רקע
העמידה מהצד היא מצב שבו אדם נוכח במקום שבו מתרחש מעשה לא חברי, לא מוסרי, פוגעני, והוא איננו נוקט בעמדה או בפעולה כלשהי כדי לעוצרו. ניתן להוסיף ולטעון כי עצם העמידה מהצד איננה עמדה פאסיבית אלא בחירה אקטיבית לא לפעול ולא לעצור את המתרחש, שכן למעשה לא קיימת עמדה ניטראלית מובהקת.
העמידה מהצד יכולה להתרחש בכל מקום, פיזי או וירטואלי – ברחוב, בחצר בית הספר או ברשת החברתית. העמידה מהצד עשויה להתרחש בסיטואציות שונות – של פגיעה פיזית, פגיעה נפשית-רגשית או פגיעה מינית.
עמידה מהצד במרחב הווירטואלי
בכל פעם שאדם נחשף ברשת לתוכן אלים כלפי אדם או קבוצה אחרים ובוחר להתעלם מכך – הוא או היא בעצם נוקטים עמדה של מי שעומדים מהצד, לא מתערבים, לא מביעים את דעתם באופן אקטיבי. ניתן לומר כי עצם ההימנעות מהתערבות אקטיבית מהווה תפיסת עמדה פאסיבית – כזו שמאפשרת להתנהגות האלימה להמשיך ולהתקיים.
סיבות להתרחשות תופעת העמידה מהצד
ברשת, קל יותר להיות העומד מהצד, שכן למעשה איש אינו יודע שאתה שם ויכול להגיב. על כן תחושת האחריות של העומדים מהצד נמוכה יותר. עוד סיבה לירידה בתחושת האחריות כלפי הנפגעים היא העובדה שניתן להניח כי ברשת מצויים אנשים רבים שעֵרים לתגובות של אלימוּת ובריונוּת, ולכן מתרחשת תופעה של פיזור האחריות. תופעה זאת נחקרה על ידי ביב לאטאנה וג'ון דארלי (Latane & Darley, 1970), אשר מצאו כי העמידה מהצד נובעת מהתחושה של הצופים במקרה כי האחריות נחלקת בין כולם, וכי ככל שמספר הצופים במקרה חירום כלשהו גדול יותר, כן קטֵן הסיכוי שמישהו מהם יציע את עזרתו.
*המורה כמקור לדוגמה אישית
נסו לחשוב: האם גם אתם כמורים יכולים להיזכר בסיטואציה שנכחתם בה, אם כילדים ואם כמבוגרים, ואשר במסגרתה התרחשה פגיעה ועמידה מהצד? נסו להיזכר כיצד חשתם בעת שהסיטואציה התרחשה, מה הייתה הדילמה שניצבתם מולה, וכיצד הכרעתם בה. כמו כן נסו להיזכר אם הייתם שלמים עם בחירתכם.
שיתוף אותנטי של התלמידים בחוויה שחוויתם יכול לסייע לתלמידים ביצירת דוגמה אישית להתמודדות עם התלבטות מורכבת ובשיתוף באלטרנטיבות הניצבות לפניהם, ובבחירה ביניהן. לצד זאת נסו לחשוב על דוגמה שהשיתוף בה לא יגרום לכם לחוש אי-נוחות מול התלמידים.
