת של אלכוהול. מיומנויות אלה ניתן לרכוש מגיל צעיר. כבר בגיל בית הספר ניתן לחנך ילדים להימנע מפתרונות אלימים, להגביר את אחריותם לגופם ולשלמותם של הסובבים אותם, ולפעול מתוך שיקול דעת.
*לעזור לילדים למלא את חייהם בתוכן חיובי. נערים שיודעים למלא בתוכן חיובי משמעותי את חייהם (חוגים, תחביבים, תנועות נוער וכיו"ב) לא ירגישו חלל גדול שהם צריכים למלא על ידי שתייה. הערכים הפנימיים החזקים שלהם יעזרו להם להתנגד לנורמות החברתיות מסוכנות כמו "רק אם שותים נהנים".
*להוות דוגמה אישית ראויה. כאשר ילדים נחשפים במשפחה לשתייה מבוקרת של משקה חריף (מדי פעם באירועים, פעם בשבוע, כוסית או שתי כוסיות וכיו"ב), הם מתחזקים ביכולתם להתמודד עם פיתוי לשתייה מופרזת. כאשר ילדים נחשפים במשפחה לשתייה לא מבוקרת (מספר פעמים בשבוע, מספר כוסיות ו/או בקבוקי בירה וכיו"ב) גדלה הסכנה שגם הם ישתו משקאות חריפים בצורה מופרזת.
