משחק
כדאי לפרגן
עדי סימון בר, שלמה זיס, מטח ייעוץ: חלי ברק שטיין בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

המשחק מעודד את התלמידים לפרגן לחבריהם, להגיד להם "מילה טובה", כדי לגרום להם להרגיש טוב יותר, להתקרב אליהם ולשפר את האווירה בקבוצה. כמו כן, המשחק מעודד את התלמידים לפרגן לעצמם ולהביע הערכה כלפי עצמם בקבוצה.

מטרות

1. לעודד את התלמידים לפרגן לחבריהם.
2. לעודד את התלמידים לפרגן לעצמם ולהביע הערכה כלפי עצמם בקבוצה.

הנחיות

רקע

מהו פרגון?
פרגון הוא הערכה חיובית, אהבה, קבלה. לפרגן למישהו זה להעריך אותו, לראות את הטוב שיש בו, ולומר לו במילים או במעשים, שאנחנו שמחים בשבילו על הטוב שיש לו. בפרגון יש רצון טוב, משאלה שיהיה לאחרים טוב, שיצליחו, שייהנו מעצמם, שיעשו טוב לעצמם. הפרגון מעודד, מאמין באדם וביכולת שלו להצליח ולהיות מרוצה.

פרגון שונה ממחמאה או מהערכה, שגם בהן יש זיהוי של משהו טוב אצל הזולת, כישרון, התנהגות ראויה להערכה והתפעלות, אך אין בהן משאלה אקטיבית שיהיה טוב.

פרגון הוא יחס הפוך לקנאה ולקטנוניות. אמנם גם בהן אנו רואים את הטוב של אחרים, אבל אין לנו רצון שיהיה להם טוב. להפך – הקנאה והקטנוניות עלולות לגרום לנו לקלקל לאחרים את הטוב שיש להם.

דוגמאות למשפטי פרגון:
• "אני יודעת שאת נהדרת בריקוד! כיף לי לראות אותך רוקדת!"
• "את מעולה במתמטיקה, ואני מפרגנת לך שתמיד יש לך ציונים מצוינים!"
(זה שונה ממחמאה: "את מעולה במתמטיקה" או "את נהדרת בריקוד".)

לכל אדם, ולילדים במיוחד, יש צורך בפרגון. יש 2 סוגי פרגון: פרגון עצמי ופרגון מאחרים. אדם שמעריך את עצמו – מרגיש מצליח, מוכשר, חופשי ועצמאי. אנשים מצפים לפרגון מאחרים על פעילויותיהם ועל הישגיהם, ומרגישים סיפוק, כשאחרים מכירים בנקודות החוזק שלהם, ושמחים אתם בהצלחותיהם.

לפני המשחק

1. אמרו לתלמידים:
במשחק שנְשַׂחֵק היום נפרגן לעצמנו, ונביע פרגון כלפי חברינו לקבוצה. המשחק הוא חלק מהנושא הכללי שלנו במפגשים בשעות הפרטניות: דיאלוג (שיח). המשחק יעזור לנו להתקרב זה לזה, להכיר טוב יותר את חברינו לקבוצה, ולהביע פרגון במילים ישירות.
כשמפרגנים, כולם מרוויחים – גם מי שמפרגן וגם מי שמקבל את הפרגון. שני הצדדים מרגיש טוב יותר עם עצמם ועם האחרים, מרגישים מרוצים וחשים ביטחון עצמי.

2. הדגימו את המשחק: בחרו פתק, פתחו אותו, ואִמרו משפט מפרגן לילד או לילדה, ששמם כתוב על הפתק, או לעצמכם.

להעמיק את הדיאלוג במהלך המשחק

1. העמקת השיח (הדיאלוג) במהלך המשחק
א. נצלו כל הזדמנות, כדי להעמיק את השיח.
ב. לאחר שתלמיד או תלמידה יבטאו את משפט הפרגון, פַּתחו את השיח הרגשי באמצעות שאלות.
• דוגמאות לשאלות לתלמיד/ה המפרגן/ת:
1. למה את/ה מפרגן/ת על התכונה או על ההתנהגות שציינת? איך היא השפיעה עליך/עלייך?
2. יש עוד מישהו בקבוצה או מחוץ לקבוצה, שאת/ה רוצה לפרגן להם על התכונה הזאת?
• דוגמאות לשאלות למקבל/ת הפרגון:
1. איך הרגשת, כשפרגנו לך?
2. האם מישהו פרגן לך פעם על התכונה/ההתנהגות הזאת?
3. האם גם את/ה מעריך/ה את התכונה הזאת אצלך?

2. 'כאן ועכשיו' כהזדמנות להעמקת השיח
השתמשו באירועים של 'כאן ועכשיו', שעולים במשחק, כהזדמנויות להעמקת השיח. למשל, אם אתם חושבים שהביטחון העצמי של ילד או של ילדה נמוך, או שהם חשים דחויים, השתמשו במשחק, כדי לחזק אותם. (אך היזהרו שלא 'תסמנו' אותם כדחויים, שצריכים יחס מיוחד, כי זה מגביר את החריגות.) עודדו את חברי הקבוצה לומר עליהם משהו מפרגן.

הכינו מראש פרגון משלכם, שתוכלו לומר אם הילדים לא יצליחו למצוא מילים מפרגנות. כדאי לחשוב על תכונה, שהילדים רואים בדרך מסוימת, ואתם רואים בדרך אחרת. למשל, על ילדים שקטים תוכלו לומר שהם יודעים להקשיב, שהם סבלניים לאחרים. על ילדים שמתפרצים, תוכלו לומר שאכפת להם, שהם רוצים להשפיע.

דרך נוספת: עזרו לילדים לפרגן לאחרים, בכך שתראו להם את הצד היפה שלהם כמפרגנים. אם קשה להם, עזרו להם, השלימו להם רעיונות, כוונו אותם לפרגן. זה חשוב.

פרגון 'לא אמתי' – אם שמתם לב לפרגון שיש בו תוקפנות או ביקורת (למשל, "אתה דווקא נחמד"), שאלו את המפרגנים למה הם התכוונו ובקשו שידגישו את הכוונה החיובית ואת הרצון הטוב שלהם. זה מעורר מודעות לחוסר פרגון 'בזמן אמת'.

כמו כן, חשוב להגיד לילדים שאפשר לפרגן לכל אחד ואחת. לשם כך צריך לדבר ממקום של רצון טוב ושל אכפתיות, לראות את הטוב שבאחרים, לרצות טוב בשבילם. לכן אם מישהו מתחיל בחוסר פרגון, אפשר לתקן את המסר שיהיה מפרגן יותר. זה התרגול במשחק זה.

הדגישו שהפרגון עובר לא רק במילים, בתוכן שנאמר, אלא גם בטון הדיבור ובשפת הגוף. הדגימו בשפת הגוף חוסר פרגון ופרגון. אם אתם מזהים ילדים שדבריהם מפרגנים, אבל שפת הגוף אינה מפרגנת, עזרו לשפר את המסר.

3. אתם הדוגמה – השתמשו בחשיפה אישית
ספרו על מקרה שמישהו פרגן לכם, או שאתם פרגנתם למישהו, או שהייתם זקוקים לפרגון, ולא קיבלתם אותו. הזמינו תגובות של התלמידים לסיפור שסיפרתם. שאלו:
א. מה אתם מרגישים, אחרי ששמעתם את מה שקרה לי?
ב. האם גם אתם הייתם מרגישים כמוני?
ג. האם קרה לכם אירוע דומה? ספרו לקבוצה.

נצלו כל הזמנות להקשיב לתלמידים ולעודד אותם להקשיב, להבין זה את זה, לשתף בגילוי לב, ולהעמיק את החיבור הרגשי ביניכם.

אל תשכחו לשבח גם את התלמידים המפרגנים. חשוב לעודד את הילדים שאומרים "מילים טובות", כדי שימשיכו לעשות זאת.

להעשיר את הדיאלוג אחרי המשחק

1. העמיקו את השיח באמצעות השאלות:
א. איך הרגשתם בזמן התרגיל, כאשר החזקתם את הלב?
ב. איך הרגשתם, כאשר מישהו החמיא לכם? מה הרגשתם בגוף?
ג. איך הרגשתם, כשאתם אמרתם "מילה טובה" למישהו?
ד. האם אתם אומרים לאנשים מה אתם אוהבים אצלם?
ה. האם אנשים אומרים לכם מה הם מחבבים אצלכם? למה?
ו. האם אתם רוצים שיאמרו לכם לעתים קרובות על מה מעריכים אתכם?
ז. למה חשוב לנו לדעת מה אחרים אוהבים אצלנו?
ח. איך נוכל לעודד אנשים להביע פרגון כלפינו?

 שימו לב:
מומלץ שאתם, המורים, תשיבו לעצמכם על השאלות – לפני המשחק. עברו את החוויה הנעימה של הפרגון לאחרים ולעצמכם, וגם כך תאספו דוגמאות, שישמשו אתכם במשחק.

2. ערכו סבב: בסוף המפגש הפרטני כל משתתף ומשתתפת יפרגנו לאדם מחוץ לקבוצה
א. אחרי המשחק התלמידים יעצמו עיניים, ויחשבו על אדם, שזקוק לפרגון, או על אדם שהם רוצים לפרגן לו.
ב. התלמידים יחשבו על דרכים להביע את הפרגון שלהם לאדם זה.
ג. מתנדבים ישתפו במחשבות שעלו.

3. לסיכום הפעילות, שאלו:
א. מה דעתכם: האם האווירה במפגש היום הייתה שונה מן הרגיל?
ב. האם נודע לכם משהו חדש על מישהו מהחברים שלכם בקבוצה?
ג. האם שיתפתם אחרים במשהו אחד אישי וחדש על עצמכם?
ד. האם יש משהו, שאתם רוצים לשתף ולספר עכשיו על מה שאתם חושבים או מרגישים?

4. הרחבה: תיבת פרגון בכיתה
תוכלו להמשיך בפעילות גם בכיתה:
א. הכינו תיבה של "מילים טובות", חוררו בה חריץ להכנסת פתקים, וכתבו עליה "כאן מפרגנים". אפשר להכין קופסה יפה, מקושטת ומאוירת (בדמויות, בלבבות וכדומה). הניחו את התיבה בכיתה.
ב. כתבו את שמות התלמידים על פתקים, ובקשו מכל אחד ואחת לבחור פתק.
ג. במהלך השבוע יכתבו כל ילד וילדה מילים מפרגנות לילד או לילדה שהשם שלהם כתוב על הפתק, וישימו בתיבה.
ד. בשעת חברה – פתחו את הקופסה, ותנו לתלמידים את הפתקים המפרגנים להם. (או: אלה שכתבו, ייתנו את הפתקים לנמענים שלהם.)

לחצו להמשך קריאה
הקטן