מאמר
משמעת בבית-הספר על-פי גישות המתמקדות ביחיד: הגישה הביהביוריסטית
ד"ר שרית סגל ושרה שמעוני

המאמר מציג את הגישה הביהביוריסטית (התנהגותית) לטיפול בבעיות משמעת. לפי השקפה זו, התנהגות ילדים מעוצבת בידי סביבתם באמצעות סמיכויות החיזוק.

תוכן

הגישה הביהביוריסטית (התנהגותית) משתמשת בעקרונות הלמידה, הן האופרנטית (מפעילה) והן הקלאסית, לטיפול בבעיות משמעת. לפי השקפה זו, התנהגות ילדים מעוצבת בידי סביבתם באמצעות סמיכויות החיזוק. הטיפול בבעיות המשמעת מבוסס על בנייה ועל חיזוק של הרגלים רצויים ומקובלים ועל הכחדת התנהגויות לא רצויות. תפיסה זו מניחה כי על הטיפול להתמקד בהתנהגות עצמה, "כאן ועכשיו", ואין כל צורך בבחינת הסיבות להתנהגות, שמקורן ברקע קודם של התלמיד/ה. ניתן להשתמש בכלים של גישה זו לשינוי התנהגות מפריעה של ילד/ה או של קבוצת ילדים.

הנחה בסיסית: הפרעה של תלמיד או של תלמידה נובעת מכך שהיא מזכה אותם בתגמול, כגון: תשומת הלב של התלמידים או של המורה.

לצורך הטיפול – על המורה:
1. להגדיר את ההתנהגויות הבעייתיות ואת ההתנהגויות החיוביות המצופות.
2. לתכנן שיטות תגמול, כדי לעצב את ההתנהגות הרצויה.

הגדרות של מושגים בסיסיים על-פי הגישה הביהביוריסטית (ההתנהגותית):
* משמעת: התנהגות הילד/ה על-פי הרגלים רצויים בהתאם לנורמות הנדרשות בכיתה.
* בעיית משמעת: אירוע, הנובע מהפרה של ההרגל הנורמטיבי, מאי קניית הרגל או מהרגל בלתי רצוי של בודדים או של הכיתה כולה.
* התנהגות נכונה: התנהגות, מוגדרת במדויק, הזוכה בהסכמת המורה.
כדי שההתנהגות תתבצע היא צריכה לזכות את התלמיד/ה בתמורה – חיזוק חיובי.
* התנהגות בעייתית: התנהגות מפריעה, מוגדרת במדויק, שהמורה רוצה להפסיקה. הפסקת התגמול המגיע בעקבותיה, ומתן חיזוקים
שליליים יצמצמו את שכיחותה או יפסיקו את ההתנהגות הבעייתית.

* חיזוק חיובי: גירוי חיובי עבור הילד/ה, שנתינתו לאחר ביצוע ההתנהגות מעלה את שכיחותה.

* חיזוק מלא וחיזוק חלקי: חיזוק מלא ניתן על כל התנהגות רצויה (או מפריעה) שהילד/ה מבצע/ת, ואילו חיזוק חלקי ניתן רק על חלק
מההתנהגויות. כדי ליצור שינוי התנהגותי ולהופכו להרגל של קבע, על המורה לתת חיזוק לאחר כל התנהגות של התלמיד/ה, שהוגדרה
כנכונה, ובהדרגה ליצור רווחים, כך שלא כל תגובה תקבל חיזוק. חיזוק שלילי: מאורע, שהילד/ה מעוניין/ת להימנע ממנו ואף מוכן/ה
להתנהג "בצורה נכונה", כדי לצמצמו או להפסיקו. חשוב לזכור: החיזוק צריך להיתפס שלילי בעיני הילד/ה. לעתים גערות של המורה,
נתפסות כמתן תשומת לב (חיזוק חיובי) בעיני התלמיד/ה.

* הכחדה: חלק גדול מן ההתנהגויות המפריעות מתבצעות כדי לקבל חיזוק, לכן הפסקת החיזוק תביא להכחדת התנהגויות אלה.

* עונש: גירוי לא נעים בעקבות התנהגות לא רצויה. לעונש יעיל ארבעה תנאים:
1. העונש חייב להינתן סמוך לביצוע ההתנהגות המפריעה.
2. העונש צריך להינתן בעקביות, בדומה לחיזוק.
3. יש להקפיד על קיומה של "תגובה מתחרה". דוגמה: על התפרצויות מענישים, אך על המתנה לקבלת רשות דיבור נותנים חיזוק. תגובות
אלה ילמדו את הילד/ה את ההתנהגות הרצויה.
4. יש להקפיד על רמת מתח אופטימלית בין המעניש לנענש.

סוגי חיזוקים
מבחינים בין כמה קבוצות של חיזוקים. חשוב להכיר אותם ולגוון בהם.

סוגי החיזוקים הם:
* חיזוק מילולי: דברי שבח או גערה, הניתנים בכתב או בעל פה. הטון ודרך האמירה חשובים לא פחות מן התוכן המילולי.
* חיזוק לא-מילולי: מופיע הרבה, ולעתים קרובות בלי שהמורה מודע/ת לו: הבעות פנים, חיוך או מבט מאיים, ליטוף, אחיזה חוסמת ועוד.
* חיזוק חברתי: מתן תפקיד בעל משמעות חברתית (תפקידי ארגון וסדר, תפקידים הדורשים חשיבה ניהולית, יצירתיות ועוד).
* חיזוק חומרי: פרסים שונים, כגון: מדבקות, חותמות, כוכבים, ועד לפרס שכבתי כמו ציוד לכיתה.
* חיזוק לגיטימי לעומת חיזוק לא-לגיטימי: מערכת החיזוקים שהמורה בוחר/ת, צריכה לעמוד בתקנון המשמעת של משרד החינוך והתרבות ובאמות מידה מוסריות כלליות.
* חיזוק על בסיס ההיגיון: הבסיס הלוגי של החיזוק חשוב מאוד. ככל שהתלמיד או התלמידה יבינו את משמעות החיזוק ואת הקשר שלו למעשה, כך יהיה התהליך כולו משמעותי יותר עבורם.

שלבי הפעולה
על-פי מודל זה יש לפעול בשלבים אלה:
1. הגדרת ההתנהגויות הבלתי רצויות, המועמדות להכחדה
2. הגדרת ההתנהגויות הרצויות, אשר יחליפו את הבלתי רצויות
3. הקצאת חיזוקים חיוביים ברורים להתנהגויות רצויות וחיזוקים שליליים ברורים להתנהגויות בלתי רצויות
4. שימוש במגוון חיזוקים חיוביים
5. הגברת המודעות של התלמידים לשלבי התהליך
6. עריכת חוזה של עיצוב ההתנהגות עם כל התלמידים בבית-הספר, בשכבה או בכיתה או עם תלמיד/ה בודד/ת

השלכות של תהליכים של התניה קלאסית
ההתניה הקלאסית היא:
יצירת תגובה לגירוי עקב הצמדתו לגירוי אחר,
אשר התגובה המבוקשת לגביו תבוא באופן אוטומטי.

דוגמה מובהקת להתניה קלאסית הוא ניסוי פבלוב בכלבים (רב-מילים, מטח).

ישנם גירויים המעוררים הנאה, ויש היוצרים תחושה של רתיעה ושל פחד. גישה נעימה של המורה, המתבטאת בהקרנת חום ואמפתיה, ביצירת אווירה נעימה בכיתה גם מן ההיבטים הפיזיים (עיצוב אסתטי, אור, חלוקה נכונה של החדר ומיזוג אוויר) ישפיעו על הקניית המשמעת, שכן התלמידים מגיבים בתחושת הנאה לאווירה הנעימה. יש סיכוי כי תהליך הקניית המשמעת בתוך האווירה הטובה יזכה גם כן לתגובה חיובית. הקניית משמעת באווירה של עריצות ושל איומים, המעוררת חרדה ופחד תגרום לקישור הרגלי המשמעת עם החרדה.

ביבליוגרפיה

מכון מופ"ת הוא בית-ספר למחקר ולפיתוח של תכניות להכשרת עובדי הוראה במכללות.
טלפון לקבלת מידע וייעוץ:  03-6901441
https://www.mofet.macam98.ac.il

ביבליוגרפיה
שרה שמעוני, ד"ר שרית סגל, ד"ר ורדה שרוני, משמעת בכיתה – היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים, מכון מופ"ת, 1997

קישורים
לחצו להמשך קריאה
הקטן