מערך שיעור
רגשות המפריעים ללמידה
אדל פייבר ואליין מייזליש

הצעה להתמודדות עם תופעות אלימות בין תלמידים בהפסקות.

רקע

מקרה שקרה:
בהפסקה יצא המורה למלאכה בחטיבת הביניים לחצר וראה שני תלמידים מתקוטטים בגלל חבילת חטיפים. הם בעטו זה בזה והכו בחוזקה באגרופים. המורה דרש שיפסיקו מיד, הסתייג מאוד מההתנהגות שלהם, נזף בהם וגם איים עליהם. התלמידים היו מכיתה ט' – גדולים ושריריים, ולמורה היה ברור שלא יוכל להפריד ביניהם בכוח.
1. מה עושים במקרה כזה?
2. איך אתם הייתם מגיבים?

 

מטרות

על-פי הספר איך לדבר כך שהילדים ילמדו, יש קשר ישיר בין מה שהילדים מרגישים לבין התנהגותם. כשהרגשתם של הילדים טובה, גם התנהגותם תהיה טובה. אם כך, איך נעזור להם להרגיש טוב? – בכך שנקבל אותם ונבין את רגשותיהם!
מטרתנו כמורים גדולה יותר מהעברת עובדות ומידע בלבד. אם ברצוננו שהתלמידים שלנו יהיו יצורי אנוש שאכפת להם – אז עלינו להגיב לצורכיהם באהבה. אם כבודם של הילדים יקר לנו – עלינו לעצב שיטות המכירות בכבודם. אם ברצוננו לשלוח אל העולם צעירים המכבדים את עצמם ומכבדים אחרים – עלינו להתחיל בכך שנכבד אותם. ואיננו יכולים לעשות זאת אלא אם נתייחס בכבוד אל מה שהם מרגישים. על-פי גישה זאת ילדים זקוקים לאישור לרגשותיהם בבית ובבית-הספר.

הנחיות

1. במקום להכחיש רגשות:
"איך אתם מתנהגים? לא ברור לי איך אפשר להתנהג בצורה כל כך ילדותית!"
לזהות את רגשותיהם של הילדים:
"וואו, אתם נורא כועסים זה על זה!"

2. במקום ביקורת ועצות:
התלמיד: "אני שונא אותו!"
המורה: "שנאה לא תוביל אותך לשום מקום!"
הכר ברגשות במילה או בצליל:
התלמיד: "אני שונא אותו!"
המורה: "אני שומעת"
(תגובה כזאת מעודדת את הילדים להירגע ולספר עוד)

3. במקום סיבות והסברים
"מה אתם עושים?  זה בסך הכל חטיף!!  וחוץ מזה, אתם חברים טובים.  על זה אתם רבים?"
העניקו בדמיון את אשר אינכם יכולים להעניק במציאות:
 "זה יהיה נהדר אם כל אחד מכם היה יכול לקבל שקית ענקית של חטיפים."

4. הכר ברגשות אפילו כשאתה לא מקבל התנהגות לא רצויה
מורה:  "אני רואה עד כמה אתם כועסים אחד על השני.  אסור להתקוטט בבית הספר.  אתם יכולים לדבר על זה ולפתור את העניין בלי ידיים."

ואם הם בכל זאת ממשיכים להתקוטט?
5. נקט פעולה!
הפרד ביניהם בכל דרך אפשרית. בזמן המתאים לאחר המקרה, מומלץ להשתמש בגישת פתרון הבעיות, אותה ניתן למצוא בעמוד 108-126 בספר "איך לדבר כך שהילדים ילמדו".
לפרטים נוספים לגבי התקוטטויות, ניתן לקרוא בספר "אחים ללא יריבות" בעמוד 116-141.

השאלה המרכזית פה היא, האם התנהגות זו נדירה או האם זהו תלמיד המשתמש באלימות פיזית לעיתים קרובות? המורה, המכיר את התלמיד, ידע אם מספיק לבקש מהם להיפרד ולהצהיר על ציפיותיו, או שמא דרוש נקיטת פעולה לטווח רחוק, על מנת לשנות את התנהגות התלמיד:  לקחת את התלמיד לשיחה אישית, לעודד את התלמיד לדבר יותר על רגשותיו ולעבוד יחד איתו למציאת דרכי פעולה למניעת התפתחות מצבים כאלה בעתיד.  הנקודה המרכזית היא, שככל שאנו בונים קשר המושתת על אהבה, אמון ואכפתיות, כך ניצור אווירה שיצמיח שיתוף פעולה וכבוד הדדי.

שימו לב!
כדי ליישם את המיומנויות האלו יש להכיר את כולן, להתמצא בהן וללמוד מתי וכיצד להשתמש בהן. מידע נוסף ליישום מיומנויות אלה ולמיומנויות נוספות ניתן למצוא בספרים ובסדנאות.

טיפים:


ילדים זקוקים לאישור רגשותיהם בבית ובבית-הספר במקום להתייחס בביטול לרגשותיהם, אתם יכולים:
1.לזהות את רגשותיהם של הילדים.
2.לאשר את רגשותיהם בצליל או במלה קצרה.
3. לתת להם בדמיון את מה שאינכם יכולים לתת להם במציאות.
4.לקבל את רגשותיהם תוך בלימת התנהגות פסולה.

לייף סנטר מקיימת בישראל סדנאות לרכישה ולתרגול של המיומנויות ושל דרכי הפעולה המתוארות בספר. הסדנאות מיועדות להורים ולאנשי חינוך. עד היום, עברו יותר ממיליון הורים ומורים בעולם את הסדנאות האלה.
לפרטים על הסדנאות בארץ:
לייף סנטר
03-9063153
058-405568

haymans@zahav.net.il

אדל פייבר ואליין מייזליש, איך לדבר כך שהילדים ילמדו, לייף-סנטר, 2000

לחצו להמשך קריאה
הקטן