שינה מחוץ לבית - בין הצלצולים

הבן שלי בכיתה ז'. השבוע הוא ביקש לנסוע לחברים כדי להיות במסיבת פורים. היות והחברים גרים בעיר אחרת, מרוחקת ממקום מגורנו, הוא נאלץ מרצונו לישון אצל החבר. אנחנו הסכמנו שישן ושמחנו. חשבנו שהתבגר כי אף פעם הוא לא ישן מחוץ לבית. בשעה 2:00 בלילה הוא התקשר וביקש שנבוא לקחת אותו. זה היה לי מאוד קשה, ניסיתי לשכנע אותו כי פחדתי בשעה כזו לנהוג למקום כזה מרוחק. בעלי דיבר איתו, ניסינו לשכנע אותו לישון ולהמתין עד הבקר אבל כלום לא עזר. הוא ברכה מאוד ואני לא יכולתי יותר ונסענו לקחת אותו {נסיעה של שעה עד שם} האם נהגתי נכון? או שהיינו צריכים לתת לו להתמודד ולהישאר שם? והאם לתת לו שוב לנסות כשירצה? ומה לעשות כשיצטרך לצאת לטיול שנתי?

לאימא שבנה לא רצה לישון אצל חבר,
השאלה שלך מתייחסת לאירוע שהתרחש והסתיים, כך שההתייחסות שלי תהיה בבחינת חכמה שלאחר מעשה. בכל אופן, אין ספק שהוא היה כה לחוץ בעת שהתקשר אליכם, עד שלא הייתה לכם ברירה זולת התגייסות ונסיעה ארוכה באמצע הלילה להשיבו הביתה. דווקא משברים ותקלות מספקים לנו הזדמנות מצוינת לשיחה פתוחה וכנה על נושאים שלרוב אנו חוששים להעלות. תוכלו לברר האם הוא סבר שיוכל לישון שם, ורק כשהשעה התאחרה הוא התחרט. ואולי כלל לא חשב על כך. ואולי אתם לא עוררתם את הנושא מלכתחילה בתקווה כמוסה שהבעיה שאינכם מעלים לדיון תיפתר סופסוף. תוכלו להבהיר לו, בעדינות, את ציפיותיכם שיתחיל להתנהג יותר בעצמאות.

בהצלחה.
ד"ר אליעזר יריב
פסיכולוג חינוכי בכיר
לפרטים נוספים ראו באתר שלי eliezeryariv.co.il

באותו נושא