מאמר
5 סימנים לכך שהילד שלך מתמודד עם קושי חברתי
מרכז 'אמירים' – המרכז הרב תחומי לאבחון, לטיפול וללמידה.

קשיים חברתיים של ילדים הם גם קושי גדול עבור ההורה. כולנו רוצים שהילדים שלנו יהיו מאושרים, שיהיה להם כיף ללכת לבית ספר ושיהיו להם המון חברים, וכשקורה ההיפך מזה, ואנחנו רואים את הילד שלנו כואב ופגוע, אנחנו כואבים את הכאב שלו, ובמקרים רבים גם מרגישים ממש חסרי אונים. המאמר הזה נכתב בעקבות פניות של הורים בסיטואציה המתוארת, שכל כך רוצים לעזור לילד אבל לא יודעים איך.
חלק חשוב ובלתי נפרד מלסייע לילד, הוא לזהות קודם שיש לו קשיים. ילדים עם בעיות חברתיות עשויים לחוש בודדים מאוד, להיות סגורים, לא לשתף במה שעובר עליהם או אפילו להציג הצגה חיובית, ו"לשחק אותה" כאילו הכל כרגיל. אז איך בכל זאת אפשר לדעת שמשהו עובר על הילד שלך ושהוא זקוק לעזרה?

תוכן

כמה סימנים שצריכים לעורר חשד לקיומם של קשיים להשתלב חברתית

בהרבה מקרים קשיים חברתיים הם נגררים ואינם מופיעים ככה פתאום, ללא הכנה מוקדמת. זה אומר, שילדים רבים כבר בגילאים מוקדמים, עם הכניסה למסגרת חינוך פורמלית, כמו גן טרום חובה, מתחילים להתקשות למצוא את מקומם. בין אם הגננת מדווחת שהם לא משחקים עם אחרים ובין אם ילדים אחרים לא רוצים לשחק איתם בטענה שהם דוחפים ומציקים להם – כאשר למצב כזה אין התייחסות הולמת, הוא בדרך כלל לא משתפר עם העלייה בגיל והמעבר למסגרות חינוכיות בוגרות יותר, ואף מחמיר, ויכול לכלול חוויות לא פשוטות כמו חרם חברתי, בריונות חברתית וכן הלאה. ככל שעובר הזמן והעניין אינו מטופל, אותו ילד צובר פער בידע ובמיומנויות החברתיות ביחס לבני גילו, פער שגדל והולך עם הגיל, מה שמקשה עוד יותר על יצירת קשרים חברתיים. זה אומר, שצריך להיות עם יד על הדופק ולגלות רגישות. אם הילד לא מתמודד חברתית במסגרות החדשות שאליהן הוא נכנס, בעיקר מבחינה האינטראקציות החברתיות שלו עם אחרים – סימן שיש בעיה.
ישנן התנהגויות שהן משותפות לרבים מהילדים המתמודדים עם קשיים חברתיים. נטיה להתבודד ולהסתגר והימנעות ממפגשים חברתיים – הן מההתנהגויות הנפוצות והבולטות ביותר. אם הילד מסרב לצאת מהבית מעבר לשעות בית הספר, לא רוצה ללכת לחוגים, לצאת לטיול השנתי או להזמין הביתה חברים, ואם הוא מעדיף על פני כל אלה באופן עקבי וקבוע לראות טלוויזיה או להסתגר בחדר מול המחשב – יכול מאוד להיות שקשה לו להשתלב מבחינה חברתית. עוד התנהגות נפוצה אצל ילדים עם קשיים חברתיים היא דיווח לא עקבי לגבי חברויות – יום אחד הילד מדווח שכולם חברים שלו ולמחרת אין לו עם מי לשחק, יום אחד כולם אוהבים אותו ולמחרת כולם שונאים אותו, אולי הוא מדווח על חברים אחרים מדי יום או על ריבים חוזרים ונשנים עם חברים – כל אלה אופייניים מאוד לילדים עם קושי חברתי.
במרכז אמירים יוצא לנו לפגוש לא מעט ילדים עם קשיי השתלבות חברתיים שהתגובה שלהם למצבים חברתיים איננה מותאמת, שמפגינים רגישות יתר מצד אחד (מרבים להיעלב ולהיפגע מאחרים גם ללא סיבה אובייקטיבית), אך קושי להביע רגשות ולדבר עליהם מצד שני, או ילדים שההתנהגות שלהם בהקשר חברתי היא מתנגדת ולא הרמונית, כמו ילדים שמורדים, שמתקשים לקבל משמעת וגבולות, שלא מביעים התחשבות באחרים, שמפגינים שתלטנות או אפילו תוקפנות ורגזנות כלפי אחרים. ההתנהגות המתנגדת הזו מכסה פעמים רבות על תחושה של חוסר ביטחון ופגיעות בהיבט החברתי.
חלק מהילדים שמוגדרים כבעלי קשיים חברתיים הם ילדים שאובחנו עם הפרעות תקשורת או בעיות התפתחות, שלא יודעים כיצד לפרש כהלכה סיטואציות חברתיות, שקשה להם להחזיק שיחה וליצור קשר עין. אם ילדכם מתמודד עם אחת מהבעיות הללו הוא בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות חברתיות וכדאי להיות קשובים ולגלות תשומת לב לנושא.
ילדים עם קשיים חברתיים עשויים להיות תלויים מאוד בהורים, באופן שאינו תואם גיל, ולגלות חוסר עצמאות, בפרט במצבים חברתיים, אך גם בחיי היומיום בסיטואציות שאינן בהכרח חברתיות. עבור ילדים כאלה, התא המשפחתי הוא פעמים רבות מקום מפלט, כי שם הם מרגישים שהם כן מצליחים להשתייך, ולכן הם יחפשו בכל דרך להישאר קרוב להורים ובכך לפצות על התחושות הקשות עימן הם מתמודדים "בחוץ".

ביבליוגרפיה

באדיבות מרכז 'אמירים' – המרכז הרב תחומי לאבחון, לטיפול וללמידה.

לחצו להמשך קריאה
הקטן