תוכן
300 אלף שקל! זהו סכום הפיצוי שיוכל תובע בתביעת לשון הרע לקבל מן הנתבע וזאת מבלי להוכיח את הנזק שנגרם לו. כך יהיה אם תתקבל ההצעה לתיקון סכום הפיצוי הסטטוטורי בתביעות לשון הרע. פרסום לשון הרע ברשת – אלימות שיכולה לעלות לך ביוקר!
נפגעי לשון הרע בישראל, יכולים לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק, עד לסכום של 70,000 ₪. אם הנפגע הוכיח כוונה לפגוע, יוכל בית המשפט לפסוק לו פיצוי כפול מסכום זה. כך קובע חוק איסור לשון הרע. בימים אלו, מונחת על שולחן המחוקק, הצעת חוק המבקשת להגדיל את סכום הפיצוי הסטטוטורי ל- 300,000 ₪ ובהתאמה, סכום הפיצוי במקרה של כוונת המפרסם לפגוע, יהיה עד 600,000 ₪.
הפיצוי הסטטוטורי אינו ייחודי רק לתביעות לשון הרע, אך היות שסכומי הפיצוי בחוקים אחרים, אינם עולים על 100,000 ₪, הפיצוי שבהצעת החוק, העומד כאמור על, 300,000 ₪, הוא פיצוי חסר תקדים. האם קיים צורך אמיתי בסכום פיצוי אסטרונומי כל כך? מחד, יש בסכום פיצוי כזה, כדי להרתיע מפרסום לשון הרע ומאידך, יש הסבורים כי העלאת סכום הפיצוי בצורה דרסטית כל כך, תגרום להרתעת יתר.
פיצוי כספי גבוה- ימנע לשון הרע?!
התומכים בהעלאת סכום הפיצוי בתביעות לשון הרע, סבורים כי יש בסכום פיצוי גבוה, כדי להגשים טוב יותר את מטרת חוק איסור לשון הרע. כמו כן, פיצוי גבוה יעשה צדק עם התובעים ויהפוך את התקשורת לטובה יותר:
1. החוק אינו מגשים את מטרתו: לשיטת התומכים בתיקון לחוק, מספר התביעות המוגשות כיום בגין לשון הרע, מעיד כי החוק, במתכונתו הנוכחית, אינו מגשים את מטרתו, קרי, לשמור על הזכות לכבוד ולשם טוב. חופש הביטוי מקבל את כל הבמה והזכות לשם טוב נדחקת הצידה.
2. פיצוי מתאים לתובעים: בעידן האינטרנט שבו היקפי החשיפה הם עצומים, כל פרסום פוגעני, גורם לנזקים אדירים למושא הפרסום ולפיכך, יש לאפשר לבתי המשפט, לפסוק לנפגעים, סכומי פיצוי, אשר ישקפו את היקף הנזק. סכום הפיצוי הסטטוטורי כיום, אינו מאפשר עשיית צדק עם נפגעי לשון הרע
3. תקשורת מקצועית יותר: הגדלת סכום הפיצוי תרתיע מפרסום לשון הרע וכך תזכה החברה שלנו בתקשורת מקצועית יותר ואיכותית יותר.
פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי
מתנגדי העלאת סכום הפיצוי, טוענים כי חוק איסור לשון הרע, מאזן נכונה בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב. הנפגעים מפרסומי לשון הרע, מגישים תביעות ומקבלים פיצוי ועל כן, אין צורך בהגדלת הסכום. ניזוק אשר מוכיח את היקף נזקיו, מקבל פיצוי המשקף את הנזקים ואלו ניזוק אשר אינו יכול להוכיח את נזקיו, אין הצדקה להעניק לו פיצוי גבוה יותר מאשר הקבוע בחוק כיום.
מציעי התיקון מבקשים להגביר את ההרתעה מפני פרסומי לשון הרע, אך יש לקחת בחשבון כי הגדלת סכום הפיצוי באופן קיצוני כל כך, תוביל להרתעת יתר. עיתונאים ואנשי תקשורת, לא יוכלו לבצע את עבודתם מחשש לתביעות והמשמעות היא כי קיומנו כחברה דמוקרטית יהיה בסכנה.
הגדלת הפיצוי בתביעות לשון הרע – מסקנה
אין מחלוקת על כך כי הגדלת סכום הפיצוי בתביעות לשון הרע, תרתיע באופן משמעותי יותר את המפרסמים, על סוגיהם. האם מדובר בהרתעה חיובית ויעילה, או שמא בהרתעה מוגזמת? לטעמי, אין בהגדלת סכום הפיצוי, אלא להטיב עם נפגעי לשון הרע, שכן להערכתי, בתי המשפט, יעשו שימוש מתון בסמכות זו ויעניקו פיצויים בסכומים גבוהים, רק במקרים חמורים של הפרת חוק איסור לשון הרע. כאשר מדובר על פגיעה שאינה קשה, יפסקו בתי המשפט, לתובעים, סכומי פיצוי נמוכים, ללא כל קשר לרף המקסימאלי שבחוק.
הפיצוי הסטטורי שבחוק איסור לשון הרע, עומד כיום על 70,000 ₪. הגדלתו ל300,000 ₪ ללא ספק תרתיע מפני פרסום לשון הרע. יש הסבורים כי מדובר בהרתעה נחוצה ואחרים סבורים כי משובר בהרתעת יתר, אשר תפגע באופן ניכר בחופש הביטוי. מה אתם חושבים?
