מטרת הפעילות היא הגברת המודעות לחשיבות הציות לכללים במדינה ובבית-הספר וגם בירור של גבולות שלטון החוק ודיון בשאלה "מהו חוק טוב?". הפעילות מיועדת לחטיבת הביניים.
לא כל חוק הוא חוק ראוי. כדי שיהיה ראוי, עליו לעמוד בכמה קריטריונים, ובהם: סְבִירוּת. אמנם הרשות המחוקקת – הכנסת – מחוקקת חוקים, שמטרתם להסדיר את החיים החברתיים ולשמור על הסדר הטוב, אך יש גם הצעות חוק, שהן פוגעות בחופש הפרט או מתערבות בחייו יתר על המידה.
חינוך חברתי: הגברת המודעות לחשיבות הציות לכללים במדינה ובבית-הספר.
אזרחות: בירור של גבולות שלטון החוק ודיון בשאלה "מהו חוק טוב?".
הפעילות עונה גם על המטרות הבאות בהוראת האזרחות בחטיבת הביניים:
א. העמקת ההבנה של הערכים הדמוקרטיים ושל השלכותיהם על חיי האזרחים ועל מבנה המשטר בישראל.
ב. פיתוח תחושה של שייכות ושל הזדהות עם ערכי החברה בישראל ועם מטרותיה, כפי שבוטאו בהכרזת העצמאות,
והנעת התלמידים להגשימם.
ג. עידוד הפעלת שיקול עֶרְכִּי בקביעת עֲמָדוֹת לגבי תופעות בחיי היום יום ולגבי אירועים אקטואליים (וחברתיים).
למורים:
הדיון בשאלה "מהו חוק טוב?", ייעשה באמצעות:
א. עבודה בקבוצות:
1. הכנת רשימת חוקים שרירותיים וחוקים לא-שרירותיים.
2. הכנת טיעונים לשכנוע בנחיצותם של החוקים.
ב. עבודה אישית בדף לתלמידים.
ג. דיון בכיתה.
חוק חייב להתקבל בהסכמה, והמחוקק יביא בחשבון את יכולת הציבור לעמוד בו. שכן, לפי התלמוד "אין גוזרין גזרה על הציבור, אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה" (לפי מסכת עבודה זרה, לו, עא).
(על-פי: יהודית מיזרוצקי ,אסתר אלפי ואחרים, מסע אל הדמוקרטיה הישראלית, משרד החינוך והתרבות, 1993, עמ' 191)
חוקי המדינה בתחומים אישיים פוגעים בזכויות הפרט ובחופש הפרט של האזרחים.
1. האם כל חוק הוא טוב?
2. מהו, למעשה, חוק "טוב"?
3. מה הם גבולות ההתערבות של המדינה בחיי הפרט?
4. ומכאן – מה הם גבולות ההתערבות של בית-הספר בחיי התלמידים בנושאים, כגון: משמעת ומניעת אלימות?
בפעילות זאת נעסוק בשאלות אלה.
1. לפניכם תשע תקנות.
תַקָנוֹת
א. כדי לשמור על ביטחון התלמידים, אסור לרוץ במסדרון ובמדרגות.
ב. כדי לשמור על השקט, אסור לצעוק ולדבר בקול רם בהפסקות.
ג. כדי לשמור על הסדר, מותר לשחק בכדור רק במגרשים המיועדים לכך.
ד. כדי להגן על בריאות התלמידים, אסור לעשן בבית-הספר, גם בהפסקות.
ה. כדי למנוע ויכוחים ומחלוקות, אסור לדבר על פוליטיקה בהפסקות.
ו. כדי לשמור על ביטחון התלמידים, אסור לטפס על עצים ועל גדרות.
ז. כדי לשמור על הניקיון ועל כללי הנימוס, אסור ללעוס מסטיק בהפסקות.
ח. כדי למנוע קנאה וסכסוכים, אסור לבנים להתחיל עם בנות (ולהפך) בשטח בית-הספר.
ט. כדי למנוע חיכוכים ומריבות, בהפסקה אסור לשבת בקבוצות של יותר מארבעה תלמידים.
————————————————————-
2. חלקו את הכיתה לקבוצות בנות 3–4 תלמידים, ותנו לכל קבוצה תַקָנָה אחת מן הרשימה.
3. כל קבוצה תכין טיעונים, שמטרתם לשכנע את הכיתה לקבל את התקנה שלה. זמן מומלץ להכנת הטיעונים: 10 דקות.
4. כל קבוצה תשמיע לכיתה את הטיעון שלה, במטרה שהתקנה תתקבל. זמן מומלץ לשכנוע: 5 דקות.
5. הצבעה – לאחר השמעת הטיעונים לכל תקנה, הכיתה תצביע על כל תקנה. אם רוב התלמידים יצביעו בעד תקנה – היא תתקבל.
6. כתבו על הלוח את התקנות שהתקבלו.
7. דיון במליאה לאחר ההצבעה
א. דיון על כל תקנה:
1. האם התקנה הזאת שרירותית או שהיא מבוסס על סיבה הגיונית.
2. האם התקנה הזאת מתערבת התערבות-יתר בחייהם האישיים של התלמידים?
3. האם ההתערבות של התקנה הזאת בחיי התלמידים מוצדקת?
ב. דיון על התקנון שהתקבל:
1. מדוע, לדעתכם, נבחרו דווקא התקנות האלה?
2. מדוע, לדעתכם, נפסלו התקנות האחרות?
3. מה ההבדל בין התקנות שהתקבלו לבין אלה שנפסלו?
4. מה הם, לדעתכם, הקריטריונים לחוק פסול?
5. מה הם, לדעתכם, הקריטריונים לחוק ראוי?
ג. דיון כללי בעקבות הפעילות בדף העבודה (קובץ להורדה).
1. האם, לדעתכם, המדינה ובית-הספר צריכים להתערב בנושאים שהועלו בדף העבודה? מדוע?
2. האם, לדעתכם, הסיבה היחידה המצדיקה אכיפת חוק היא מניעת נזק מאחרים? מדוע?
3. הגדירו חוקים "רעים" וחוקים "טובים".
