מטרת הפעילות היא לעסוק במילה איום. מה היא אומרת ואיך היא משפיעה.
א. חינוך חברתי – שיפור האקלים בכיתה בכל הנוגע לאיומים
ב. חינוך לשוני – הרחבת אוצר מלים
– מציאת הקשר בין מבנה (שורש) למשמעות
– כתיבה של הגדרה מילונית
– כתיבה אישית של רשמים בעקבות אירוע
שימו לב לכל שלב בהפעלה מבחינת החינוך החברתי ומבחינת החינוך הלשוני.
הפעילות פותחת בבירור המשמעות של המושג אִיּוּם. בהמשך – התלמידים יחפשו את הקשר בין מילים מן המשפחה של השורש א-י-מ, ויכתבו משפטים למילים אלה.
בסוף הפעילות יבררו התלמידים לעצמם נקודות לבירור אישי. נקודות אלה עוסקות בנקודת המבט האישית של התלמידים ביחס לאיום, כגון: האם הם חוו איומים, וכיצד, לדעתם, ניתן להתמודד עם הבעיה.
א. חלקו לתלמידים את הדף לתלמידים.
ב. משך הזמן למילוי הדפים ודיון בכיתה: 45 דקות.
ג. דיון בכיתה בעקבות מילוי הדפים:
1. בקשו מהתלמידים לשתף את הכיתה בדברים שכתבו (האם איימו עליכם? איך איימו עליכם? כיצד הרגשתם?).
2. התייחסו למידע שעלה מן הדברים שנאמרו/נכתבו:
א. האם יש תופעה חוזרת של איומים אצל תלמידים רבים?
ב. האם עלו מקרים שמחייבים לשתף גורם נוסף: מורים, יועצים, מנהלים, הורים?
ג. מה דעתכם: האם אִיוּם הוא באמת אָיוֹם?
ד. האם אִיוּמִים הם צורת תקשורת רצויה? מדוע?
ה. כיצד ניתן למנוע את תופעת האיומים?
ו. רמת הדיון המתקיים בכיתה ואופיו – במהלך הדיון התייחסו גם לפרטים הבאים:
(על פי: להבין עניין, ספר הבנה והבעה לחטה"ב, מטח , עמודים 166-1672004)
קראו גם הרחבה בהישגים הנדרשים בחינוך הלשוני.
נקודות לבירור אישי, דיון במליאה
הישג נדרש 1: האזנה ודיבור למטרות שונות
מתן תשובות ענייניות לשאלות על חומר נלמד, תוך שימוש בהסבר, בתיאור, בהדגמה ובהנמקה – על-פי דרישות המטלה
במלוא מובן המילה
הישג נדרש 2: כתיבת טקסטים למטרות שונות ולנמענים שונים
כתיבת רשמים בעקבות אירוע
הישג נדרש 3: הפקת טקסטים כתובים, תקינים מבחינה לשונית והולמים מבחינה תקשורתית
שימוש באוצר מלים שהולם את הנושא, את הנמענים ואת המטרה.
הישג נדרש 8: הכרה והבנה של המערכת הלשונית – מבנים, תופעות ותהליכים
הכרת העיקרון של תצורת מלים בעברית, המתבססת על אותיות השורש, למטרות הבנת הנקרא, חיפוש במילון וכתיב נכון
דיון בכיתה הישג נדרש 1: האזנה ודיבור למטרות שונות
א. בהשתתפות בשיחה ובדיון יש:
1. הקשבה לדברי אחרים ותגובה הולמת
2. השתלבות בדיבור על-פי המוסכם
ב. הצגת רעיונות (בשיחה או בדיון) תוך התאמת תוכן הדברים וצורתם לנושא, לנמענים ולנסיבות באמצעות:
– דיבור לעניין וברמת פירוט מתאימה
– בחירת משלב מתאים
ג. מתן תשובות ענייניות לשאלות על חומר נלמד, תוך שימוש בהסבר, בתיאור, בהדגמה ובהנמקה – על פי דרישות המטלה.
