מטרות

1. לעבור מתפיסת עולם אתנוצנטרית לתפיסת עולם רב-תרבותית.
2. לפתח מודעות לחשיבות של החינוך לרב-תרבותיות.

הנחיות

רקע

אודיסיאוס יצא למסע הרפתקאות ארוך ורב שנים. במהלך מסע זה פגש שוב ושוב בתרבויות זרות, ואת רובן צייר בדמות "ממלכת הרשע". בדמותו של אודיסיאוס גלומה הדילמה המורכבת שמפגש בין-תרבותי מניב: הקונפליקט בין האתנוצנטריות, שכל תרבות זרה נראית לה מסוכנת ומאיימת ולכן בת-השמדה, לבין כוח המשיכה האדיר האצור בהיפתחות אל האחר, אל הזר, אל השונה.

נראה, שכשם שמלחיו של אודיסיאוס אטמו את אוזניהם בשעווה בעת שהשיטו את ספינתם בסמוך לארץ הסירנות, חרדים מפני היחשפות לשירתן, כך גם רבים היום מתגוננים מפני המפגש הבין-תרבותי בשיטות שונות ומגוונות: דעות קדומות, מנגנוני הכחשה, דה-הומניזציה, התנשאות, עד כדי אלימות.

הפעילות

לפניכם שלוש הפעלות שנועדו להיות לעזר להבנת המודל.

הפעלה 1:
מודל וורצל: שלבים מאוירים

מטרות:

1. למידת מודל וורצל, הבנתו והפנמתו.

2. יצירת הקשרים בין המודל לתכנים מוכרים ורלוונטיים ללומדים.

רציונל:

התאמה של איורים לשלבים במודל וורצל מחייבת לנמק את הבחירה ולהצדיקה, דהיינו, להפוך את הלימוד הפסיבי ללימוד אקטיבי.

על אף שכל איור (מתוך החמישה) מכוון לשלב מסוים (איור 1 = שלב ז; איור 2 = שלב א; איור 3 = שלב ג; איור 4 = שלב ה; איור 5 = שלב ב), ייתכנו תשובות שונות ומגוונות. כל עוד ההתאמה מנומקת ומוסברת בצורה המצביעה על הבנת המודל, התרגיל השיג את מטרתו.

האיורים והשאלות בהפעלה מבוססים בחלקם על אגדות ילדים, על סיפורי מיתולוגיה יוונית ואף רומזים לפרק באמנות מודרנית. השימוש בחוליה מקשרת מתחום עולמו של הלומד נועד לקרב את החומר הזר ולרכך את הגורם המאיים בחומר הלמידה חדש.

שלבי ההפעלה

1. לפניכם חמישה איורים. כל איור מתאר שלב במודל וורצל.

2. התאימו כל איור לשלב שהוא מתאר במודל וורצל. נמקו.

3. בסיפור שלגייה, המתואר באיור 2, מופיע המוטיב המיתולוגי עתיק היומין על אודות נרקיס שאהב את עצמו עד מוות,

ואהבתו העצמית הכחידה אותו. נתחו את הקשר בין הסיפור המיתולוגי על נרקיס לבין מודל וורצל.

הפעלה 2:
מודל וורצל ופסיכולוגיה התפתחותית 

מטרה

פיתוח הסתכלות על המודל בהקשר רחב

רציונל

ניתן לראות בשלבים של מודל וורצל הקבלה לשלבי התפתחות מושג ה"עצמי" ותחושת הזהות של הפרט מינקות ועד להתבגרות. בתרגיל זה צריך לנסות ולהתאים בין שלבי ההתפתחות הפסיכולוגית של הפרט לבין שלבים במודל.

הפעילות נועדה להבטיח לימוד אקטיבי של המודל תוך בניית הקשרים בין-תחומיים ולהציג אותו בהקשר רחב, שאינו מוגבל לתחום זה או אחר.

שלבי ההפעלה

המושג עצמי ותחושת הזהות של האדם מתפתחים ונבנים במשך כל חייו.

1. לפניכם חמישה היגדים מתוך תיאוריות שונות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית.

2. קשרו כל היגד לשלב שיכול להתאים לו במודל וורצל.

היגדים

היגד א':

תהליך ההכרה בזולת ובניית תקשורת עמו מתבסס על התחשבות בנקודת מבטו של האחר ועל היכולת לפרש את מחשבותיו ואת הרגשותיו. תהליך זה כולל שני שלבים: הסתגלות והתאזנות.

הסתגלות: תהליך של שינוי דרך החשיבה או ההתנהגות, כדי לתפקד במצב נתון ביתר יעילות.

התאזנות: תהליך ויסות עצמי המביא להסתגלויות יעילות.

התערערותו של המבנה המנטאלי המאוזן יוצרת את התנאים הקוגניטיביים הדרושים להטמעת מידע חדש, כלומר – להתחלה חדשה של תהליכי הסתגלות והתאזנות.

היגד ב':

גיל ההתבגרות מאופיין ברמת מודעות עצמית גבוהה. הבנת העצמי והבנת הזולת קשורות זו בזו: ככל שהיכולת להתבוננות פנימית גדלה, כך המודעות העצמית לטיבם של אחרים גדלה.

בני העשרה מודעים למניעים הפנימיים שלהם ומסיקים שגם אחרים פועלים על-פי מניעים פנימיים. הכרתם בעצמיותם המורכבת מלווה בהכרה במורכבות האישיות של בני אדם אחרים.

היגד ג':

בגיל הרך הילדים מתחילים להכיר בקיומם כישות נפרדת. בתקופה זאת הם מפתחים רמה מסוימת של אמפתיה (היכולת לחוש את רגשותיו של האחר ולהבינם) ושל אלטרואיזם (דאגה לאחר שאינה נובעת ממניעים אנוכיים). המודעות העצמית המתפתחת בתקופה זאת, מלווה בהבנה את עצמיותם של אחרים. זאת, למרות הקושי להעריך בגיל זה את התפיסות, את הידע, את הרגשות ואת המשאלות של אחרים.

היגד ד':

בילדות המאוחרת יכולתם של הילדים להבין את עצמיותו של הזולת הולכת ומשתפרת, והם מתחילים לפתח מודעות לכך שלכל בני האדם יש מחשבות ורגשות פנימיים ואישיים, ולעתים הם נעלמים מעיני אחרים וגם מעיני עצמם. כלומר, בגיל זה המודעות מתפתחת גם לאפשרות של חוסר מודעות.

היגד ה':

בגיל הינקות הילדים הם בדרך כלל אגוצנטריים. הם אינם מסוגלים להבין שתמונת עולמם – זווית הראייה שלהם, מחשבותיהם, ועמדותיהם – שונה מתמונת העולם של אחרים. בגיל זה ההבנה חסרה שלבני אדם שונים יש נקודות מבט שונות.

הפעלה 3:
איך זה להיות עץ?

מטרה

הצגת המודל בעזרת יצירה ספרותית

רציונל

דו-שיח בין האדם לעץ שמתנהל ביוזמת האדם, גורם לו לשינוי קיצוני בעמדתו כלפי העץ. מעמדה מתנשאת וביטחון מלא ביתרונו כיצור נייד הוא מפתח הכרה, כבוד ואהבה לעוצמתו של העץ ה"תקוע", לאינטראקציה שלו עם הסביבה ולחייו הפנימיים.

הצגת המודל בעזרת שירה של דתיה בן-דור, איך זה להיות עץ?*, עשויה להעמיק את ההבנה של שלבי המודל, לצבוע את השלבים התיאורטיים ולהעניק להם חיות בעזרת חוויה המדברת אל הלב.

שלבי ההפעלה

1. קראו את השיר של דתיה בן-דור: איך זה להיות עץ?.

2. חלקו את השיר לשלבים בתהליך המתרחש בו, והתאימו כל שלב לשלב המתאים במודל וורצל.

מכון מופ"ת הוא בית-ספר למחקר ולפיתוח של תכניות להכשרת עובדי הוראה במכללות.

טלפון לקבלת מידע וייעוץ: 6901441-03.

https://www.mofet.macam.ac.il/

*  דתיה בן-דור (תש"מ). שירים שובבים, עמ' 72.