מערך שיעור
עפרה גלברט-אבני: "קירות שלא רואים"
דינה ציונית, שלמה זיס וצוות החינוך החברתי במטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

פעילות העוסקת בנושא "יחודו של יוצר"-עפרה גלברט-אבני העוסקת בהעלאת המודעות ודרכי התמודדות עם הנושא חרם של ילדים כלפי חבריהם.

רקע

התכנית ייחודו של יוצר היא חלק מתכנית הלימודים באוריינות לבתי-ספר יסודיים. הפעם בחרנו בפרק החרם מתוך הספר קירות שלא רואים מאת עפרה גלברט אבני.

מטרות

חינוך חברתי – העלאת המודעות ודרכי התמודדות עם הנושא חרם של ילדים כלפי חבריהם; הבנה שחרם הוא סוג של אלימות, תוך התייחסות אל השונה, אל האחר ואל סטיגמות חברתיות.

ייחודו של יוצר – שילוב בין-תחומי של ספרות עם חינוך חברתי בנושא חרם באמצעות קריאת הפרק החרם מתוך הספרקירות שלא רואים ,הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992.

הנחיות

מידע נוסף למורה

משך הפעילות: 45 דקות

1. ספרו לתלמידים על הסופרת: קראו להם את הקטע מידע על הסופרת עפרה גלברט-אבני בסעיף הפעילות שלהלן.

2. קראו לתלמידים את תקציר הפרק "החרם" בסעיף הפעילות שלהלן.

3. קראו לתלמידים את הדף מתוך הפרק החרם – בסעיף הפעילות שלהלן.

4. העיסוק בנושא חרם ייעשה באמצעים הבאים:

א. הסבר על המושג חרם – ראו מידע בהמשך.
ב. התלמידים יספרו על חרם שעשו על ילד/ה (בקשו מהם לא לציין שמות ופרטים מזהים).
ג. התלמידים יתייחס לגורמים לחרם (יחס אל השונה ואל האחר וסטיגמות חברתיות).

5. דף לתלמידים – התלמידים יקראו את הקטע מתוך הפרק החרם, וימלאו את הדף בכיתה לפי ההנחיות הכתובות בו.

6. תוצרים – התלמידים יציגו בכיתה את התוצרים ואת המסקנות שלהם מן הדף לתלמידים.

7. סיכום – סכמו את השיעור בדיון בתשובות שהתלמידים כתבו.

הפעילות

1. ספרו לתלמידים בקצרה על הסופרת עפרה גלברט אבני. היעזרו במידע שלפניכם.

 מידע על הסופרת עפרה גלברט-אבני   

הסופרת עפרה גלברט-אבני נולדה בשנת 1947 וגדלה בתל-אביב. בהכשרתה הייתה עובדת סוציאלית בבית-חולים "שיבא" בתל-השומר, ורק אחר כך פנתה לכתיבה ספרותית. בספריה היא מעלה נושאים חברתיים כואבים, שפגשה בעבודתה כעובדת סוציאלית.
היא יסדה את עיתון הילדים "משהו" וערכה אותו. אחרי שנסגר העיתון, החלה לעסוק בעריכת ספרים לילדים ולנוער, במפגשים עם תלמידים בבתי-ספר ובהנחיית סדנאות כתיבה לילדים.

המידע מבוסס על מידע שנמצא במאגר כנפיים של מטח.

לפניכם עמוד 21 מן הסיפור החרם בספר קירות שלא רואים. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992

ביום ראשון התברר, שמה שהתחיל כפיצוץ המסיבה –הפך לחרם. לא עלי, על מירית. מירית אולי חושבת שהחרימו אותה בגלל שלא הסכימה להזמין את עמיר למסיבה שלה, אבל אני חושבת שזאת הייתה הזדמנות להעניש אותה על זה שהיא אחרת, לחוד כזאת, לא עם כולן, ועל זה שהיא אומרת בדיוק מה היא חושבת, אפילו שזה פוגע באחרים. זה מעצבן את הילדים במיוחד, מפני שהיא לא מקובלת, אז היא מרשה לעצמה. מה פירוש החרימו אותה? קודם כל עירית, שיושבת לידה, לקחה את החפצים שלה ועברה לשבת ליד אתי, בלי להגיד למירית מילה. מותר אצלנו להחליף מקומות, ועדנה, המורה לא מתערבת כל זמן שלא מפריעים לה. אחר כך, בשיעור ספורט, אף אחת לא רצתה להיות בת זוג של מירית. עדיין לא הבנתי שמדובר בחרם. גם נילי לא. יואלה, המורה לספורט, אמרה לחגית להיות בת זוג של מירית, וחגית אמרה שכואב לה הראש, והאם היא יכולה ללכת לאחות? כל הבנות צחקקו. אז התחלתי לתפוס שקורה פה משהו רציני ואמרתי לנילי:" הם מחרימים אותה! מצאי בת זוג אחרת," ונעמדתי ליד מירית.

גם מירית כבר הבינה שזה לא היה מקרה וסידרה לה את המשקפיים על האף. כך היא עושה כשהיא חושבת.

השיעורים האחרים עברו כרגיל, אבל אף אחד לא דיבר עם מירית, וכשהיא פנתה למישהו, הוא סובב לה את הגב ולא ענה והסתכל סביב לראות אם כולם רואים שהוא בסדר.
זה היה נורא.

הלכנו יחד הביתה, נילי מירית ואני, ושתקנו. לאף אחד מאתנו לא היה האומץ להתחיל לדבר על זה, כלומר, לדבר על החרם. אי אפשר היה לנחש אם מירית סובלת- או אדישה למצב. נילי ואני היינו נרגשות ומאוד מבולבלות. נפרדנו והלכנו הביתה.

כשעליתי, רק מוטי היה בבית, אמא חוזרת אחר הצהרים ומביאה איתה את מיקי מהמעון, ואבא חוזר לפנות ערב.
ארגנתי לי פירות בצלחת, התיישבתי במרפסת וחשבתי זה היה נורא כשמחרימים אותך.  פעם  החרימו את עדי, ילד רזה כזה, תלמיד, תלמיד טוב, כי לא הסכים לתת לילדים להעתיק שיעורי-בית. אבל זה היה בשנה שעברה, בכיתה ה', עכשו אני חושבת, איך זה שדווקא על התלמידים הטובים יוצא שעושים חרם? בגלל שמקנאים בהם? אולי מי שחרוץ הוא מתנשא, ושומר מרחק? אבל עדי לא כזה. וגם מירית לא. נכון שהיא לא מתחברת בקלות, אבל שכשהיא חברה- היא חברה מצוינת.

ואולי, חשבתי, אולי יחרימו גם אותי ואת נילי, אם נמשיך להיות חברות שלה?
פתאום היה לי קר בכל הגוף. אפילו באוזניים. מה יהיה אם  אני באה מחר בבוקר, ואף אחד בכיתה לא מדבר איתי?
טלפנתי לנילי.

"לא חשבתי על זה," ענתה נילי, "מה נעשה?"

2. הציגו את הנושא באמצעות השאלה: "מהו חרם?".
תוכלו להסביר ולכוון את התלמידים באמצעים שלפניכם: ההגדרה והמידע.


"חֵרֶם" – הגדרה:

  • סירוב לשיתוף פעולה חברתי עם קבוצה חברתית מסוימת או עם אחד מחבריה
  • בחברת ילדים: איסור לדבר עם מישהו, לשחק אתו וכדומה, לרוב בתור עונש

מתוך: יעקב שוויקה, רב-מילים (C) כל הזכויות שמורות למלינגו

3. התלמידים יספרו על אירועים של חרם על ילד/ה. (בקשו מהם לא לציין שמות ופרטים מזהים).

4. דיון בכיתה – דונו בנושא הגורמים לחרם (יחס אל השונה ואל האחר וסטיגמות חברתיות).

היעזרו בשאלות:

            א. מדוע, לדעתכם, מטילים חרם על ילדים מסוימים?

            ב. מה הן המטרות של יוזמי החרם?

            ג. האם המטרות מוצדקות? מדוע?

            ד. האם חרם יכול לקרות לכל אחד ואחת?

            ה. איך נוכל לעזור לילדים שהטילו עליהם חרם, מבלי שניפגע בעצמנו?

            ו.  האם יש לכם דרכים טובות יותר לפתרון?

5. חלקו את הדף לתלמידים

א. התלמידים יקראו בדף את המידע על הסופרת עפרה גלברט-אבני.
ב. התלמידים יקראו את הדף מהפרק החרם.
ג. התלמידים יענו על השאלות.

6. התלמידים יציגו בכיתה את התוצרים ואת המסקנות שלהם מן הדף לתלמידים.

7. סכמו את השיעור באמצעות דיון בתשובות שהתלמידים כתבו.

לחצו להמשך קריאה
הקטן