מערך שיעור
וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ (שמות לד, 22)
שירה גודמן, שלמה זיס וצוות החינוך החברתי במטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

הפעילות עוסקת בחג השבועות ובמתן תורה כאירוע מגבש לעם היהודי. הפעילות מיועדת לכיתות ד'-ו'.

מטרות

לעסוק במשמעויות חברתיות של חג השבועות:

1. חג חקלאי – ביכורים ושמיטה

2. חג לאומי – מתן תורה כאירוע מגבש לעם היהודי

הנחיות

· מתי חג השבועות חל?

  חג השבועות הוא החג היחיד, שהתורה אינה מציינת את התאריך (היום והחודש) שלו. תאריך החג נקבע במקרא על-פי  ספירת העומר, המתחילה בחג הפסח: לאחר שבעת השבועות (49 ימים) – ביום ה-50 – זהו המועד של חג השבועות.

  ספירת השבועות של העומר היא כנראה המקור לְשֵׁם החג.

· מדוע חג השבועות נקרא גם "חג הקציר" ו"חג הביכורים"? 

  במקרא המשמעות של חג השבועות היא חקלאית ולא היסטורית-לאומית, ומכאן שני שמותיו הנוספים: חג הקציר וחג  הביכורים. המשמעות ההיסטורית – מתן תורה – ניתנה לחג רק אחרי תקופת המקרא: בתקופת המשנה והתלמוד.

  כאשר קבעו את הלוח העברי, נקבע שבתאריך ו' בסיוון מציינים את מתן תורה ואת חג השבועות.

· מה הם המקורות המקראיים של שלושת שמות החג?  

  אם כן, התורה מציינת שלושה שמות של חג השבועות, כמו שכתוב:

  * "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה…" (שמות כג, 16)

  * "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים…" (שמות לד, 22)

  * "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים… בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ." (במדבר כח, 26)

 פסוקים אלה מדגישים את הקשר בין חג השבועות לבין קציר החיטים והביכורים: חג השבועות, כפי שהוא מתואר במקרא, היה חג חקלאי באופיו – קשור לעבודת האדמה בארץ-ישראל ולעונת הקציר; בתקופת בית המקדש היו עוֹלִים לָרֶגֶל לירושלים בשלושה רגלים – החגים: פסח שבועות וסוכות. בחג השבועות היו העולים לרגל מביאים את הביכורים לבית המקדש בטקס מרשים וחגיגי.

· אילו ביכורים הביאו לבית המקדש?

  בביכורים היו לא רק חִיטִים (חיטה) – "בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים…" – אלא שבעה מינים של תבואה ושל פֵּרוֹת, אשר, על-פי המקרא, ארץ-ישראל התברכה בהם: חיטה, שעורה, גפן (=ענבים), תאנה, רימון, זית ודבש (=תמרים).

חג השבועות ציין את תחילת עונת הביכורים, שנמשכה עד חג הסוכות – חג האסיף.

· מדוע חג השבועות נקרא גם "חג מתן תורה"?

  לאחר חורבן ירושלים ובית המקדש השני לא יכלו לקיים את המנהגים של העלייה לרגל והבאת הביכורים לבית המקדש. יתר על כן, הגלות, שבאה על עם ישראל בעקבות החורבן, ניתקה אותו מעבודת האדמה בארץ-ישראל. כך איבד חג השבועות את אופיו החקלאי, וקיבל תוכן חדש: חג מתן תורה. וכך, בתקופת המשנה והתלמוד, כאשר קבעו את הלוח העברי, נקבע שבחג השבועות, שחל ביום ו' בסיוון, יצוין גם זמן מתן תורה.

  האם יש קשר בין חג השבועות לבין זמן מתן תורה? – אמנם התורה אינה מציינת תאריך מסוים (יום וחודש) של חג השבועות, אך בספר שמות מסופר שבני ישראל הגיעו אל הר סיני "בחודש השלישי", הוא חודש סיוון. בחודש זה מציינים את חג השבועות. גם הקשר בין חג השבועות לבין זמן מתן תורה – מעמד הר סיני – אינו נזכר כלל במקרא, אך אווירת החג ומנהגיו מדגישים את אופיו כחג מתן תורה, והקריאה בתורה בחג השבועות כוללת את תיאור מעמד הר סיני ואת עשרת הדיברות (ספר שמות).

(על-פי: לקסיקון לתרבות ישראל, אתר מטח)

https://lexicon.cet.ac.il/wf/wfindex.aspx

לחצו להמשך קריאה
הקטן