יום המורה הלאומי מצוין בארץ ב-כ"ג כסלו. ביום זה יש לנו הזדמנות לכבד את המורים, כי הם בחרו להקדיש את זמנם להוראה. הפעילות עוסקת בתכנים חברתיים ובמסרים ערכיים, הקשורים לסובלנות, לסבלנות ולכבוד.
יום המורה הלאומי מצוין בארץ ב-כ"ג כסלו. ביום זה יש לנו הזדמנות לכבד את המורים, כי הם בחרו להקדיש את זמנם להוראה.
הפעילות עוסקת בתכנים חברתיים ובמסרים ערכיים, הקשורים לסובלנות, לסבלנות ולכבוד.
בינואר 2007 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק. מטרת החוק המוצע: לקבוע מסגרת כללית של זכויות המורים, באמצעות עיגון מעמד המורים בישראל. בעיגון המעמד יהיו: שמירה על כבודם כבני אדם וכמורים, שמירת ייחודו של מקצוע ההוראה, שיפור תדמית המורים ושיפור תדמית מקצוע ההוראה.
א. חינוך חברתי – עיסוק בערכים: סובלנות, סבלנות וכבוד
ב. מעגל השנה – יום המורה הלאומי מצוין בארץ בתאריך כ"ג כסלו.
1. לפניכם תמונה של יַאנוּשׁ קוֹרְצַ'אק. הציגו אותה לתלמידים.
2. ספרו לתלמידים מיהו יַאנוּשׁ קוֹרְצַ'אק לפי קטע המידע שלפניכם.
באדיבות © ארכיון יד ושם
מידע: יאנוש קורצ'אק
יאנוש קורצ'אק נולד בשנת 1878, ונספה בשואה בשנת 1942. שמו המקורי היה דוקטור הֶנְרִיק גוֹלְדְשְׁמִיט. הוא נולד בעיר ורשה, בירת פולין, למשפחה אמידה. בעודו נער ירדה המשפחה מנכסיה, והוא נאלץ לסייע בפרנסתה על ידי מתן שיעורים פרטיים.
בשל רצונו לעזור לבני אדם, פנה קורצ'אק ללימודי הרפואה, והתנדב לפעילות חינוכית. בסיימו את לימודיו החל לעבוד בבית-חולים יהודי לילדים. בשנת 1911 קיבל על עצמו את ניהול בית היתומים היהודי בוורשה, ומאז התמסר כולו לעשייה החינוכית.
הוא פיתח גישה חינוכית מיוחדת, המושתתת על כבוד לילד ומעניקה לו חופש ביטוי ושלטון עצמי. בבית היתומים הילדים היו שותפים לניהול, לקביעת החוקה ולאכיפתה על הכלל. החלטות נתקבלו בפרלמנט הילדים, וחילוקי דעות לובנו בבית המשפט שהם הקימו.
קורצ'אק הציג את משנתו החינוכית בהרצאות, במאמרים ובספרים, שכתב לילדים ולמבוגרים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה השקיע קורצ'ק מאמצים רבים להקל על סבלם של היתומים, שמספרם הלך וגדל. בית היתומים עבר אל הגטו היהודי, וכשבאו לקחת את היתומים אל מחנה המוות בטרבלינקה, סירב להיפרד מהם ולהציל את עצמו. יד ביד צעד עם חניכיו האהובים אל מותו.
על שמו נקרא פרס יוקרתי בינלאומי לספרות ילדים.
לפי אתר האינטרנט של מטח – כנפיים – לקרוא ולעוף עם הדמיון
פעילות בכיתה
א. שאלו:
1. מדוע, לדעתכם, החליטו לציין את יום המורים על שמו של יאנוש קורצ'אק?
2. מה דעתכם על דמותו כמורה? איזה מורה הוא היה בעיניכם?
3. האם המורה יאנוש קורצ'ק דומה למורים, שאתם מכירים היום? אם כן, במה?
4. מה הם ההבדלים בינו לבין המורים שאתם מכירים?
הדגישו: היחסים של יאנוש קורצ'ק עם תלמידיו היו מושתתים על כבוד הדדי: הוא דאג לזכויות ולצרכים שלהם, והם
כיבדו אותו כמורה וכמחנך.
5. התלמידים יכתבו בדף לתלמידים על מקרה שראו או שמעו, שתלמיד או תלמידה לא כיבדו מורה או להפך: מקרה של מורים, שלא כיבדו תלמידים.
ב. כתיבת חוקים של כבוד למורים ולתלמידים
1. חלקו את הכיתה לקבוצות: בכל קבוצה יחליטו התלמידים מי ייצג את אוכלוסיית המורים, ומי ייצג את אוכלוסיית
התלמידים, אפשר לבצע הגרלה לקביעת התפקיד של כל תלמיד ותלמידה.
2. התלמידים ינסחו 4 חוקים, שיבטיחו הגנה על כבוד האוכלוסייה שהם מייצגים: 2 חוקים למורים, ו-2 חוקים לתלמידים.
3. התלמידים יציגו את החוקים שכתבו.
תוכלו לגזור אותם מדפי העבודה ולתלות על הלוח באמצעות נייר דבק שקוף.
ג. בחירת החוקים
1. קיימו הצבעה: התלמידים יבחרו 10 חוקים – 5 חוקים של כבוד של התלמידים למורים ו-5 חוקים של כבוד של המורים
לתלמידים.
2. את החוקים שייבחרו, הדביקו על בריסטול גדול ותלו בכיתה.
3. אפשר לבקש מכל תלמידי הכיתה ומכל המורים, המלמדים בכיתה, לחתום על הבריסטול.
4. התלמידים יחזרו אל המקרה שכתבו, ויחשבו האם החוקים החדשים שניסחו, היו יכולים לסייע.
ד. כתיבת מכתב תודה בבית – התלמידים ינסחו מכתב תודה למורה משמעותי/ת בחייהם. אפשר לנסח את המכתב יחד
עם ההורים. אפשרו לתלמידים לנסח מכתב לאחד המורים מכלל המורים, שלימדו אותם, גם אם אינם מלמדים אותם
בשנה זאת.
חשוב לספר לתלמידים על בית היתומים שהקים, ועל דרך הניהול של בית היתומים. קורצ'אק הבחין כי החברה מתחלקת לשני חלקים – מבוגרים וילדים, והאחרונים הם תמיד הצד החלש. קורצ'אק שאף לשנות זאת, ולבסס את בית היתומים שלו על הבנה הדדית בין המבוגרים לילדים וכן על כבוד ועל הערכה לילדים.
שנים רבות לפני שהתקבלה אמנת זכויות הילד של האו"ם (1989), חיבר קורצ'אק אמנה, המפרטת את זכויות היסוד שיש לכל ילד וילדה בעולם. הוא כלל בה את הזכויות האלה:
הזכות לאהבה, לכבוד ולתנאים הטובים ביותר לגדול ולהתפתח; הזכות לחיות את ההווה (ולא לחיות כדי לממש ציפיות של אחרים), להיות נאמן לעצמך, לעשות שגיאות, להיכשל, לקבל יחס רציני, לזכות להערכה, לשאוף, לבקש ולשאול.
