הורים יקרים,
המצב כואב, מלחיץ, מבלבל ומייאש. הבשורה הטובה היא שיש הסבר מדוע בנכם "נפל" לתוך מצב כזה, גם בבית וגם בבית הספר, ויש פתרון. הפתרון דורש מכם תושייה, סבלנות, יצירתיות ותובנה.
במענה זה אני יכולה להציע כיוון, אבל בדרך כלל מצב כזה דורש ליווי ותמיכה. בעיה כזאת תטופל טוב יותר בהקשר של פגישות אישיות, כדי להבין לעומק את הדרך שבה מובילים את הילד לשינוי. אשמח לתת לכם עוד פרטים על הגישה שלי בטיפול הבעיה.
הבעיה שאתם מתארים במכתב היא יותר ויותר נפוצה בימינו. בשנים האחרונות, דר' גורדון ניופלד כתב ספר על התופעות שאתם מתארים, ופתרוניה. תרגמנו והוצאנו לאור את הספר, בשם "איחזו בילדיכם: מדוע הורים צריכים להיות חשובים יותר מחברים." אני מציעה לכם לקרוא את הספר כדי להבין כיצד בנכם הפך להיות מוכוון חברים, מתנגד לכם ולמורים, מסתיר דברים, אבד את התעניינותו בלימודים, ונמשך לסיגריות ואלכוהול. הספר גם מסביר את תהליך השינוי הנדרש. אני בטוחה שאתם מבינים שהפתרון הוא לא "הוקוס פוקוס." הוא תהליך שלוקח זמן, אורך רוח, סבלנות ואמונה בתהליך ובתוצאות.
הדבר הראשון שחשוב לראות הוא שהילד תקוע. במקום לראות בו התקדמות בתהליכי ההתבגרות, אנחנו רואים שהוא אינו מתבגר. במקום לראות התעניינותו בלימוד וחשיבה לגבי עתידו, אנחנו רואים ילד שלא אכפת לו מההתקדמות בלימוד. במקום לראות ילד שגמיש עם יכולת לראות את הטעויות שלו, רואים ילד קשוח שלא רוצה להסתכל על מה שלא עובד בשבילו. במקום לראות ילד שמתחשב בדעות של הוריו ומחפש כיוון מהוריו, רואים ילד שמוכוון לחברים והולך אחריהם. המטרה שלכם היא לעזור לו להשתחרר מהתקיעות הזאת כדי שהוא יכול להתחיל שוב לפתח את התכונות של בוגר ולממש את הפוטנציאל האנושי שלו.
בנכם יכול להשתחרר מההיתקעות רק אם הוא יכול להתרכך. כרגע הוא מנוסה מפני הרגשות החיוניים המאפשרים את תהליכי ההתבגרות להתקדם. הוא מנוסה מפני אכפתיות, דאגה, זהירות, חרטה, תקווה, ועוד תחושות חשובות למנוע ההתבגרות שלו. בלי יכולת לחוות תחושות אלו, הוא יישאר תקוע. הצעד הראשון לעזור לבנכם הוא להתחיל לספק לו את התנאים המסירים את המגננות שלא נותנות לו להתקדם.
אתם צריכים להשיב את בנכם אליכם; לספק לו את מערכת היחסים שבה הוא רואה אתכם כנקודת המצפן שלו, המקום המפלט שלו. הוא צריך מערכת יחסים אתכם המאפשרת לו באופן ספונטני להיות קשוב לכם, ליישר קו אתכם, לאמץ את ערכיכם, ולחפש קרבה אתכם יותר מחברים. הוא צריך שתצרו חלל בחייו שרק אתם יכולים למלא. נוכחותכם בחייו צריכה להיות משמעותית, חמה, בטוחה ומספקת. אתם יכולים ללמוד כיצד לפצות על המצב הקיים ולרכך את לבו עד שתראו שינוי בו, ובעקבות זה, סימנים של התקדמות בהתבגרותו.
אני רואה שוב ושוב שהורים שיוזמים שינוי, משיבים את לבו של הילד אליהם, בונים את מערכת היחסים מחדש, מרככים את לבו של הילד, ותומכים בתהליכי ההתבגרות הטבעיים, נהנים מהפירות של תהליכים אלה. בנכם צריך אתכם. אתם הפתרון הטוב ביותר בשבילו.
אני מצרפת כאן קישור למאמר.
https://www.lifecenter.org.il/category.php?id=33&pageCatID=457
אתם מוזמנים ליצור קשר אתי.
בברכה,
שושנה הימן
לייף סנטר, המרכז להורות מקושרת
www.lifecenter.org.il
shoshana@lifecenter.org.il
03-9063153
