תוכן
מטרתו של מאמר זה היא לבחון את תפיסת השימוש בפייסבוק בקרב ילדים תחת גיל 13 אשר עושים שימוש תדיר בסביבה חברתית זו למרות גילם הצעיר, ולהבין מהן ההשלכות של המרחב החברתי המקוון על המקביל לו – הפיזי. הרשת החברתית היא תופעה מרתקת ומהווה כר פורה למחקרים בתחומים שונים. זוהי סביבה המושתתת על אינטראקציות חברתיות, ומעצם היותה כזו, היא מושכת אליה צעירים רבים אשר אימצו זה מכבר את המרחב המקוון, והוא למעשה חלק בלתי נפרד מהמרחב הפיזי שלהם. ניכר כי ילדים רבים אינם נרתעים מהאיסור לפתוח חשבון בפייסבוק לפני גיל 13, והם מזייפים את גילם (בין אם הדבר נעשה ללא ידיעת ההורים ובין אם באישורם ואף בעזרתם) לטובת שימוש ברשת החברתית הפופולרית.
על מנת לתאר ולאפיין את התופעה, נציג תחילה את השימושים העיקריים שעושים ילדים ומתבגרים ברשת, ולאחר מכן נסקור את השפעת הרשתות החברתיות על הצעירים בני ימינו. מטרת המחקר הייתה לבחון את תפיסותיהם של ילדים בבית ספר יסודי ביחס לשימושם בפייסבוק. שאלת המחקר נועדה לבחון כיצד ילדים מתחת לגיל 13 תופסים את שימושם במרחב הווירטואלי שאינו מותאם לגילם, מבחינת ההשלכות עליהם בתוך הרשת החברתית הווירטואלית ומחוצה לה. לאחר הצגת המתודולוגיה המחקרית, נביא את הממצאים העיקריים ונדון בהם, תוך התייחסות להשלכות על העבודה החינוכית-טיפולית.
רקע תאורטי
צעירים ברשת
הצעירים של ימינו נולדו אל תוך מציאות של סביבה חברתית מקוונת ואינטראקטיבית, ולכן השימושים השונים במחשב ובאינטרנט אינם זרים להם, כמו גם עצם האינטראקצייה הבין-אישית הנורמטיבית בתיווך אמצעים טכנולוגיים. מסיבה זו, אין זה מפתיע שאוכלוסיית המתבגרים צורכת את שירותי האינטרנט בשכיחות הגבוהה ביותר, בהשוואה לקבוצות הגיל האחרות (עילם, 2011; Peter, Valkenburg & Fluckiger, 2009) . למיש, ריב"ק ואלוני (2007) מצאו ש 93%-מבין בני ה-9–19 בישראל השתמשו באינטרנט. מסקרים נוספים עלה כי בקרב בני הנוער (גילאי 13–17) שיעור הגולשים באינטרנט עלה על 90% (TIM, 2008, 2009). עוד נמצא כי 73% מבני הנוער (גילאי 14–18) השתמשו באינטרנט על בסיס יומי (רפאלי, אריאל וכצמן, 2010). סקר ה-HBSC (Health Behaviour in School-aged Children), מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO), המשווה התנהגויות מתבגרים במעל ל-40 מדינות, מצא כי ישראל ממוקמת במקום הראשון בשימוש במחשב ואינטרנט ארבע שעות או יותר ליום, בקרב ילדים בני 11, 13 ו-15 . המחקר לא השווה את המדינות, אלא את השימוש במחשב – הערת הסבר: המחקר השווה את השימוש במחשב בין המדינות, העניין הוא ההבדלים בין המדינות במחקר המדובר ולא רק ספציפית השימוש במחשב ולכן הניסוח מדגיש זאת.: 31% מבין הנשאלים בישראל עשו שימוש כזה, לעומת כ-17% בקנדה, 9% בארצות הברית וכ-22% ברוסיה, לדוגמה (הראל-פיש ועמיתים, 2013).
הרגלי השימוש של המתבגרים כללו פעילות בין-אישית ענפה, כמו הצטרפות לרשתות חברתיות (כדוגמת פייסבוק), צפייה בקליפים ובסרטי וידאו ותכתובות אישיות בתוכנות למסרים מידיים (TIM, 2008, 2009). העלייה בשימוש בסמרטפונים, אותם טלפונים "חכמים" המאפשרים שימוש ביישומי רשת גם מחוץ לבית, ללא חיבור למחשב, הגדילה את הנגישות ליישומים אלו. ואכן, מסקר שנערך בארצות הברית עלה כי 23% מהצעירים בגילים 12–17 החזיקו בטלפונים אלו (Lenhart, 2012).
התקשורת הבין-אישית ברשת מהווה בסיס חשוב ביצירת מערכות יחסים, בהבניית הדימוי העצמי ובשמירה על הרווחה הנפשית של המתבגרים (Peter, Valkenburg, & Schouten, 2006). גורמים אלו מהותיים ביותר במיוחד בתקופת בית הספר היסודי, שבה האופי החברתי של הדימוי העצמי מתחזק, ובגיל ההתבגרות, המאופיין בגיבוש זהות אישית (Alexandre et al., in press). מתבגרים נוטים להעריך את התנהגותם בהתאם ל"קהל מדומה", היינו, לדמות לעצמם כי ישנם צופים המעריכים את פועלם בכל רגע נתון, כך שהדבר מביא אותם לחשיבה מתמדת בשאלה, כיצד הם נראים בעיני האחר (Steinberg, 2008). השימוש הרב באינטרנט מאפשר להם למעשה לבחון סוגיה זו. מכיוון שהתקשורת הבין-אישית מבוססת על משוב אשר לעתים קרובות גלוי לעיני משתמשים אחרים, היא משמעותית לעיצוב הדימוי העצמי של המתבגר ובעלת השפעה רבה עליו. אחד המרחבים הפופולריים המזמנים אינטראקצייה בין-אישית הוא הרשתות החברתיות.
רשתות חברתיות
רשתות חברתיות (SNS), אותן סביבות לאינטראקציות לא פורמליות, אשר זוכות לפופולריות רבה בשנים האחרונות, הפכו לוויראליות עם הופעתן כאפליקציות למכשירי סמרטפון. כך ניתן היום להתחבר מכל מקום לחשבון הפייסבוק, האינסטגרם, היוטיוב, ה-LinkedIn וה-WhatsApp ללא צורך להתחבר לאתר, אלא באמצעות אפליקציה מותאמת סלולר (Magro, Ryan & Prybutok, 2013). רשת חברתית מאפשרת איתור מכרים מן העבר שלא היו נגישים בקלות רבה כל כך קודם לכן וכן הגברת היכולת להתעדכן במהירות, לתאם אירועים ולתעדם, לצד יצירה של קבוצות עניין, העברת מידע חיוני, שיווק ויצירת הד חברתי. מאפייני השימוש באינטרנט, אשר כוללים את האנונימיות, אי-הנראות והיעדר קשר עין, מאפשרים התלכדות שוויונית וחופשית שלא בהכרח הייתה יכולה להתקיים במציאות הפיזית, עקב הבדלי דת, גיל, גזע, מין, מיקום גאוגרפי ועוד (ברק, 2006). עם זאת, נראה כי החברים ברשתות החברתיות אינם חשים בהכרח צורך לממש את האפשרויות הללו. האנונימיות למשל בטלה בשל הזיהוי האפשרי של האנשים העומדים מאחורי כל כרטיס; אי-הנראות מוחלפת בשלל תמונות מזהות, אשר לעתים חושפות אף יותר מאשר היה נחשף במפגש פנים אל פנים (פא"פ) (בוניאל-נסים, 2010). תקשורת זו, המאופיינת בעיקר באינטראקצייה עם מכרים, שכיחה מאוד, עד כדי כך שהיא משמשת כלי חשוב בניהול חברויות ובתחזוקתן (Steinfield, Ellison, Lampe & Vitak, 2012).
השימוש ברשתות חברתיות בקרב צעירים
נתונים סטטיסטיים מעידים על כך ש-65% מקרב המתבגרים בארצות הברית חברים ברשתות חברתיות (Lenhart, 2009). נתונים עדכניים מטעם האיחוד האירופי מראים של-59% מבני ה-9–16 יש פרופיל ברשת חברתית: ל-26% מבני 9–10, ל-49% מבני 11–12, ל-73% מבני 13–14 ול-82% מבני 15–16 (Eurostat, 2010). את המשיכה של ילדים ונוער לרשתות חברתיות ניתן להסביר באמצעות שלושה מרכיבים המהווים אבני דרך בגיל ההתבגרות: (א) הבניית זהות; (ב) חברות; (ג) פרטיות. מרכיבים אלו מהווים משימות בהתפתחות הפרט במהלך שנות ההתבגרות. משימת גיבוש הזהות מיוצגת ברשתות חברתיות על ידי הזמינות והפשטות של הפרופיל המוצג, עדכונו ושדרוגו. נוסף על כך, יכולת הבחירה ביישומים שונים לצורך הצגה עצמית מייצרת תחושת שליטה במידע שנחשף. חוויה זו מתחזקת בשל הפחתת הרמזים הלא-מילוליים (קול, מבט, התנהגות), המאפשרת חופש ויצירתיות באופן ההצגה העצמית. הכרטיס האישי כולל תמונות, תיאור עצמי, תחביבים, מושאי הערצה ועוד, מידע אשר מסייע למתבגר לבחון את זהותו כלפי חוץ — איך הוא נתפס בעיני האחר, היכן הוא ביחס לאחרים, מה הוא בוחר לחשוף, ומה — להסתיר. למעשה, זהו מקום חברתי נוסף המאפשרבחינה אישית על ידי משוב מקבוצת השווים (Peter et al, 2009).
הרשת החברתית מאפשרת למתבגר החבר בה שמירה על קשרים עם חבריו, לצד יצירת קשרים חדשים. נמצא כי מתבגרים אשר עשו שימוש ברשתות חברתיות נטו לביסוס קשרים חברתיים נוספים והרחבת מעגל החברים שלהם (Valkenburg et al., 2006). יתרה מזאת, ניכר כי צעירים בעלי דימוי עצמי נמוך יצרו ברשת החברתית חברויות רבות יותר מאשר בעלי הדימוי העצמי הגבוה, ובכך ניתן חיזוק נוסף לגישת "העני המתעשר" באינטרנט (Peter et al., 2009), הגורסת כי הטיפוסים המופנמים הם המפיקים תועלת רבה יותר מיישומי הרשת, בהשוואה לאלו המוחצנים: הם חשים מוגנים בסביבה הווירטואלית, ונראה שהם מנצלים את האנונימיות ואי-הנראות ומפצים בעזרתן על מגבלותיהם הבולטות בכל הנוגע לתקשורת ויחסים בין-אישיים פנים אל פנים (Amichai-Hamburger, 2005; McKenna, Green & Gleason, 2002).
בגיל ההתבגרות מתבססת תחושת הפרטיות. מתבגרים קנאים יותר לפרטיות שלהם, אך אין זה אומר בהכרח שהם יודעים לתרגם צורך זה למעשים, כאשר מדובר בהתנהלות ברשתות חברתיות. ישנם מחקרים המצביעים על כך שמרב המשתמשים בפייסבוק אינם עושים שימוש באפשרויות להגבלת המידע המפורסם לצופים מסוימים, ובמקום זאת מאפשרים צפייה בכל המידע המפורסם עליהם לכל גולש אקראי (Gross & Acquisti, 2005). מאידך גיסא, ישנן עדויות המצביעות על מודעות עולה בקרב צעירים להגבלות באפשרויות חשיפת המידע עליהם (Hinduja & Patchin, 2008).
ניתן לומר אפוא כי רשתות חברתיות הפכו לחלק מרכזי בפעילות ילדים ונוער באינטרנט, אפשרות נוספת לבחינה עצמית, כחלק מתהליך התבגרותם. בשנים האחרונות, הרשת החברתית הפופולרית ביותר היא הפייסבוק, אשר שמישה עד מאוד בקרב כלל האוכלוסייה, והצעירים שבה בפרט.
הרשת החברתית פייסבוק
בשנת 2004 עלתה פייסבוק (www.facebook.com) לרשת ועד מהרה הפכה להיות פופולרית. פייסבוק היא רשת חברתית ללא תשלום, המאפשרת יצירת קשר עם כל מי שרשום בה. חברות ברשת זו מחייבת פתיחת כרטיס, אשר באמצעותו ניתן לאתר אחרים בעלי מכנה משותף כלשהו (כמו חברים משותפים והשתייכות לאותו מוסד לימודי). האתר מעוצב באופן נוח ונגיש לשיתוף מידע, כך שככל שבעל כרטיס ימסור על עצמו פרטים רבים יותר (שם מלא, מקום מגורים, שם בית הספר, תאריך לידה, השתייכות לתנועת נוער, תחומי עניין וכדומה), כך יקל על אחרים לאתרו ולחבור אליו. נוסף על כך, מקובל לפרסם תמונות על מנת להקל על הזיהוי. במאי 2011 נמנו (בישראל 3,720,347 חברים בפייסבוק, 602,589 מהם בני 13–18. על פי החוק האמריקני, האתר מחויב להגנה על קטינים, כך שהתקנון אוסר על פתיחת כרטיס מתחת לגיל 13. האתר מתחייב כי ימחק כל מידע שיימצא על ילדים מתחת לגיל זה. עם זאת, המציאות מראה כי ילדים מתחת לגיל 13 פותחים כרטיס בפייסבוק, תוך זיוף גילם (בוניאל-נסים, 2010).
פייסבוק היא רשת חברתית, וככזו היא מקום מפגש חברתי המאפשר שמירה על קשר, תיאום מפגשים, התעדכנות, שיח וכדומה. למעשה, ברשת החברתית לכל אחד יש מקום שווה וכן אפשרות שווה להיות במוקד העניינים ולתפוס את תשומת הלב ומושכות ההנהגה. ילדים ונוער משתמשים באתר זה על מנת "להישאר בעניינים" ולהמשיך את התערותם החברתית בקרב קבוצת השווים. הדבר מאפיין גם ילדים אשר אינם נמצאים במרכז החברה במרחב הפיזי שלהם, אך ברשת החברתית חשים שווים (בוניאל-נסים, 2010;Muise, Christofides & Desmarais, 2009).
מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תפיסת הרשת החברתית פייסבוק בקרב ילדים צעירים, אשר על פי כללי האתר אינם רשאים לעשות בו שימוש, אך על אף האיסור, הם מחזיקים כרטיס פעיל.
