תוכן
זה טבעי לריב
כדי להבין כמה טבעיות הן מריבות בין אחים, כדאי להציב אותן בקונטקסט רחב יותר של מערכות יחסים בין בני אדם. תקשורת בין שני אנשים שיש ביניהם קירבה- בין אם מדובר בחברים הכי טובים, בבני זוג, בידידים קרובים או בקולגות לעבודה- ברוב המקרים תהיה מלווה בויכוחים, חילוקי דעות, חוסר הסכמה וקונפליקטים, ואין בכך שום דבר רע, אלא להיפך. סכסוכים בין שני צדדים יכולים להיות מנוף להעצמת הקשר ביניהם ומנוע לצמיחה.
במקרה של מריבות בין אחים- הרי שבאמצעותן לומדים הילדים גם להיות עם כעס ולהתמודד איתו, לפתור בעיות באופן עצמאי ולהכיר את המגבלות והחוזקות האישיות של כל אחד מהם. ברגע שאנחנו בכל פעם מתערבים, אנחנו פותרים עבורם את הבעיה, ומונעים מהם למידה של כל השיעורים שהמריבה יכולה הייתה ללמדם.
התערבות של הורים במריבות אחים היא צורך שלהם ולא של ילדיהם
התערבות הורית במריבות בין הילדים היא בדרך כלל תוצר של צורך אישי של ההורים, שקשור לקושי שלהם להתמודד עם העובדה שהילדים חווים תחושות לא נעימות, של רצון להגן ולגונן עליהם או של נטייה של ההורים להימנע מעימותים (שהיא אינה בהכרח חיובית), נטייה שהם משליכים גם על הילדים. חשוב כי הורים יהיו מודעים לכך, וכי הם ילמדו לשלוט באותו צורך אוטומטי עת הוא מתעורר, על מנת שלא למנוע מילדיהם חוויות שיכולות לתרום להתפתחות שלהם.
מעבר לכך, להורים רבים יש נטייה, באופן טבעי, להתערב לטובת הצד החלש, מתוך רצון להגן עליו, מה שמהר מאוד גורם לאותו ילד (בדרך כלל מדובר באח הקטן, אם כי לא תמיד) לפתח אסטרטגייה שתאפשר לו לקנות את ליבם של הוריו, באמצעות יצירת מריבה עם אחיו.
מה שאנחנו בעצם אומרים הוא, שככל שנצמצם את מידת ההתערבות שלנו בדינאמיקה בין שני אחים, וניתן להם לנהל את המריבות ביניהם לבד- כך הסיכויים שהן יהפכו לזרז לחיזוק הקשר ביניהם ולמנוע לצמיחה והתפתחות של כל אחד מהם כבוגרים עצמאיים ומתפקדים הם גבוהים יותר. כשהילדים יבינו ויוכחו שההורים אינם מתערבים באופן אוטומטי/שיטתי, סביר להניח שהדבר יגרור הפחתת המריבות, שהרי ההורים כבר אינם מופעלים באוטומט להתייחס לעניין.
כאשר המריבות עוברות את הגבול חובה להתערב וכמה שיותר מהר
יחד עם זאת, כאשר המריבות מתדרדרות לפסים אלימים באופן המעמיד את אחד מהילדים בסכנה, כמובן, שיש לעשות מעשה ולהתערב באופן מיידי. אם ילד בן 3 מרביץ לאחותו הקטנה בת השנה, כמובן שחובה להתערב, להביע כעס, להסביר לילד מדוע התנהגותו פסולה, להזכיר לו שאוהבים אותו מאוד ולדרוש ממנו שלא לנהוג כך שוב בשנית. כמו כן, במידה והמריבות הופכות לכאוס של ממש ונראות לכם קיצוניות ולא נורמטיביות, רצוי לפנות לייעוץ מקצועי. השורה התחתונה, בעצם, היא, שלא צריך להיבהל מכך שהילדים רבים, ושרצוי לתת להם לנהל את המצב בכוחות עצמם, אך כאשר הוא הופך למקרה קיצון עם פוטנציאל נזק ממשי לאחד הצדדים או לשניהם- יש לגלות אקטיביות ולהתערב מיד.
