רקע
לאחר שסנחריב, מלך אשור, הזעיק את רבשקה, שר צבאו, שיבוא מלכיש לירושלים, גער רבשקה במלך חזקיה ובבני ירושלים על כי מרדו בו ועל כי בטחו במצרים שהם יעזרו להם. את המצרים הוא כינה: "מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ".
מהי "מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ"?
× קָנֶה הוא צמח חזק בעל קנה חלול, שאפשר להישען עליו לצורך הליכה.
× קָנֶה רָצוּץ הוא קנה שנכנס לכפו של האדם הנשען עליו, ועושה בה נקב, חור. כלומר – מי שנשען על הקנה הרצוץ, נפגע.
אם כך, לא רק שהקנה הרצוץ איננו מועיל אלא הוא אף מזיק.
(ביאור מתוך קול בספר, באתר האינטרנט מקראנט)
בימינו משתמשים בביטוי "מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ", כדי להביע חוסר אמון במישהו, כדי לומר על אדם מסוים, שאי אפשר לסמוך עליו.
· מדוע חשוב כל כך שנוכל לסמוך על חברינו?
· והאם עלינו אפשר לסמוך?
בכך נעסוק בפעילות זאת.
